יומנים > יומן - מלא 22/10/1956

{P001} {0014-60} 22.10.56, יום ב', באווירון אמש בשעה שמונה המראנו מחצור באוירון צרפתי [[ ק ט ע ח ס ו י ]] {0014-61} [[ כל הדף ח ס ו י ]] {0014-62} - בבואי לחצור נודע לי מפי משה. שדבר במשך היום עם מנג'ן ושאל כי ההצעה השניה קיימת - ההצעה האנגלית. לשם מה איפה הנסיעה? חוששני שזה רק עלול להרע יחסינו עם צרפת. במשך הלילה ניסח שאל תכנית שונה קצת - שאנו נפתח בלילה נגד המצרים, ושלוש שעות אחרכך יתחילו הם (צרפתים ואנגלים) לפוצץ שדות התעופה. יש להם בקפריסין 500 מטוסים, מהם 120 מפציצים. יפילו את נאצר ויסדרו ממשלה חדשה. ג חוששני כי ישכאן הרבה Wishful thinking. מנין שנאצר יפול - גם אם יכבשו קהירו ויביסו צבאו? יארגן גרילה. מנין שאנגליה תסכים לכך? מנין - וזוהי השאלה הגדולה ביותר - שעמנו יסכים לכך? מה תאמר אמריקה? ורוסיה? משה מוסר בשם שאל כי אלי נסע להיפגש עם רדפורד, וכאילו הוא מסכים, ויש לו גישה לאיזנויר לא פחות מאשר לדלס. אבל אייזנהויר מדבר בכל יום אחרת - ומדגיש דווקא נקודת השלום. תכניתי הכוללת - אף היא מפוקפקת, כי היא מחייבת קודם כל רצון טוב ונאמנות מצד אנגליה, ולא תוכל ליעשות במהרה. יש לרכוש אח ארה"ב לרעיון - אבל להלכה היא פותרת שאלת המה"ת ומספקת צרכי אנגליה, צרפת וישראל - וגם של עראק ולבנון. הפלת נאצר (אם זה יתכן...), חלוקת ירדן המזרח לעיראק בשני תנאים: 1) שלום עם ישראל, 2) ישוב הפליטים בארצה. קיצוץ שטחי לבנון על מנת שתקום מדינה נוצרית, צרוף חלק סוריה (של שישכלי?) וחלק - עד הל"טני - לנו. זה נותן לצרפתים שתי מדינות בעלות ברית במה"ת (ואולי שלוש- סוריה), מבצר מעמד אנגליה בשטח הנפט, פוטר צרפת מצרת נאצר ומאפשר סידור של שלום באלג'יר ובצפון אפריקה. אבל זה ידרוש לזמן. אמרתי על תכניח {0014-63} זו לאבן, והוא מציע שאייזנהויר יזמין אותי לושינגטון (יתכן שיגיד בבחירות כי ילך למה"ת, כאשר אמר לפני 4 שנים שילך לקוריאה) ויזמין גם איזה מלך ערבי. אנדרסון הוא ידיד ומוכן לעזור לנו בענין זה. - היינו צריכים להגיע למטרתנו הבוקר בשמונה, אבל על פריס תלוי ערפל, ושהינו כמה שעות במרסיל. - משה הביא אתו שני ספרים - של ב.צ. ושל ברסלבסקי הדנים על טיראן. שניהם משובשים, כי לא לקחו מהמקור (פרוקופיום), אלא מיד שניה. - לפני הנסיעה התיעצתי על הענינים עם גולדה, ספיר, אשכול, זיאמה ונפתלי. בר-יהודה שאלני מדוע אין ישיבות משותפות בענין זה?... במוצ"ש גם נתקיימה פגישת השגרירים במשרד רה"מ, ולמחרת הרצו הארבעה בממשלה. בחוילה - "אי שם" בצרפת. - הסתובבנו יותר משתי שעות על פרים מבלי יכולת לנחות, כי השמים היו מעוננים. כבר רצו לחזור לשדה התעופה בארג'נט, ומשם לנוסוע ברכבת - מרחק 9 שעות, אך לבסוף ירדנו בשדה התעופה הצבאי, ובשלוש הביאו אותי לחוילה צרפתית בסביבת ורסיל השייכת לםשפתת צעיר שהרג את דרלן במלחמת העולם השניה, והגישו לנו פה ארוחת צהרים צרפתית, שלא יכלתי ליהנות ממנה כי אכלתי במטוס סנדוויצים. בשעת הארוחה השל. ושה: גי מולה, פינו ובורג'ס מונורי. הם חיכו לנו עד שגמרנו לאכול, והחלה ישיבה שנמשכה כשלוש או כארבע שעות. הסברתי נימוקי {0014-64} למה אני מתנגד להצעה "החמשית" - שאנחנו נפתח במלחמה במצרים, ואחרי 48 שעות: לאחר אולטימטום לשני הצדדים יתפסו אנגלים וצרפתים התעלה. נימוקים מוסריים, מדיניים וצבאיים. למה ניהפך פתאום לתקפנים - וידידנו בעולם יגנו אותנו (כינו ניסה להםביר שהם בוויטו ימנעו גינוי במועה''ב): ארה"ב תראה מעשינו בעין רעה, ואין לדעת מה תעשה רוסיה. העיקר - שמצרים תפציץ שדות התעופה בת"א ובחיפה. הצעתי במקום זה תכנית לסידור כל הענינים במה"ת - לא לאלתר, אלא לאחר בירורים מקיפים עם ארה"ב ואנגליה, תכנית קראתי לה good will and good faith פנטסטית" אבל בת-ביצוע, בתנאי שימצא אצל האנגלים" במה שאני מפקפק. והתכנית כפי שאמרתי בישיבה עם השגרירים - חלוקת ירדן בינינו ובין עיראק, קיצוץ גבולות לבנון שתהיה למדינה נוצרית והגבלת סוריה - אמרתי שאיני יודע איך ומי יכל לייצב" את סוריה, אם כי לאמריקאים יש אימון בשישכלי, וגבולנו יהיה בליטני. לפני הכל כמובן - חיסולו ומיגורו של נאצר. כי כל עוד נאצר שליט דבר זה לא יתכן. תנאי למסירת מזרח הירדן לעיראק - שלום עם ישראל וישוב הפליטים. זה יתן לצרפת שני ידידים נאמנים - במה"ת, ואולי שלושה (סוריה), יבטיח עניני אנגליה באיזור הנפט, ויקיים השל ום במה"ת. גי מולה שתכניתי אינה פנטסטית והוא מוכן לקבל אותה, אבל הזמן דוחק אותם בענין נאצר והתעלה, כי הם גייסו כוחות ואינם יכלים להחזיק אותם זמן רב. אמרתי נסכיםלפעולה בזמן הקרוב - אם לאחר התחלתנו בליל האפס - לפנות בוקר, לאחר מתן אולטימטום למצרים, יפציצו שדות התעופה המצרים. גי מולה הסביר שאירן עומד בכל תוקף בעד פעולה, אבל סילוין לויד מחפש פשרה עם נאצר (עם פאוזי). העירותי שבאנגליה יכל רה"מ להחליף שר אם הוא {0014-65} רוצה, ופינו העיר שמפריעה לאידן התנגדות של הליבור, מולה סיפר שדיבר שעתים עם גייטסקל, וכמעט הסכים אתו, אבל התנגדות הלייבור לאידן בכלל, והפחד מכיוון הכריעה הכף נגד הקו של אידן. בעודנו משוחחים - זה היה בערב בשש או בשבע, הודיעו שהגיע לפריס לשיחות מספר ב' של הממשלה הבריטית. היו נחושים אם זה סילבסבורי, בטלר או לויד. התברר שזהו לויד. ולתהדהמתי הוזמנתי לשיחה משולשת - שעברה לחדר אחד. הסברתי ללויד הנימוקים נגד שני הימים. והוא אמר שהתכנית החדשה. - לתקוף שדות תעופה למחרת בבוקר - היא חדשה, לגמרי. אנגליה תגונה בגלל מעשה זה. שאלתיו: מדוע ניקח אנו על עצמנו פעולה שנגונה עליה. אמר שנאצר הוא שונא שלנו ושולל זכיותינו. אמרתי הוא עשה זאת במשך שנים - ואיש לא מחה. לויד הכיר בצדקה חששי על הפצצת ת"א חיפה ושדות תעופה. אבל נשאר בהתנגדותו לפעולה. רצה הצעה שלמחרת בבוקר יפעלו הצרפתים, וביום השני תצטרף לאנגליה. פינו נוטה להצעה זו, אבל אמר שאין לו מפציצים. אמרתי "תשאיל" אנגליה מפציצים וטייסים, ויש דוגמא של "השא. לת" רוזוולט לאנגליה 50 משחתות. לויד לגלג על המשחתות שלא היו שוות כלום. עניתי שהיה לכך ערך פוליטי ומוסרי רב. לויד וגם פינו - גי מולה לא היה נוכח בשיחה זו - לחצו מאוד על הזמן, והוסכם שהפעולה תיעשה - אם תיעשה בכלל - ביום ב' הבא , 29 לת"ו, נפתח בפעולה בשבע בערב על יד הגבול ובכוחות מוסעיםליד התעלה, מיד יתכנסו שני הקבינטים, יחלישו להגיש אולטימטום, יודיעו זה לזה על החלטתם, ולפנות בוקר יתחילו להפציץ שדות התעופה המצריים. השיחה נפסקה בעשר לארוחת ערב, ואחר כך נמשכה עד 12. כשלויד עמד בהתנגדותו לפעולה אחרי 12 שעות, הודיע פינו שהם מוכנים לפעול בעצמם: והאנגלים יצטרפו למחרת, כלומר אחרי 48שעות כמדובר. אולם התברר שבשביל {0014-66} פעולה רצינית יצטרכו לפעול מבסיסי קפריסין. שאל היה סבור שיספיקו המיסטרים לירוט את המפציצים המצרים אם ינסו לפגוע בישראל, אבל אמרתי כי אין זה לדעתי מבטיח אותנו מסכנה, ועמדתי על כך שיפגעו בשדות התעופה המצריים. סוכם שלויד חוזר בלילה, מחר בבוקר יכנס הקבינט, וישלח מיד אחרי הישיבה שליח לצרפת להודיע על החלטתם. בשיחה שהמשכנו עם פינו אחרי לכת לויד הודיע פינו שאינו סומך על לויד, והוא יטוס מחר בערב ללונדון לדבר עם לויד, הוא רואה שני קשיים: א) המחלוקת בעם האנגלי - התנגדות הלייבור, ב) העדר מפציצים צרפתים. הצעתי "שישראל" מהאנגלים 50 מפציצים עם טייסיהם, יצבעו אותם בצבע צרפתי. השיחה בענין זה לא נסתיימה במסקנה ברורה; שאל - שהוא איש אויר - סבור שחששותי מוגזמים ויוכלו בכוח המיסטרים להגן עלינו. נראה מה יפול מחר. חוששני שנסיעתו של פינו תהיה לשוא. לאחר שלויד יעביר החלטה הרצויה לו בניגוד לדעת הצרפתים ולדעתנו.