יומנים > יומן - מלא 20/12/1939

{P001} {0171-44} ירושלים, 20.12.39 ב10:00- בא אצלי קלווריסקי. הערבים אינם פוסקים מלדפוק על דלתותיו. באים אליו - לדבריו - ערבים מכל המחנות ומבקשים לעשות שלום בין היהודים והערבים. בקשתי לתת לי שמות הוא קרא: מאחמוד צ'רקס, ירושלמי, עתונאי, עבד ב"אליף בא", יוסף פראנסיס, ברגוטי, עבדאללה כלכילי, מוסטאפה אל וואהאבי מעבר הירדן. מדוע הם מבקשים שלום? הם חושבים שהספר הלבן לא יתגשם ובלי הסכם יהוי ערבי יסבלו שני הצדדים. הוא אינו יכול לדבר אתם ואינו מדבר אתם בשם מוסד, אבל הוא נותן להם את התכנית שהגיש לנו בלונדוןף עליה למשך 10 שנים, שתביא לפריטט מספרי בין היהודים והערבים, שלטון עצמאי לארץ, פריטט בשלטון, פדרציה עם הארצות הערביות. אמרתי לו שמכל השמות שהוא נתן אינני רואה איש אחד, שיש לראותו כמנהיג. הוא ענה שטענה שב1937- בקש המופתי מאתנו שולחן עגול. הוא מסר את הדבר לשרתוק ושרתוק דחה אותו ב"לך ושוב". אמרתי: אני שומע על זה בפעם הראשונה, ולא יתכן שאם היה דבר כזה שלא יגיע לאזני, אבל על ידי מי שלח המופתי את ההצעה הזאת? הוא עני, שהדבר נעשה באמצעות האג'י איבראהים מחיפה בקשתי ממנו להמציא לי את הפרוגרמה שהוא מוסר לערבים לשם עיון. ----------------- ב10:00- בא אצלי בן-צבי בענין צירוף בא-כוח הפועל המזרחי למ'א. הדבר נתעכב מפני חוסר בא-כוח ההנהלה והחשש ב'כ הפועל המזרחי לא ייעשה מכריע, אולם שרגאי הבטיח לו, שחברם לא יקח לו את הזכות להכריע את הדעות תהיינה שקולות. אמרתי לו שבתנאי זה איני רואה שום עיכוב לצרוף ב'א הפועל המזרחי. {P002} {0171-45} בן צבי מסר לי שהוא הציע לרוטנברג למסור בישיבה הקרובה של הועד הלאומי דו'ח פוליטי. רוטנברג סרב, חשש של קונפליקט עם הסוכנות. אמרתי לו שאינני רואה שום יסוד לכך. להיפך לדעתי יש צורך שהוא ימסור דו'ח, כי הוא מטפל גם עם הממשלה, וטוב שהועד הלאומי ישמע על פעולתו ואיך הוא רואה את המצב. ----------------- בן-צבי חזר על עירעורו נגד החלטתנו בדבר גיוס היחידה ה"חלוצית". האירגון של בני הישוב ואחרים הבטיחו לצבא לעזור לו בגיוס, וסירובה של הסוכנות מעורר יחס רע מצד הצבא. אמרתי לו שחוסר משמעת בתוך חלקים בישוב אינו פוטר את ההנהצה מלקבוע את העמדה לפי הכרתה ומצפונה. ----------------- ב12:00- בא אצלי חקלאי. מפלגות הימין בירושלים שבתוך הקהלה רוצים להקים משמר אזרחי. המטפל בדבר הוא יצחק רבינוביץ. אמרתי לו שההנהלה מתנגדת להקמת אירגון מיוחד לירושלים. בירושלם יוקם חלק מאירגון כללי בארץ "משמר העם". אין גם יסוד להניח שהממשלה תתן רשות להקמת משמר אזרחי בירשלים. המשטרה מתכוננת גם לחסל את המשמר האזרחי בתל-אביב, כבר פנה הארינגטון לרוקח שיגייס 1,000 איש בתור "ספעשלס" ויארגן3,000 איש להגנה אנטי-אוירית,] ויבטלו את המשמר האזרחי. ----------------- ב1:00- בא אצלי יהושע גורדון. ועד הבטחון אתמול דן על הפחתת הנשק במשקים היהודים. זו היא המשכת התכנית המתגשמת והולכת בדבר פירוק הנשק. הצעד הראשון היה בפיטורי 200 איש מחיל הנוטרים, שנעשו כאילו מתוך צורך בקימוצים. בדצמבר פוטרו 169 נוטרים ממשמר הרכבות, והתחנות טירה, עתלית, טנטורה ובנימינה נסגרו. בסוף נובמבר פונו ה"בלוק-האוז"ים בקילומטר ה102-, 105, 107 בין ראש העין ובין לוד. בכל בלוק-האוז היו 14 {P003} {0171-46} שוטרים יהודים. כשבוע אחרי זה נמסרו הבלוק-האוזים האלה לערבים. גויסו 156 ערבים לשמירת הקו מלוד עד ראפה. בזמן המהומות לא שמרו על קו זה. 156 הערבים עברו קורס של 3 שבועות ברמלה. הצעד השלישי היה באיסור על המכוניות המשוריינות להמצא בדרכים. כאן לא היתה אפילו שאלה של קימוצים, כי מכוניות אלו נקנו על ידי הישובים היהודים. הממשלה לא השתתפה אפילו בהחזקתם. לא היה אף מקרה אחד של שימוש לרע במכוניות אלו. מקומות כמו עין-שופט , יקנעם, חניתה, חירבת צמח, טירת צבי, כפר החורש אסור להם להשתמש במכוניות המשוריינות. הצעד האחרון הוא הפחתת 50% של חיל הנוטרים והוצאת הנשק שלהם מהמשקים וסידור רזרבסה כביכול בירושלים, באופן שברור שבמקרה של התקפה אי אפשר - בכל אופן קשה מאוד - יהיה להביא נשק זה לתעודתו. יש לצרף גם את האיסור על האיתות הדרוש לנקודות מחוסר קשר טלפוני. יש צורך לדבר עם המפקדה הצבאית על הענינים האלה. ----------------- ב1:15- בא אצלם משה שפירא. יש לו סיכסוך עם ה"אגודה" בדבר חלוקת הסרטיפיקטים. הוקצבו להם ארבעת רשיונות, אולם יש מחלוקת על דבר אישור המועמדים, שהציעה ה"אגודה" ונפסלו על ידי המחלקה. הבעתי דעתי שלו רצוי בשעה זו לעשות סיכסוך עם ה"אגודה", ביחוד לאחר שמספר הרשיונות שניתנו להם הוא כל כך פעוט. השתמשתי בהזדמנות זו ואמרתי לשפירא, שאם כי באופןאישי אני מחוייב לדאוג להכנסתו להנהלה בהקדם האפשרי, הרי כציוני אני רואה נזק רב בהרחבת ההנהלה בשעה זו, כל עוד לא נעשו צעדים להשיג סמכות חוקית מאת מוסדות הסוכנות היהודית, והסכמה של לכל הפחות חלק מחברינו הלא ציונים, ואני רואה לי לחובה להביע דעה זו גם בועד הפועל הציוני. אולם אם משום מה הרב פישמן לא יוכל אז להשאר בהנהלה, אראה חובה אישית לעצמי לעמוד לצדו. {P004} {0171-47} ב4:00- אחה'צ בא אצלי הרב בלוי. עוד לא נגמר הדיון עם הגזברות בדבר התמיכה בבתי הספר של "האגודה". הם דורשים -.342 לא'י לחודש אולם קפלן נכון להקציב רק -.100 לירה על פי החשבון של 60 גרוש לילד לשנה כמתכונת התמיכה הניתנת על ידי הסוכנות לבתי הספר של רשת כנסת ישראל,אולם - טוען הרב בלוי - שמידה זו אינה צודקת ביחס לאגודה, כי בתי הספר שלהם אינם מקבלים את חלקם בתמיכת הממשלה - בערך 50,000 פונט לשנה - וגם לא ברוב המקומות מהתמיכה של המועצות המקומיות, ועל הסוכנות לשלם גם על חשבון שתי התמיכות האלו, אחרת יהיה קשה לבתי ספריהם להתקיים. היות שהוא והד'ר ברויער עומדים בסוף השבוע הבא להפליג לאמריקה, הוא מבקש שיחליטו על דבר זה בקרוב. אמרתי לו, שאינני יכול להבטיח לו כלום בנוגע לעצם הענין, אולם אשתדל להביא אתהענין לידי בירור סופי. - חיובי או שלילי - במשך השבוע.