יומנים > יומן - מלא 22/07/1937

{P001} {0138-43} 22.7.37 גולדמן היקר - לפני קבלת מכתבי זה תקרא וודאי את התמצית הטלגרפית של הוויכוח בשני הבתים. אנו שולחים לך את הנסרד- ותוכל בעצמך לדון על טיב הוויכוח. בניגוד לעתונות האנגלית שקבלה כמעט בלי יוצא מן הכלל, אח הרפורט של פיל בהסכמה גמורה, וגם בהתלהבות - נתקלה הצעת החלוקה בפרלמנט בבקורת חריפה, אם לא בהתנגדות. הצעת הממש לא נתקבלה, אם כי גם הצעת מפלגה העבודה נדחתה. הממשלה הסכימה להצעה המפשרת של צ'רציל - לויד גורג שאין בה התחייבות מפורשת לקבלת תכנית החלוקה, אלא רק מתן רשות לממשלה לבוא בהצעה זו לפני ועדת המנדטים. הרברט סמואל היה היחיד אשר הציע תכנית אלטרנטיבית - קיצוץ העליה על מנת שהיהודי ישארו מיעוט וא"י תיהפך למדינה ערבית, חברה בפדרציה ערבית יותר רחבה. איני יודע אם נאום זה נישא בהסכמת ידידיו של סמואל, אבל ברור שזוהי העמדה של כל היאהודים: {0138-44} ורבורג, ולי כהן, מגנס וכל שאר הכנופיה. הצעה זו לא היה לה תומכים בפרלמנט. ארציבלד סינקלר שהילל בנאומו אתמול את דברי סמואל - הביע אח"כ את צערו לפני שלא שם לב היטב לדברי סמואל על העליה והודה שאי אפשר ליהודים לקבל הצעה כזו. אולם התגובה של העתונות היום על הוויכוח - כמה עתונים מציינים בפירוש שהממשלה נכשלה והצעת החלוקה נתערערה ועוד יותר - הידיעות שיש לבפי מהנעשה בפנים - מעורר דאגה רבה. בקבינט לא היתה לכתחילה התלהבות רבה לרעיון הקמת מדינה יהודית. משרד החוץ וכנראה גם משרד המלחמה התנגדו לכך - כל אחד מטעמים אחרים. משרד החוץ חושש כנראה להסתבכיות בלתי רצויות מקיום מדינה יהודית והופעת נציג יהודי בחבר הלאומי משרד המלחמה כנראה חושש לקושי ההגנה של מדינה כזו. איך שהוא - רק בקושי רב קיבל הקבינט את הצעת הועדה. עכשיו יש בקבינט התרגזות רבה על א.ג. שהכניס אותם לצרה ז הולכת וגוברת הנטיה לקבל הצעת סמואל. אחרי הצהרים נפגש מלצט את א.ג., ואני שולח כאן תמצית השיחה, המצב איפוא חמור. לזה יש להוסיף את ההתנגדות הגלויה והנסתרת של היאהודים באמריקא ובאנגליה (ואולי גם צרפת) להקמת מדינה יהודית. ידוע לנו שהללו אינם טומנים ידם בצלחת. מגנס עומ להתראות עם משרד החוץ הצרפתי - ואחרים בלי ספק חותרים כל אחד במקומו. עמדת ועדת המנדטים יכלה להיות מכרעת, ועלינו עכשיו לכלכל מעשינו בזהירות רבה. ברודצקי נוסע הערב לבריסל להתראות עם אורטס. הקו שבררנו היום והחלטנו לנקוט בפנ ועדת המנדטים היא זו. א) הועדה צריכה לדחות בתוקף את "הפליאטיבים" - כמתנגדים למנדט וכמתחכשים להתחיי האינטרנציונלית שניתנה ליהודים. עליה מקוצצת לא תניח לגמרי את דעת הערבים, שאינ רוצים אפילו בקיומם של 400,000 היהודים שבארץ. והיא מעמידה בסכנה את הבית הלאומ (דוגמת האנשים בעירק,) וגוזלת מהעם היהודי את מפלטו האחרון. ב) הועדה צריכה למחות נגד החלטת הממשלה על קצבת 8000 לשמונה חדשים - המתנגדת גם למנדט וגם להצעות הועדה המלכותית. כי ועדה זו הציעה High level במקרה שלא תהיה חלוקה, אבל בפירוש אמרה שאם הממשלה תקבל תכנית החלוקה העליה צריכה להי {0138-45} לפי יכולת הקליטה של הארץ , בנכוי השטח הערבי. לאחר שהממשלה קיבלה תכנית החלוקה לא היה כל יסוד לקבל הצעה העומדת בסתירה לחלוקה. אבל גם בלאו-הכי - אין הממשלה יכלה לעשות שנוי זה במנדט (כי כך פירשה בעצמה כל השנים את המנדט) בלי הסכמת חבר הלאומים. אני מאריך בסעיף זה, אם כי זהו לכאורה דבר זמני,משני שאין איש יודע כמה זמן ימש המצב הזמני הזה. בינתיים הישוב יחרב. ג) הועדה לא צריכה לדחות את הצעת החלוקה ביסודה. אין היא מחייבת ברגע זה לתת הסכמתה לתכנית - כי הדבר צריך לבוא לפני מועצת חבר הלאומים. אבל הועדה צריכה לדון - לפי שעה באופן היפוטטי ופרוביזורי - על התכנית מתוך בדיקת הליקויים, ולה על חסרונות מסויימים, ולשאול את הממשלה האנגלית אם יש לדון על תקונים, כגון בסע ירושלם, תיקון הגבולין במזרח ובדרום, תחנת הכוח והמשקים בשטח שבין הירמוק וים כנרת והירדן, הרחבת הקורידור והארכתו עד צפון ים המלח, העמדת הנגב תחת מנדט ברי על מנת שהיהודים יתישבו בכלו או בחלקו. הבטחת סוברניות גמורה ואמתית למדינה היה (ביטול האיסור על בנין נמל יהודי עצמאי בתל-אביב, ביטול גבית מכסי הנמל ע"י אנג ביטול או שנוי הקצבה השנתית למדינה הערבית, ביטול או קצור ימיהם של המנדטים "הזמניים" על ארבע הערים) הוצאה לפועל של "הטרנספר" (העברת הערבים) וכו'. אבל בשום אופן אי ועדת המנדטים צריכה לקבל עמדה שלילית ביחס לתכנית החלוקה. האלרטנטיבה של חלוקה תהיה בלי ספק עלית מקוצצת ושנויים לרעתנו במנדט. אני בטוח שהעם היהודי לא יסלח לנו - ואפילו אלה שמעמידים פנים שכאילו הם מתנגדים עכשיו לחלוקה - אם נגרום לידי כך שהשנס הגדול אשר ניתן לנו להקמת מדינה יהודית - יחרב קשה לי לתאר אסון לאומי יותר גדול מזה. אין להעלות על הדעת שבמקום חלוקה יתנו לנו עליה מוגדלת. במשך כל השנה, מזמן שהחלו המאורעות, לא נשמע אף קול אנגלי אחד בעד פתרון זה של השאלה האר"ית, אשר לדעתנו הוא הפתרון הצודק והטוב ביותר. ולא ע אלא שכמה יהודים בעלי הופעה לא רק סמואל, מציעים בעצמם לקצץ את העליה. ורבורג מ {0138-46} מו"מ עם איזה שטרה וטנוס (שאין להם כל ערך בקרב הערבים) על קיצוץ העליה ועל גזרת מיעוט על היהודים: סמילנסקי מטיף לעליה מקוצצת, ורק חסר-דעה יוכל להניח שהממשלה האנגלית תתן לנו אחרי כל זה עליה מוגדלת ותקומם נגדה לא רק את כל ערבי א"י, (כי לחלוקה יסכימו רבים מערבי א"י, אבל אף אחד מהם לא יסכים לעליה גדולה, שפירושה מדינה יהודית בכל א"י) אלא את כל העולם הערבי והמושלימי, חלק גדול של דעת הקהל האנגלית - וגם היהודית. והברירה שלפנינו היא: חלוקה - או מיעוט יהודי במדינה ערבית. ולפי כך עלינו לפעול. אני נשאר כאן עוד ימים אחדים - בתחילת השבוע הבא אלך פריסה, ומשם לשויצריה. שלום רב לך ד. בן-גוריון.