יומנים > יומן - מלא 20/11/1954

{P001} {0022-91} 20.11.54 הבקורים נעשים יותר תכופים וממושכים. שלשום, יום ה' (18 בנובמבר) בא בבוקר ולטר מוזס. חזר מאירופה מבקורים במוסיאונים. יש בכל מוסיאון חדר מצרי, אשורי, ועוד אין {0022-92} חדר ישראלי. ולא במקרה. מקודם הכנסיה הקטולית אסרה קריאת התנך שלא בוולזטה. אח"כ התיאולוגים הפרוטסטנים ניסו להוכיח שהתנך אינו אלא חיקוי לבבל ולמצרים. כל החפירות נעשות בארצות ערב. החפירות בארץ כמעט שלא החלו. ייבין הוא איש פעוט, אמביציוזי, ומה שאינו מסוגל לעשות אינו רוצה שאחרים מסוגלים ממנו יעשו. ניסה להרוס התערוכה התנכית בנ.י. כי אבן בנאום הפתיחה הציג בטעות את ולטר מוזס כמנהל העתיקות לפני 3 שנים. לא ביקר אף פעם במוסיאון שלו, אס כי יש לו אוסף הזכוכיות החשוב ביותר בעולם. יש לעודד חפירות של חברות חוץ, יש לגייס אנשים לעזור לרבוי מוסיאונים לתת כיבודים ותארים לאלה שנתרמו לצרכים אלה, כמו שעושים בכל הארצות. - וולמן-צמיד הביא לי אטלס של התנך: לוחות של מלכים, נביאים, חכמי המשנה, האמוראים, הגאונים - עם טכסט להסברה. ספר מועיל ומקיל על סקירת ההיסטוריה הקדומה. - אחריו בא אליאב, מנהל חבל לכיש. במועצה העליונה (נפתלי, גבתי, עמיעד (קליבנר), רענן, בלס) יש וויכוח על מאזן המים. עמיעד טוען שיש בדרום של 100 מיליון קוב. רענן סבור שיש עודף לטובת הדרום 60 מיליון. לדעת אשכול דרושים 10.000 ל"י למתיישב בשנה ראשונה. בערך החצי או 60% מכל השקעות: לבית 4000 - 3 ל"י, השקיה 2000, מבנה משקי (מגורים זמניים, לול, דיר) 1,000, מבני שרותים (צרכניה, ב"ס, בית כנסת ועור) 500, כבישים, חשמל 500 ל"י, תעסוקה 500 ל"י. הון חוזר 300, "מקורות" 1000, "התקרה" שקבע אשכול לשנה הזאת: בלכיש 1500 יחידות (900 בעמק, 600 בשפלה). {0022-93} מוקמים עכשיו 2 מחנות: ל250- משפחות בעודנבה, 150 משפחה ע"י יגור. העולים יבואו בסוף דיצמבר ממרוקו. יעבדו בנטיעת חרובים בשפלה. המתכננים יושבים עכשיו באשקלון. יעברו בהקדם לאזור. - בערב בא אלחנן: יש ניגוד בין אליאב ובין רענן. אליאב זהיר, ואישו של אשכול. רענן יותר נלהב. לדברי רענן הקציבה המועצה 30 מיליון קוב לאזור. ניתנו הנחיות לפעולה. רענן הכין הצעת תקציב. מציע להקים 10 ישובים בתענך, 25 בלכיש (2000 יחידות) עוד 1200 יחידות בשטחים אחרים. יחד 4000 יחידות, לכל יחידה 4150 ל"י. כתבתי באותו ערב מכתב לאשכול על: 1) ישוב הנגב, 2) מים לדרום, 3) לא למסור ישובים למשרד החקלאות, 4) חבל לכיש, 5) היאחזות חיילים. אתמול שוב היו בקורים רבים וכבדים. בבוקר (9) בא נמיר. נתרופף רגש הבטחון בשבועות האחרונים. החמיר המצב בדימונה ובתנועה. יש חוסר סמכות וחוסר משמעת בממשלה, בהסתדרות, במפלגה. יש פרשת הרופאים. הימין רוצה לערער קופת-חולים, להרחיק האינטלגנציה מההסתדרות, לקרוע הארגון המקצועי מההסתדרות. חשיבות קפ"ח: נרשמו 12,000 ערבים לאיגוד המקצועי, אבל רק 2500 משלמים מסים, בנקודות שיש בהן מרפאה {0022-94} של קפ"ח: נצרת, עכו, כפר טירה. רופאי קפ"ח הם רוב הרופאים השכירים, משום כך רוצים להקים בטוח רפואי - לכל קפ"ח. רוצים להוציא משלמי מסים גבהים מקפח. מתקיפים סו"ב, תנובה, מקורות. בפנים יש התנשאות, מגמות צחיסטיות. הנאמנים ביותר הם פועלי הבנין והחרושת. קרליבך מציע שותפות - שנוסיף דף פנימי, צרוף איש (מוצע אליאב) ימנע מהתקפת המפלגה גם בשאר העמודים. - אחריו בא הרצל ברגר. יש צורך להוסיף דף לדבר. זה יעלה מאה אלף ל"י לשנה. בה"ח לניר בחדרה יפסיק עשית נייר לעתונים. בכמות קטנה לא קטנה. קשה להשיג כתבים טובים. - אחריו בא רון, תימני, מנהל מכון עעממי למוסיקה ישראלית (שלמה המלך 9, ת"א) למד מוסיקה באיטליה. גמר סמינר למורים בגבעת השלושה. ארגן נוער תימני במרמורק, ראש העין, שעריה וגדרה. ישראל ישעיהו בנה חיץ בינו ובין כל שאר העסקנים התימנים. הוא חושש שהם יעיבו אורו. מציע מפגש של 150 פעילים תימנים - ליצור שרשרת עסקנים בכל הישובים כי יקרא המפגש? רון. לשם מה? ליצור מפנה: להוציא הנוער להתיישבות, לאו דווקא לישובים תימנים. לנוער יש לגשת בלי מפלגתיות - מגיל 16 עד 29. {0022-95} לבון רצה להכני 50 תימנים למוסדות שונים - ישראל ישעיהו התנגד לכך. מהלל את זכריה קלזן בן 35 בת"א, עובד בבית ברנר. יש לשבץ עסקנים תימנים במועצות עירוניות (בעירית ת"א. אדבר עם ישעיהו). - אחריו בא שמואל יפה - העוסק בגשם מלאכותי. היה בארה"ב ונפגש עם אסי, רוז ורבקה. עושים נסיונות בהגדלת הגשמים. הנסיון נעשה גם בשדה-בוקר - ועד היום לא ידעתי. ע"י הצריף של זאב יש מכון כבר שנה. אחריו באה גולדה. הצליחה בארה"ב. מלאה התפעלות מאהבת יהודי אמריקא למדינה. נענים אם דורשים מהם. אין הנהגה. סיפרתי לה החזית הקשה של נמיר והצורך שתעמוד בראש המטה כסמכות מוסרית. הסכימה. שאלה על תכניותי. אמרתי לה: אני רואה העיקר בבצרון פנימי בשלושה שטחים: תיק המשטר ע"י שיטת בחירות, פעולה רצינית בקרב העולים למיזוג הגליות, ישוב הגליל והדרום. אשוב לממשלה רק אם יהיה רוב בעד שנוי המשטר והפנית עולים ונוער להתיישבות בכל כוחה של המדינה. אם לא - אמשיך עבודתי פה. יש תזוזה קטנה בנוער, ואם מפעלי ההתיישבות החדשים יצליחו - תקום תנועת נוער גדולה. הסכימה לעמוד בראש המטה. היום באה שיירה של חברים הונגרים - סיירו בים המלח ופה. {0022-96} עמוס הביא את מרי ואלון ונלוותה אליו משפחת קרלינסקי. סיפר לי כיצד וולסברג עשה הונו: לא רימה איש מבחינה ליגלית, אבל ניצל כל סדק בחוק להתעשר על חשבון הכלל - כך עושים גם יהודים אחרים. האנגלים - לא. בא עשת. יש התפתחויות חיוביות ברכש. קיבלנו כבר 20-18 תותחים של 155 מילימטר, מתוצרת 1953, כתותחים של Nasa. נשיג גם מילונים. שמעון פרס על הגובה. מהשלושה (פנחס ומשה) הוא השקול ובעל החזון ביותר. משרד הבטחון מתערב שלא כדין בעניני חוץ [[ ק ט ע ח ס ו י ]] - בא גוברין: החריפה בעית השכר והמצב בממשלה. לא טוב שמשחקים ר- בקלף אחד (כלליים ). נמצאים כל הזמן בדפנסיבה. אין סמכות מוסרית. היתה צריכה לבוא הנחגה קולקטיבית - ואיננה. במדינה הוא רואה צורך אחד: יציבות השלטון והמשק. להסתדרות אין סיסמא. המדינה התחזקה, אנשים מאמינים יותר בעצמם. בתחזקנו בים. הפעולה של שנים מתחילה לתת פרי אבל המשק יבריא רק ירד משולחן הממשלה. לדעתו היו צריכים לבטל תוספות היוקר ולתת חופש פעולה לאגוד המקצועי. עכשיו המשק חפשי - ואין להטיל פיקוח רק על הפועלים. פנחס ספיר אומר שהשנה יעלה היוקר רק 6-5 נקודות, ולכן לא איכפת תוספת יוקר. {0022-97} מצבנו בועדי פועלים קשה, כי אין אישים . במקומות עבודה בוחרים באנשים ולא במפלגות. לבסוף באה חבורה שלמה ממצרים (אנשי הצופים): אריה שריר, יהושע ידלין, אחיו של אהרון ידלין, חגי אלון, גדעון אדלמן (מכפר סבא), יוסי אושיר, אבינועם רן, ירדנה רון. צבי כריב, אלי רוטשילד. יש להם מועצה ארצית בסוף דיצמבר בתל קציר או אהלו - דורשים שאבוא. אמרתי אהיה אז בטבריא ואוכל לבוא. הם מתחילים בב"ס בגיל של 10 עד 18. מגיעים רק 50-40 אחוזים עד המחלקה השמינית. במועצה תעמודנה שתי שאלות עיקריות: למה מחייבים הבוגר? מהי האידיאולוגיה של הצופים? יש להם עד עכשיו 4 משקים (חצרים, תל קציר, גונן, סגל.) פרשו מהם ונכנסו לקבוץ המאוחד : מעגן מיכאל, בארי, פלמחים, יראון, תל רעים. היה לנו ברור יסודי על תפקידי החינוך ותנועת נוער. הצעתי שלשה יסודות (עד גיל 18) כחובה על המחנכים כלפי החניכים הצעירים: חלוציות, חרות האדם, חברה חדשה. נסיתי להוכיח שאם בה"ס יהיה כמו שהוא צריך להיות - לא יהיה צורך בתנועת נוער. גם המורה צריך להיות המחנך והמדריך.אין עכשיו מורים משלה במספר גדול, אבל יש לשאוף לזה. בררנו בעית האזור והשתייכות לגוף ארצי. הסברתי מדוע אני נגד צרוף שדה בוקר לאיחוד, אם כי אני מכיר בתפקידי האיחוד המציאות הנוכחית. הסכימו שאם יש תנועות אחדות שמקבלות התוכן {0022-98} החינוכי שהם מקבלים - יתאחדו אתן, אם כי המורה שפירא יתנגד לכך, כי הוא שולל חלוציות במובננו. היתה זו אחת השיחות הטובות ביותר עם נוער. הסברתי להם ערך הפעולה של צעירי המושבים והקבוצים וערך השתוף בפעולתם, וכי הם בעצם מחדשים נעורי המשק והקבוץ.