יומנים > יומן - מלא 21/05/1958

{P001} {0006-114} 21.5.58, יום ד' בבוקר היבא לי גלמן 7-6 רבני מזרחי מארה"ב: סטולמן (ראש המזרחי בארה"ב), מירסקי (ראש ישיבה אוניברסיטה, פצ'ני, עורך אור המזרח, בורק יהודה גרשוני (שהיה תלמידו של הרב קוק בארץ), הרב סגל. הם שמעו על רדיפות נגד דתיים, כפיה, בריכת השחיה. הם רוצים להגן על המדינה ולעזור לה - אבל הקנאים מוצאים דיבתה, ורצים לשמוע ממני מהי האמת. מירסקי פירש שאין הם מחייבים כפית ההלכה, אבל שמע כאילו יש כפיה בחינוך. דואגים ביחוד לאופיה של ירושלים. בארה"ב 90% של היהודים שייכים לבתי כנסיות מכל המינים (אורטודוכסים, קונסרבטיבים, ליברלים, רפורמים). גלמן נצטרף לטענות: לא שומרים על קדושת ירושלים, יש תחומים לקדושה ולחולין. אמרתי להם כי עליהם להבין שאין העם היהודי עכשיו מאוחד בהשקפותיו הדתיות, ועליהם לחיות יחד, וזה אפשר רק מתוך כבוד הדדי וסובלנות. לא תהיה פה כפיה דתית או אנטי דתית. תפקיד דורנו - שמירת קיום העם, זה תלוי בקיום המדינה. יש סכנה ליהדות אמריקה - מיתת נשיקה; יש סכנה לישראל - אנו מעטים פה. מי שרוצה לשרת באמריקה זה ענינו - אבל אל יטיף מוסר ליהודי היושב בישראל. פה "הקדושה" התגלגלת בחוצות. מי שרוצה ישראל דתית - יביא הנה יהודים דתיים. {0006-115} טענו שהם נחוצים לישראל - בעזרתם באמריקה. אמרתי: אני אוותר על כל עזרה - ומוטב שיבואו הנה. הלכתי לראות הרב מיימון. מצאתיו לבדו בבית ונתחלחלתי. הוא זקן - בקרוב ימלאו לו 83 שנים, כמעט עוור, רגליו חלשות, מתמרמר על המזרחי. רק חזני וגרינברג באים אליו לפעמים. רבני אמריקה הטילו עליו חרם - כי כתב משהו נגד הרב מבריסקי. לא איכפת לו. בכנסת באחת עשרה עניתי לשאלתה של אזניה בדבר דברי נהרו נגד ישראל - "קולה המבעית וצעדיה הנמהרים" נגד האחוד המצרי הסורי.