יומנים > יומן - מלא 21/05/1935

1
of
Places:
Etan
United States
London
Milwaukee
Chicago
Washington
England
Boston
Geneve
Dan
H̠erut
Jerusalem
The use of the photograph is subject to the Copyright Law, 2007
21.05.1935
217143
{P001} {0183-41} מילווקי, 21.5.35 הבוקר באתי הנה משיקגו. ראש העיר התוציאליסטי ויו"ר המפלגה הסוציאליסטית האמריקנית קבלו אותי בעיריה. שיחה עם עתונאים אנגלים. טלגרפתי למשה וללוקר. למשה - על הפגישה עם ברנדייס ופרנקפורטר. בקשתיו לטלגרף לי אם בא שנוי במועד השיחות כאשר בקשתיו במכתבי מלונדון. ללוקר - שיאיץ בויצמן להפגש עם ק.ל. ועם בולדווין. - בערב אספה פומבית. ברכו ב"כ המפלגה, הכלליים, {0183-42} הדסה, המזרחי, הנוער והעריה. היו"ר הוא התובע הכלליי של העיר. - אחרי האספה ישיבה עם החברים בדבר הריאורגניזציה של התנועה הציונית באמריקא. אחדים מהחברים שואלים: אם תהיה הסתדרות - טא ווי וועלען מיר זיך אויסלעבען אלס פועלי-ציוניסטען? {0183-43} מילווקי, 21.5.35 ברודצקי היקר - מיד בבואי לאמריקא טלגרפתי לברנדייס ולפרנקפורטר שאני רוצה לראותם. ברנדייס הודיעני שהוא נכון לראותי בכל יום שאבוא, ומכיון שלמחרת בואי (הגעתי לניו-יורק בערב 14 למאי) הייתי כבר תפוס, עפתי לוושינגטון ביום ו' 16 למאי. דברתי עם ברנדייס שעתים על המצב הפוליטי. שאלתיו שלוש שאלות: 1) מה לעשות למען מנוע או עכב הקמת המועצה, 2) איזה ערובות עלינו לדרוש אם הממשלה תחליט להקים מועצה, 3) הנשתתף במועצה לאחר שתקום? ברנדייס ענני קודם על שאלתי האחרונה: הוא חשב על מכבר, עוד בטרם ידע שהענין עומד להתחדש כל כך מהר, ודעתו השקולה היא שעלינו להשתתף.האנגלים אוהבים לוחם, ועלינו להלחם בכל כוחנו נגד המועצה, אבל אם נפסיד והמועצה תקום - עלינו להכנע. האנגלים אינם אוהבים את התכסיסים הקונטיננטליים ואי השתתפותנו תזיק לנו. מצבנו עכשיו איתן והוא בטוח שלמרות הכל ננצח. הוא מאמין שבמשך 25 שנה יהיו 5 או 6 מיליונים יהודים בארץ (!), כי יש לנו צורך גדול ויכולת רבה. באשר לשאלה הראשונה - פה באמריקא אי אפשר לעשות כלום. היחסים בין אנגליה ואמריקא אינם טובים וההתערבות האמריקנית רק תזיק לנו. הוא נכון לפעול ע"י ידידיו בלונדון, אולם עלי לראות קודם את פרנקפורטר. פ. הוא ידיד קרוב של הנשיא, {0183-44} השפעתו גדולה, ויש לו גם ידידים רבים בלונדון. הוא גם יערוך הצעה ע"ד ה- Safeguards הדרושים. אתמול הייתי בבוסטון לראות את פרנקפורטר. השיחה נמשכה כשלוש שעות. גםדעתו היא שפה אין לעשות כלום. הציר האנגלי בוושינגטון אין לו כל השפעה, כי אין לו מלבד הפגישות והשיחות הפורמליות - כל קשרים עם הנשיא, גם הציר האמריקני בלונדון אינו מוצלח. לדעתו תהיינה באנגליה בקרוב בחירות. הממשלה נתחזקה עכשיו (הודות לחגיגות היובל) והוא רוצה להשתמש בשעת הכושר. האדם המכריע בלונדון הוא בולדווין. ופרנקפורטר חושב שוויצמן צריך מיד להפגש עם בולדווין וקונליץ ליסטר. יש לו ידיעה שק.ל. - לאחר שיתהוו שנויים בממשלה, יעזוב את משרד המושבות, אולם בינתיים הוא האיש, ויחסו אלינו חיובי. טוב היה להשיגאתעזרת ווינסטון צ'רצ'יל - אשר בענינים אלה מתחשבים אתו (אם כי הוא היה אבי הספר הלבן משנת 1922). פרנקפורטר טלגרף אתמול ללונדון לאחד מידידיו לברר אם הקבינט דן והחליט בשאלה זו; לאחר שיקבל תשובה יראה מה יעשה. בנוגע להשתתפות דעתו כדעת ברנדייס. הוא רואה הפסד פוליטי בבויקוט. הוא מתנגד להצעת סוקולוב ע"ד אכספרטיזה יורידית. השאלה היא פוליטית. מבחינה משפטית ברור שאפשר להקים מועצה, ביחוד לאחר שההסתדרות הציונית כבר הסכימה לכך בשנת 1922. יש לדבר עם ידידינו בגנף - הםלא יוכלו להועיל, אולם יש למנוע אפשרות של הפסד. {0183-45} דברתי עם שניהם גם בשאלת הקרקע והנגב, והם נכונים לעזור. עוד אפגש אתם בשני ענינים האלה. אני בינתים מנסה להקים פה אחדות התנועה הציונית, אולם אחדים מהכלליים מפריעים. ליפסקי כמובן עוזר. בעוד יומיים אשוב לניו-יורק, ואז אולי כבר תהיה לי ידיעה מפרנקפורטר. מה נעשה בינתים בלונדון? היש לך ידיעות חדשות משרתוק? אני לא קבלתי לע"ע כל ידיעה מירושלים. שלום רב לנשיאנו. שלום ללוקר. שלך ד. בן גוריון