יומנים > יומן - מלא 22/09/1939

{0169-29} תל-אביב, 22.9.39 מ9:30- עד 12:00 ברור עם משה, דוב, ברל, י'וסף ואליהו בדבר אירגון גדודים יהודים. אליהו ומשה דרשו הקמת גדודים בכל החזיתות, וגם משלוח פלוגה מא'י לחזית הצרפתית. דוב וברל דרשו הקמת גדודים רק בא'י ומחו'ל - לא'י. דעתי היתה, שבשעה זו אין אנו יכולים עדיין לקבוע בוודאות את דרכנו לכל משך המלחמה. טוב עשינו שעוד ערב המלחמה הודענו לממשלה האנגלית, שאנו מוכנים לעזור בגדודים יהודיים א'יים לשרות בארת ובגדודי יהודים מחו'ל לשאות בכל חזית, אולם אין אנו יכולים עכשיו להתעלם מהעובדה שהצעת עזרתנו לא נתקבלה. ולא רק האנגלים אלא אפילו הצרפתים אינם להוטים אחרי עזרה יהודית כיהודית, כלומר אחרי גדודים יהודים. צרפת משום שאינה רוצה להבליט אוליצור רושם כאילו נלחמים בהיטלר באשר הוא אויב היהודים; לאנגליה כמובן יש טעם נוסף: לא לעורר חמת הערבים. איש מאתנו אינו יכול לראות מראש התפתחות הדברים במלחמה. כבר בזמן קצר זה היו כמה הפתעות והגדולה שביניהן: עמדת רוסיה. תהא דעתנו מה שהיא על הברית הבלתי קדושה בין היטלר ובין סטאלין, עלינו לראות בהופעת רוסיה במלחמה זו גורם מרכזי, העלול אולי לשנות את גורל אירופה, אם לא את גורל העולם. ספק הוא אם היטלר עשה עסק כל כך טוב בברית זו. כניסת רוסיה לפולין היא שרות דוב לגרמניה. סטאלין וודאי לא נתכוון לעזור לעצמות הדימוקרטיות במערב, אולם מבחינה אוביקטיבית כניסת רוסיה לפולין והקמת גבול משתף עם גרמניה, בשעה שהיטלר עסוק במלחמה עם צרפת ועם אנגליה, יש לזה אפשרות של עזרה רבה בחזית המערב. היטלר אינו יכול לסמוך על ברית עם סטאלין, אם גם הברית מבטיחה לו את התנאים הכי טובים. הוא יודע שהוא לא יהיה נאמן לדיבורו ובהזדמנות ראשונה יפר כל הבטחה, אם יהא נדמה לו, כי יש לו צורך בכך. כך הוא אינו יכול למסוך על הבטחת סטאלין, ועמידת צבא רוסיה על גבול רומניה כובל במידה רבה את היטלר ומכריח אותו להחזיק הרבה צבא בגבול המזרחי, והיות רוסיה לגורם עולמי מחדש מחייב גם את המדיניות שלנו. אומנם אים יסוד להניח, שרודיה הסוביטית תשנה את יחסה אלינו, אולם עלינו לבקש הזדמנות לבוא בדברים עם רוסיה, על ידי אנשים או איש נאמן גם עלינו וגם עליהם, אם אפשר למצוא איש כזה. עוד אי אפשר לדעת עד היכן יגיעו צבאות רוסיה. גם גורם שני, הקרוב לנו יותר מרוסיה, הוא עכשיו בבחינת נעלם גדול, זהו תורכיה. קשה להניח שתורכיה תעמיד את עצמה במחיצה אויבת לרוסיה; ואם תורכיה לא תשאר נייטראלית אין לדעת על איזה צד לתחם. עלינו לקיים קשרים גם עם מדינה זו. שעתידה בתנאים מסוימים למלא תפקיד מכריע במזרח הקרוב. {P002} {0169-30} או בקשר עם אנגליה וצרפת או בקשר עם רוסיה, ואין זה מן הנמנע קואליציה עם שני צדדים אלה, אם כי ברגע זה קשה להניח אפשרות של קואליציה כזו. דאגתנו המרכזית צריכה להיות חיזוק כוחנו בארץ-ישראל, ואם כי בתנאים מסוימים יהיה כדאי לנו להוציא מכאן פלוגה לא גדולה כסמל ודגל בשביל גדודים יהודים בחזית המערב, הרי אין הדבר אקטואלי בשעה זו, כי עוד אנו רחוקים מהקמת גדודים יהודים במערב. לא באשר אנו איננו רוצים, אלא באשר הנעזרים איטנם להוטים אחרי עזרתנו. אולם גם בשעה זו אין אנחנו יכולים להניח את הנוער היהודי בלי קריאה ובלי סיסמא. אנחנו לא יכולים לקרוא להם להקים גדודים יהודים במערב, כי אין לנו הסכם לכך מהגורמים העיקריים. ואין אנו יכולים לקרוא להם להתנדב לגדודים יהודים בא'י, כי הסיכויים לכך הם עוד פחותים, ועלינו לפי שעה להופיע בסיסמא ובקריאה של גדודים יהודים למען א'י. אם אפשר יהיה להעלות חלק מהמתנדבים לארץ - בהיתר או בלי היתר - נעלה. אם במשך הזמן ישנו הצרפתים והאנגלים את עמדתם ויבקשו עזרתנו, נהיה מוכנים ללכת גם למערב כיחידות יהודיות, שתהיה להן מטרה ציונית ומעצמות המערב יודעים זאת. אירגון תנועה זאת ידרוש כמה חדשים, ובינתיים נוכל לנהל מו'מ עם המדינות המעונינות. לעת עתה נעשה כאן את כל ההכנות להקמת "חיל יהודים" ברשות עמצנו. אין יסוד להנחה שנתפסו לה, ביחוד כנראה חברינו בלונדון, שעצם המלחמה שינתה את מצבנו לטובה ויש לחכות רק לגמר המערכה למען שנקבל את מבוקשנו. קשה לראות כיצד תשתנה המדיניות הקיימת של הספר מלבן לטובתנו בכוח המלחמה בלבד. להיפך - אפשר להניח, בכל אופן בתנטים הנוכחים, שהתחשבות עם הגורם הערבי אצל האנגלים לא תחלש, אלא להיפך תתגבר. בקביעת המדיניות הארצישראלית הגיעו האנגלים לידי מססקנה, שהיהודים אינם מהווים גורם, המסוגל להביא נזק חשוב, בשעה שהערבים מהווים גורם כזה. לפני המלחמה ועוד יותר בשעת המלחמה, וחוששני שגם לאחר המלחמה לא יתחשבו בשום נימוק של צדק ויושר, אלא עם עובדות פוליטיות בלבד, כלומר עובדות של כוח. ומדיניות ציונית בתקופה זו יכולה להיות רק מדיניותש ל הגברת כוחנו היהודי בארץ, והדבר הכי חשוב במדיניות זו יהיה: (א) עליה, (ב) הזדיינות בארץ. אם נתעלם מהשאלות העולמיות ונתרכז רק בשאלתנו אנו ונשאל את עצמנו מה היא החזית שלנו, במי אנחנו נצטרך להלחם, נבוא לידי מסקנה - אולי תמוה, אבל נכונה: מלחמתנו היא באנגלים, המנהלים מדיניות של הספר הלבן. עלינו להתכונן לחזית זו. {P003} {0169-31} ב12:00- באו אצלי הרצפלד, נחום הורוביץ ומהרשק. הם דורשים להקים מיד נקודה בחיאם-אל-ווליד, לזה יידרש סך של 15,000 פונט, מחצית מזה תתן הקהק'ל, כמו'כ הקמת שתי נקודות "שער הישוב" ו"משק משותף" בצפון. את המינימום הדרוש תתן, לפי שעה, קק'ל בלבד. יש להרצפלד גם תכנית לחיסול חוסר העבודה, להוציא 1,500 איש מהמושבות להכשרת קרקעות של הקהק'ל. בחניתה - 125 איש, אלון - 250 איש, כפר החודש - 50, אלונים - 50, יערות הכרמל - 50, עין השופט - 75, דאליה - 25, מעלה החמשה - 75, פדנה וחן-דבר - 100, עין גב - 100, צאפנו וחירבת סמח - 100, עיר רבים - 500. זה ידרוש מבשך 6 חדשים 4,425 לא'י. לזה יתווספו עוד 400 5יש לשרות ולשמירה על העובדים. 1,500 איש יוקחו מהמושבים, 400 איש מהמשקים. תכנית שניה: להבטיח 100,000 ימי עבודה בפרדסנות ל3.000- פועלים. ----------------- ב12:30- באו אצלי גפן, גלילי וסידקוב לדבר על צרכי התעשיה. לפי דבריהם יש 15,000 איש היודעים להשתמש בחביות. יש חלק מהחומר הגלמי הדרוש לתעשית הצנורות, אולם בתי היציקה שלנו לא יצלחו ליציקת הצנורות הדרושים, ויש להביא צנורות מוכנים, פה רק מכשירים אותם על ידי חריטה. הצנורות משמשים למרחק מ400- מטר עד 2,700 מטר. עד עכשיו יש לנו 18 צנורות, עד ה1- באפרקיל יש להכין עד 100 צנורות. לשם כך דרושים 8,500 פונט. מ"כופר הישוב" הם קבלו לשם כך 2,000 פונט. אילו היו מביאים את המכונות מסוריה היו יכולים להכין חלק של הציוד. תרמילים אם אפשר יהיה לעשות גם אז, צריך יהיה להביאם מאמריקה. צריך יהיה גם להביא נחושת, עופרת, חומצה גפריתנית. יש לנו מומחים לתעשיה: פרופ' כהן, פרוינד (עובד אצל פ.ר. בלת-אביב), אהרנרייך (עבד בתכניון, עכשיו בארגון), סלאווין. בתעשיה עסוקים 50 איש. התקציב החדשי לתעשיה הוא עכשיו 1,400 פונט, דרוש תקציב חדשי של 2,000 פונט מינימום. קנו מכונות ב715- פונט, ע'ח זה שילמו 300, נחוצים איפוא עוד כ400- בעד המכונות שקנו. נחוצות עוד מכונות בעד 600 פונט. התקציב בכללו מ"כופר הישוב" הוא עכשיו 8,000 פונט, ע'ח זה מוציאים 10,000. בעוד זמן מוכרחים לדעת מה יהיה גורל התקציב לחדשים הקרובים. שאלתי את גפן, האם יש לו כבר תשובה לשאלתי בדבר תפקיד המזכירות כממלא-מקום בא-כוח ההנהלה. הוא ענה, שתשובתו האישיתה יא בחיוב, אולם אין הוא עומד ברשות עצמו ושולחיו עדיין לא ענו על השאלה. הודעתי למזכירות, שעד קבלת תשובה ברורה, אני מטיל עליהם - כהוראת שעה - לשמש ב'כ ההנהלה במפא'ר, ואם תהיינה הוראות מיוחדות הן תמסרנה למטה באמצעותם, לא כחברי המפא'ר אלא כב'כ ההנהלה.