יומנים > יומן - מלא 22/01/1952

1
of
Places:
Etan
England
United States
H̠ever
Jerusalem
Magen
Egypt
Washington
The use of the photograph is subject to the Copyright Law, 2007
22.01.1952
218853
{P001} {0026-31} 22.1.52, יום ג' התיעצות עם היועץ המשפטי, ורהפטיג, שפירא על המועצה הדחית ועל חוק נשואין וגירושין. בשני הדברים, וביחוד באחרון והרפטיג (במקצת גם שפירא) רוצה לחרוג ממסגרת ההסכם ולחוקק יותר משהכרחי לפי הסכמה הדדית, נמשיך מחר בבוקר. - אח"כ ישיבת המטה ומשרד החינוך הודעתי שעלינו לדון על שתים: 1) פניעת השתמטות מהצבא בכל מיני אמחלאות, ובתוך גם אמתלאות כביכול צבוריות. צרכי הוראה, 2) הגברת אותם האלמנטים בחינוך החל מגן ועד אוניוורסיטה שיש בהם ברכה כשלעצמם ויביאו תועלת לצבא. דר. אבידור ממשרד החינוך קובע: יש בס"ה 1200 תלמידות לגננות ולהרואה, 300 להוראה. בסמינריון יש 2000 תלמידות 100 תלמידים. מציע שהתלמידות יחוילו, יקבלו אימון בסיסי, יחזרו לסמינריון, וכשיגמרו ישלחו לשלוש שנים לפחות (במקום שרות בצבא) לישובי עולים וספר ולמעברות, וגם יהיו אח"כ בחיל מילואים. בס"ח יש 14.000 תלמידים בב"ס תיכוניים (מחוץ לבתי ספר חקלאיים ומקצועיים), יש עוד 600 אכסטרנים לקבלת תעודת בגרות ו600- מסיימי ב"ס מקצועיים. רוצים ש300- יכנסו לסמינריון, 150 לאוניווסריטה, 50 לתכניון. ואשר למלואים מציעים שידחו שרות המורים לימי החופש, פרט למפקדים. יתנו דחיה למנהלי ב"ס, למורים בכיתות מסוימות, למורים יחידים או גננות יחידות ולמורים בישובי עולים. {0026-32} באוניוורסיטה יש 1200 חייבי מלואים, רובם למילואים בירושלים. ביחס לאחרונים מסתדרים, אבל אין כתובת לחייבי מלואים מחוץ לירושלים. יגאל לעומת זה קובע שמאלף בוגרים בב"ס בינונים יש רק 500 נערים, 300 מהם בגרעיני התישבות, והצבא מקבל רק 200 לצרכי פיקוד והדרכה, וזה לא יתכן. אין שרות חובה יכל לקבל בעלי מקצוע (עו"ד, רופאים, מהנדסים, שאינם מצויים בגיל זה). 50% מהנערות פטורות מטעמי דת. 10-15% מנערים נפסלים מטעמי בריאות, בנות - עוד יותר. איכות הצבא יורדת, על משרד החינוך לגייס יוצאי צבא להוראה (בני 20) - כי בצבא רכשו ידיעות, ולמודם בסמינריון יוקל. יעשה משרד החינוך בעזרת הצבא תעמולה בקרב החיילים ללכת לסמינריונים ולהוראה. לצבא יש סמינריון למורים. הוחלט על ועדה משתופת (חינוך ומטה) להכין תכנית כיצד לגייס ולהכשיר בצבא חיילים להוראה אחרי גמרם שרות החובה. לסעיף שני - הצעתי שידאגו כי החינוך הכללי יקדישו תשומת לב לששת זריזות, שרירים, נקיון, בריאות, רוח אחווה ועזרה הדדית, רוח חלוצי, סדר, משמעת, התמצאות בטבע, סיורים בארץ וכדומה - שדרושים לחייל וגם לעזרה, וגם יתקינו מגמה צבאית לבני 16. תוקם ועדה משותפת למטרה זו. - קראתי ליגאל ואמרתי לו שהתנהגותו בישיבת המטה האחרונה דכדכה אותי עד היסוד - כחבר, כשר בטחון וכרה"מ. נמנעתי מתגובה בישיבה - למען לא אגיב מתוך מרירות או צער. היה בדעתי לשוחח אתו על כך כעבור יום יומים, אבל באתי לידי מסקנה שמוטב להגיד מה שיש לי להגיד בכתב - למען אומר בדיוק, לא יותר ולא פחות. אמר שיענה לי אף הוא בכתב. - אה"צ התיעצות המטה ומשרד החוץ על סיוע צבאי לאור המברק שלהרצוג (השיחה עם לואי ג'ונס). כתוצאות משיחות צורציל וטרומן נמסרו לנו 12 סעיפים: {0026-33} 1) ארה"ב מרוצה מעמדת ישראל בדבר הפיקוד: לא מבקרת ולא נדחקת... )sacme( 2) בפגישה של שני הגדולים הוחלט סופית להקים הפיקוד בקפריסין באביב. 3) כל עזרה לפיתוח במה"ת תהיה כפופה להסכמת הפיקוד. 4) סיוע צבאי בעיני ארה"ב אמצעי מעולה לקידום הפיקוד, ולכן לא יתנו עזרה השנה (עד סוף יוני). בכל אופן כל 400 המליון למ"ת ימסרו לתרכיה וליוון (הנשיא הורשה בחוק להעניק 10% לארצות אחרות ממה"ת). 5) לא ברור אם הענקה בשנה הבאה תהיה כללית למה"ת או תפרט כל ארץ לחוד. 6) כל הצעות לסיוע צבאי יבואו לפני הפיקוד. הפיקוד גם יתכנן אפשריות הייצור המקומי, ואספקה במקרה מלחמת עולם. זה מתיחס לצביעות על מלאיהחסנה. 7) הפיקוד נדחה עד עכשיו ע"י הדיחוי בקבלת יוון sacme -תרכיה תשיג על מבוקשה מנאטו, ויהיה חבר פעיל ב nato -ותרכיה ל sacme -ארצות הקומונוולט ישתתפו בפיקוד. 8) לא תהיה פוליטיקניות אזורית ב יתנהל באופן צבאי טהור, ופוליטיקאים יוצאו מהנהלה, והשיתוף בין חיילים יהיה יותר טוב, מאשר בין מדינאים... 9) בקרב ארצות ערב גדלה התמיכה לפיקוד, וציין במיוחד שישקלי, יש לו יסוד להאמין שגם מצרים תומרץ על ידי לחץ ארצות ערב להשתתף. האינטרס לגבי מצרים הוא בשטח ולא בכוח אדם. 10) איש לא יוזמן לפיקוד, זה יהיה פתוח לכל ארצות המה"ת להכנס ברצונם החפשי. לא תידרש שום התחייבות מאלה שיכנסו, אפילו לא הקצאת כוח צבאי. 11) ארה"ב לא יכנס למה"ת אלא דרך הפיקוד. לא "יציף" האזור בצבא ובמשלחות. אינה רוצה להיאשם באימפריאליזם. אינה רוצה להיות מטרה לחצי הערבים במקום הבריטים. 12) כל עניני עזרה, ייצור וכו' ידרשו בהדרגה אישור הפיקוד, ואחרי האישור העזרה תינתן על בסיס דו- צדדי כמו באירופה. יגאל התנגד לבקשת סיוע צבאי, כי עכשיו ברור שלא נקבל וגם מפני שהערבים לא מבקשים. לדעתי אין להשוות מצבנו לערבים. להם יש רק יחס מדינת ערב - ארה"ב. לנו יש דאגה ליחס משולש: ישראל: ארה"ב - יהדות אמריקא. ובקשת סיוע, ואפילו אם לא נקבל, תשפר יחסים אלה. {0026-34} אך יש לנהל שיחות עם אנגליה ואמריקא על יחס מיוחד ושונה אלינו, לא כמו לארצות ערב, כפי שקוי שוחתי עם רוברטסון. בינתיים מודיע איתן שיש לו ידיעה שתשובת אידן לאגרתי כבר נשלחת לציר הבריטי כאן. - יגאל מסר על הסידורים עם הסורים: 5 האסורים שלנו ישוחררו היום, תמורת הבאתנו שני העריקים לגבול אשר ישאלו אם רוצים לחזור לסוריה, ותמורת 150 אנשי שעם שרוצים לחזור לסוריה. הסכמנו לשחרר הסירה הסורית ונחתם חוזה הדדי שכלי טיט סורים או ישראלים שיוברחו לרגל סערה או קלקול להכנס למים הטריטוריאליים של האויב - לא יתפסו, ויוכלו להכנס לנמל ולצאת חפשי. שישקלי מעיין בהצעת הרמטכל שלנו על פגישה ובעוד כמה זמן יחליט. [[ ק ט ע ח ס ו י ]] הסכמנו שיש צורך שתדי ישאר בארה"ב אבל יבוא הנה לביקור קצר. מקדונאל הודיע לו שבשיחה עם אנשיו בוושינגטון הוגד לו שבלדר יבוא ביום ה' הצעת הסכם עם האוצר חל השימוש בעזרה - מכאן שהתשש על עיכוב פוליטי אינו מבוסס. מקדניאל שמח לכך שהמו"מ יתנהל פה, אבל אנשינו, בעיקר גס חיו רוצים שהמו"מ יתנהל שם... - הזמנתי לערב שפירא לביתי. אמרתי לו שבישיבת הממשלה האחרונה שמעתי ממנו דברי חרדה למצב במדינה. שמחתי לדברים, כי אני חי כל הזמן בחרדה זו, ולא רק בגלל הדברים שאמר שפירא. מצבנו בקרב הערבים, הכוחות העוינים לנו בעולם, קשיינו הכלכליים, התהומות שבין הגליות השונות, הפרוד הפנימי, חוסר כשרוננו {0026-35} הממלכתי ועוד ועוד מדאיגים. ואם הוא חרד - היש לו גם מסקנה הלכה למעשה, ומהי? דיבר על השנאה המתגברת בין המפלגות, סיפר שדיבר על כך עם בן אהרון וזה אמר היו שני חורבנות - יהיה שלישי. שאלתיו טוב היש לו מסקנה? אמר יש להכניס מפ"מ והכלליים בממשלה. אמרתי עשיתי נסיון זה, במשך חדשים, ואם כי הפה"מ לא ראה זאת בעין יפה, אבל הדבר וכשל, ואעפ"כ אם הוא נכון לנסות - אדרבא, ואם יצליח להביא מפ"מ והכלליים לידי הסכמה אני אעשה הכל - ותהיה התכנית אשר תהיה - למען שמפלגתי תסכים לכך. שאל למי לפנות במפ"מ. הוא רוצה לדבר עם סנה. אמרתי איני מאמין לסנה, אבל ידבר אתו, יעצתי להתחיל בבן אהרון, ציזלינג ובר יהודה, כי אלה בכל זאת מנסים לשמור על אידיאולוגיה ציונית. אח"כ שוחחנו על סכנת מלחמת אזרחים, שלדעתי אינה קיימת, אבל קיימת הכונה רצינית וחמורה של מפ"מ לתפוס השלטון בכוח.