יומנים > יומן - מלא 21/10/1929

{P001} {0081-123} י"ז תשרי 21 אוקטובר יום ב' אליהו = על ישיבת אתמול עם החקלאים הלאומיים: טולקובסקי וזוכוביצקי. הם הציעו להוסיף להצעת החוזה הקודם (נתפרסם בדו"ח של הוה"פ למועצה (16.1.29 עמוד ע"ד) סעיף על הקטיף האומר: פועל היוצא לעבוד בקטיף יקבל חצי יום עבודה אם יעבודרק 4 שעות. אם יעבוד למעלה מארבע שעות יקבל בעד כל שעה או חלק של שעה 2 של שכר יום עבודה. חוזה זה צריך להחתם בנקודות של שלטון החק לאים הלאומיים הם רוצים לבוא בדברים עם התאחדות האכרים, שגם המושבות "המעורבות" (של חקלאים לאומיים ו"התאחדותיים") יחתמו על החוזה. נטע הציע להכניס שנויים בסעיפים ו' ו-ז'. שהאכר לא יוכל לקבל פועל קבוע ומומחה מחוץ למקום, אלא דוקא מהלשכה המקומית לפי בחירת האכר מרשימת הלשכה. "הלאומיים" מתנגדים לכך ועומדים על הנוסח הקודם. כי לדבריהם הפועלים הקבועים נלקחו עד עכשיו מהפועלים הכי טובים, ואם לא יוכלו להביא פועלים ממושבה אחרת לא ימצאו במקום פועלים טובים לעבודה קבועה. החברים בגוש השרון מתנגדים בכל תוקף לסעיף זה. {0081-124} לדעתי אין אנו יכלים לבטל ההסכם אם לא יסכימו לשנויים של נטע, מאחר שאנו הסכמנו לפני שנה לחוזה, אולם נכתוב להם מכתב שבו ננמק את הצורך בשנוי (רבוי הפועלים בגוש השרון, ואפשרות של סכסוכים לרגל חוסר בירור בזכיות הלשכה ונותן העבודה בקב לת פועלים מומחים וקבועים), ואם לא יסכימו לשנות נחתים על החוזה, אבל עליהם תוטל האחריות בעד חשש הסכסוכים. הבוקר היתה לי שיחה ארוכה עם לקג' בא-כוח הל' קבר שבא הנח להתחקות על המאורעות והמצב בארץ. הסברתי לו דעתי על מקור המאורעות, יחסנו לשאלת הערבים. עמדת הפועלים בציונות, ההסתדרות, יסודה, מפעליה. זלמן קבל ידיעה מקרוזה שיש הצעה לאחד את המגבית הארי"ת עם מגבית הג'ויט. הנהלת המגבית הסכימה לכך. ההצעה היא 25 מיליון דולר לשלוש שנים, שיתחלקו שוה בשוה בין הגולה ובין א"י (בערך $4.170.000 לשנה בשביל א"י), יש הצעה שגם המגבית שלנו תכנס למגבית זו. חלקנו ישלח להסתדרות. לוקר התנגד לאחוד מגבית א"י והגולה. לזלמן אין דעה ברורה בשאלה זו. החלטנו לטלגרף לאמריקא להודיע לנו מיד פרטים על הצעה זו. קרוזו במכתבו מעיר שע"י אחוד המגבית תפתח אפשרות רבה לפעולת קה"ק. הרצפלד מטלפן שנגמרה ישיבת ועדת הקמת ההריסות. {0081-125} הועדה נתחלקה לרוב של 5 (הרצפלד, אוסישקין. סלומון, פרלמן וסמילנסקי) ומעוט של 4 : בבלי, הופיין, מול ויטלס. הארבעה הציעו לירושלם 25 אלף. לצפת 15, לחברון אפס. לחקור אפשריות אם אפשר להגדיל באר טוביה, לשאר המושבות כלום. שאר הכסף מציעים לקנות קרקעות - איפה ובשביל מי - לא הגידו. חרוב החליט: לחמש המושבות 150 אלף, להתחיל מיד בבנין באר טוביה וחולדה, ובדבר ארטוף. מוצא ועטרות לברר אפשריות רכישת קרקע. בשביל ירושלם 100 אלף. בכלל זה רכישת קרקע לחבר רחביה עם בית הכרם ותלפיות עם משק הפועלות ורמת רחל. לחברון דרש אוסישקין רזרבה של 50 אלף, בשביל רכישת 2.000 דונם במרחק שני קילומטרים, להגדיל מגדל עבר בעשרת אלפים דונם. בשביל צפת 30 אלף בתוך זה גם עין-זיתים. לחיפה 0 2 אלף בשביל בנינים. תקרא ועדה מיוחדת לירושלם וחברון. ועדה שניה לחיפה וצפת. עניני המושבות ימסרו למחלקת ההתישבות של הנה"צ.