יומנים > יומן - מלא 21/09/1963

{P001} {0198-136} 21.9.65 הבוקר בא אצלי דר. ברגמן לברכני בשנה טובה. לרגל מכתבי אליו בדבר המצאתו והמצאת אחיו פליכס של הטן בשנות 1936 סיפר לי על משפחתו. אביו היה רב בברלין, וגם אמו היתה ממשפחת רבנים, והוא חונך להיות רב ועד גיל 16 למד גמרא. אמו רצתה ששלשה בניה יהיו רבנים ושתי בנותיה יתחתנו עם רבנים. הוא בא לארץ בשנת ,1934 אחר כך באה כל משפחתו. הוריו מתו כבר. אחיו פליכס הוא פרופ. לפרמקולוגיה באוניברסיטה בירושלים (הוא חימאי וגם רופא). שני אחיו ואחיותיו בארץ. הטן נעשה רק בגרמניה, ובתחילת המלחמה היו הצרפתים קונים אותו מגרמניה באמצעות שויצריה. הוא נסע לצרפת עם קילו טן ללמד את הצרפתים לעשות חומר נפץ זה. היו קשיים על הגבולות כי הבדיקות היו קפדניות, אבל הצליח להביא זאת לצרפת. {0198-137} [ ח ס ו י ] הוא יוצא מחר לועידה האטומית בווינה. ישהה שם שבוע. הוא תוהה אם לא כדאי לו לשוב לעבודת מחקר. שאלהיו אם אי אפשר להקציב יומים לעניני בטחון ושאר הימים בשבוע יקדיש למחקר. הוא סבור ששני ימים לא יספיקו לעניני הבטחון. עוררתי בעית מחקר המוח שמעסיקה אותי כבר זמן רב. לדעתו יש להקים מחקר זה בנ.צ. בירושלים. יש דוחק רב בהוראה. עשרות מתדפקים על דלתי האוניברסיטה - ואין מקום בשבילם. מתקבלים רק 10% מאלה שרוצים בלמודים מדעיים (חימיה, פיסיקה וכדומה). סיפרתי לו על נסיעתי ללוס אנג'לוס ובקורי יום אחד בנ.י. לפגישה עם מנהיגי היהדות, והצעתי לו להכין לי תכנית למחקר המוח ואדבר על כך עם מספר אנשים שזה יענין אותם ויתנו לכך הכסף הדרוש. יש לדבריו חוקרים יהודים בארה"ב חשובים שהיו מסייעים. קרא בשם וולטש, יהודי ציחי, שהוא ביולוג חשוב, מורה בקולומביה היה כבר בארץ. דברתי אתו על סין. הוא מקבל שבועון "סקירת פקינג" - שבועין מעין new, statism an ביקשתי המען שלו שאחתום עליו (עולה 2 דולר). {0198-138} הוא מהלל עבודתה המדעית של רננה במחקר הגנטיקה של חידקים. שלחתי על ידו הרשימה העשירית לחיים. - באחת אה"צ בא אצלי שמחה מאיילת שבא הנה עם אשתו להתייצב בראש הקבוץ של שדה בוקר. הוא רואה המצב החברתי בש"ב בכל רע. קיימו אספה בשאלה זו בחודש אבגוסט - שבה השתתפו רק חברי הקבוץ. מזמן שהוא בא הנה עזבו 12 איש, שהיו פה משתים עד שמונה שנים, ביניהם שתי משפחות (עוזי ונתן). עכשיו עומדים לעזוב משה"לה וחני. גם במשפחות הנשארות אין הרגשה של יציבות. באספה דברו החברים גלויות ובכנות. יש פרוטוקול (ביקשתיו להמציאו לי). אחדים טענו שאין חברה זו מסוגלת להקים ישוב וקבוץ והציעו להביא הנה גוף חדש לגמרי. היתע הצעה אחרת - שיש להמשיך. עודד פסח על שתי הסעיפים. שמחה ניסה לעודד אותם - ללא הצלחה. המשפחות שבאו מאיחוד הקבוצות והקבוצים באו לע"ע רק לשנה אחת. אולי ישארו לשנתיים. לא ישתקעו פה? - שמחה אינו רואה סיכוי לכך. האיחוד מכין עכשיו גרעינים לשדה בוקר. האיחוד דורש מהמשק מדריכים לגרעין. אין בשדה בוקר מדריך. שמחה דרש מצבי ברנד ומסנטה לתת מדריכים, אחרי וויכוח הסכימו לכך. הגרעין שיבוא להתיישב פה יגיע בעוד שנתיים. עכשיו מגייסים במשקי האיחוד בנים ובנות שיבואו הנה לשנה. שמחה התקשר עם ארגנטינאים. באילת יש 25 מדריכים ארגנטינאים. יבואו הנה לבקור. שמחה רוצה שאפגש אתם. - ברצון! האיחוד רוצה גם לארגן גרעין ארגנטינאי בשביל שדה בוקר. לע"ע פונים כל הארגנטינאים לנאות מדרכי - במקום נייטרלי. שמחה מציע שאדבר עם אהוד, שחלק מהם יבואו הנה. אעשה זאת ברצון. יתכן שאהוד יהיה פה בחגים. {0198-139} - לפנות ערב הודיע לי יהושע כי דני פה. בקשתיו שיביא אותו אלי. הוא בא. היה מהמיסדים הראשונים של שדה בוקר, והלך מפה.לאחר שאני חזרתי לממשלה. גמר האוניברסיטה, השתלם שתי שנים באמריקה. התחתן עם בת עין שמר ויש לו שני ילדים - בת ובן (בן ששה חדשים). הוא עוסק במחקר חקלאי ברחובות ומרצה באוניברסיטה. חוק ביחוד עניני המים. לדעתו אפשר לגדל הרבה צמחים בפחות מים. בעוד עשרים שנה הוא סבור שירכיבו באופן סינסטי אוכל, דו- תחמוצת פחמנית יש להוציא מסלע. ואפשר להפוך לסכר, לחלבון. הוא הפתיע אותי: כתב סיפור מחיי שדה בוקר. לא הדפיס עדיין. אמרתי לו שאיני קורא סיפורים אבל אני רוצה לקרוא סיפורו. הוא עדיין בכתב יד. ישלח לי. - ברגמן בשיחתי אתו הבוקר אמר לי שהיה בפורמוסה ומעשרת מיליון תושבים רק מיליון אחד הם סינים, השאר קרובים יותר ליפנים.