יומנים > יומן - מלא 21/10/1938

{P001} {0148-07} לונדון, 21.10.38 ילדים יקרים - מה זה קרה לכם? מאז נסעה אמא לא קיבלתי מכם אף מילה אחת. לא נעניתי על כל מכתבי ולא שמעתי כלום מכם ועליכם. האם לא קיבלתם מכתבי? והן היו חגים, לא היו לימודים אני דואג מאוד. למה אתם עושים זאת - ומוסיפים דאגה על הדאגות המרות והקשות שיש במידה מספיקה, גם בלאו הכי? הנסע עמוס למצרים וחזר כבר? מה שלומה של גאולה? ואם קיבלה עבודה? גם אמא לא כתבה לי אחרי שובה ארצה. שמעתי רק מאייזנברג מירושלם שהוא דיבר אתה טלפונית בת"א. {0148-08} כאשר כתבתי לאמא לפני ימים אחדים היה בדעתי לטוס ארצה לימים אחדים, אבל הדברים כאן שינו עוד הפעם את תכניתי. בישיבת הקבינט (חבר המיניסטרים) שלשום נבחרה ועדת-משנה לטפל בשאלת הארצישראלית ולהכין בשביל הממשלה קוים מדיניים. באחד בנובמבר, יפתח הפרלמנט, ושאלת א"י תעמו על הפרק. ובשבועות הקרובים יתנהל משא ומתן תכוף בינינו ובין הממשלה, ולא אוכל בשבועות הקרובים לעזוב את לונדון. על המצב הפוליטי כתבתי לאמא וגם שלחתי לה העתק מכתבי להנהלה ולאחרים. תקראו אות ותדעו מהו המצב, או יותר נכון מה היה המצב בשעה הכתב המכתבים. כי המצב הולך ומש ועודו עתיד להשתנות, אולם היום אין לי מה להוסיף על מה שכתבתי אתמול להנהלה ביר (העתק המכתב בידי אמא). תכנית החלוקה של הועדה המלכותית בטלה, ולפי שעה אין תכנית ברורה וקבועה אחרת, ולעת עתה ימשך המשטר הקיים, מלבד המהומות שמבטיחים לנו פה שידוכאו בכוח בשבועות הקרובים. זאת אתם תדעו לפני. אני אשוב לארץ מיד לאחר ישיבת הועד הפועל, אשר תתכנס או בחצי נובמבר או בסופו. עשינו בשבועות האחרונים עבודה רבה - ובמקצת מוצלחת - להדוף את הסכנות החמורות שארבו לנו: הפסקת עליה והקמת מדינה ערבית. אבל אם הצלחנו - הצלחתנו היא רק שליל מנענו (לפי שעה) את הרע. אבל לא הצלחנו לשנות דרך הממשלה בצמצום העליה. יש לחשוב להצלחה גם החלטתה הנחרצת של הממשלה לדכא את המהומות ולהשמיד את הכנופיות. השמעתם את המעשיה על הרבי והעז? יהודי עני מרוד בא להתאונן לפני הרבי שחייו קשי ומרים לאין נשוא. העוני גדול. הוא דר בחדר אחד קטן, עם אשה ושפע ילדים. הדוחק ל נשוא. יעץ לו הרבי להכניס עז לחדר. היהודי עשה כך - ובא לרבי וצעק חמר: המצב הורע. הדוחק גדל. העז מלכלכת החדר וממררת החיים. אמר לו הרבי: תכניס עוד עז אחת. {0148-09} עשה היהודי ממצוות הרבי - וצעק שוב וביתר שאת על הדוחק והתלאות. יעץ הרבי להכנ עז שלישית. עד שנתמלא החדר עזים ללא אויר לנשימה. אמר לו הרבי: הוצא עז אחת. בא היהודי בשמחה: הוקל קצת, אבל עדיין אין לנשוא המ יעץ להוציא עז שניה, וככה - עד שהוציא כל העזים. בא היהודי בשמחה רבה והודה לרבי: עתה קמה הרווחה, אין עז בחדר ואפשר לחיות.... זהו בערך מצבנו. הכניסו לנו עז: מהומות וחוסר יד הממשלה, הוסיפו לנו עז שניה: צמצום העליה וסכנה של הפסקתה הגמורה, באו והכניסו עז שלישית: תכונה להקמת מדינ ערבית בא"י. עכשיו מוצאות העזים - ואנו נושמים קצת לרווחה. אולם כך הם החיים הפוליטיים. רוב היגיעה והמאמצים מוקדשים להוצאת עזים ומניעת סכנות, ומשום כך אין הצבור הרחב עומד על קשי הפעולה המדינית ואינה רואה את ברכ כי רק לעתים רחוקות מצליחים לנחול נצחון חיובי ולרכוש דבר מה של ממש! בשורה טובה אחת קיבלנו הבוקר מהארץ: נרכשה אדמת חרבת-צמח על יד חניתא. הרבה עמ השקעתי והשקיעו אחרים ברכישה זו. בושי גדול עוד יותר עלתה לנו רכישת חניתא. וויכוח גדול היה לי עם אוסישקין שהעמיד כל מיני תנאים קשים דווקא ברכישה זו שהיתה תשובה לאין-ערוך, כי היא פתח לפנינו את הגליל הלבנוני - בקצה הארץ, באחת הפינות הנחמדות והיקרות בארץ, שהרחיבה את גבולנו והקנתה מפעל של גבורה לנוער שלנו. רק מתוך סבלנות ועקשנות מ עלה בידי להתגבר על ההפרעות הבלתי נבונות של ראש קרן הקיימת והירד לי הבוקר שמ גדולה כשקיבלתי מברק שאדמת חרבת צמח עברה לידינו. עומדים במשא ומתן על עוד שטחי אדמה בפינה ההיא, וכשאשוב לארץ והמהומות ישקטו - אקח אתכם לראות אח המקום הנהדר ההוא. נשיקות רבות לכולכם וכתבו לי. אבא.