יומנים > יומן - מלא 20/12/1949

{P001} {0052-85} 20.12.49, יום ג', כט' כסלו בא אצלי בבוקר פרופ. אסף. מתי אפשר יהיה לעבור להר הצופים? אמרתי לו שהמצב אינו מחוסר סיכוי, אבל יתכן שבמשך השבוע אדע קצת יותר. הוא מבקש הגדלת התקציב לאוניוורסיטה בשנה הבאה . יבקשו מאתיים אלף בהנחה שיקבלו 150.000. התקציב השנתי למעלה משמונה מאות אלף. יש להגדיל משכורת הפרופסורים. יש שהיא נמוכה ממשכורת הפקידים. נתקבלו כבר הרבה ספרים מפולין, ציחיה, ויש תקווה להשיג הספריה של עמנואל לב ושל הרמן כהן. יש הרבה ספרים בדרך. {0052-86} ג.שלום סיפר לי אמש שהשיג כמאתיים אלף ספרים מגרמניה ומהארצות הסמוכות. - חזרתי לחדרי בסוכנות. נתנו לי גס שני החדרים הסמוכים. מחקינים בזריזות האגף החדש - מקווים לסיים בעוד ארבעה שבועות. הממשלה מתכנסת היום בחדר ההנהלה. - דר. דייוויס וגב' אגרון באו בענין בית החולים הגרמני. אין די מיטות לאשפוז. עס היהפך ירושלים לבירה יצטרכו ליתר מיטות. עכשיו יש להדסה 300 מיטות. בבקור חולים יש עוד 100, בוולך 80. יש צורך בעוד 200 מיטות. בבית זיוו יש מקום ל120- מיטות. גב' אגרון טוענת שלנו יש בנין אפ"ק שמתקנים אותו עכשיו. - ישיבת הממשלה. מסרתי על התגובות להעברת הממשלה, על השיחות עם עבדאלה ועל הפיכח סוריה, וכל הזמן הוקדש לבירורים על החשת ההעברה. - אה"צ ישיבה עם רוזן, קפלן ויוסף על טענת הדסה. לאחר שנתברר שיש במגרש הרוסי בית למטרה זו ובו מקום לשמונים מטה החלטנו לקחת בית זיו לממשלה. - בא אצלי לפי הזמנתי יוסף קרקובי. הוא רוצה לעזוב הצבא, כי אין די כוחות לעבודה. אינו סבור שאפשר לשחרר אהוביה - כי הוא עומד בראש ההסברה בצבא. ניפגש עוד מחר עם ריינולד (משה ירון). - בא איסר. הקיצוצים ומעשי פלמון, שמביאים לדעתו לשחיתות ביחסים עם ערבים מביאים אותו לידי התפטרות. דרשתי ממנו להשאר. לאחר בוא משה יהיה לנו {0052-87} בירור יסודי על מדיניות ערבית. הוא קיבל הדין. הקומוניסטים לדבריו עומדים לסדר הפגנות בירושלים לטובת בינאום, ובכלל להרבות במהומות. הקומוניסטים הערבים עובדים ברוח המופתי. בכינוס סגור הוצע לדרוש אבטונומיה לגליל - אולם החלטה לא נתקבלה. חוגי מופתי יכולים בנקל לחבור למקי, כי רוח עבודתם היא בהתאם לקו המופתי עכשיו. - גורלי בא לבקש ועדת חקירה על התנהגותו בענין איסר בארי. שאלתיו אם יקח חזרה האשמתו נגד היועץ המשפטי. מוכן לעשות זאת. - קפלן בא אצלי בערב - להתיעץ על ניצול המחצבים בנגב: ננצל ע"י חברות שיקבלו קונצסיה, נסדר שותפות או שנעבוד בעצמנו. השאלה העיקרית לדעתי היא - חיפוש נפט. כדאי לנו לסכן מיליונים אחדים של דולרים ולקדוח בגליל ובמפרץ עכו. אם נפסיד דמי הקידוח בלי למצוא נפט - לא יהיה אסון, אם נמצא נפט - אנו יוצאים לחירות כלכלית. ואשר למחצבים נתיעץ על כך לאחר שובו של בלומנפלד מהנגב.