יומנים > יומן - מלא 22/11/1945

{P001} {0057-85} 22.11.45 ישיבה עם סנה וברני בבוקר: המאורעות (ת"א) יחסים עם פולני ואברהם. תכניות פעולה, צרכי הגולה, צרכי ביה"ס. - ביום רביעי למחרת ההצהרה היתה שביתה, ובערב החלו נערי רחוב בת"א להתאסף. לא היה חייל או שוטר ברחובות, גם לא היו שומרי סדר יהודים כי האספות כבר התפזרו ("המשמר {0057-86} האזרחי" בת"א בוטל ע"י רוקח עם גמר המלחמה). מתחילה לא היה לכך אופי רציני. במקום אחד הורידו דגל בריטי והניפו דגל ציוני. ההתקהלות הלכה וגדלה. הביאו סמרטוטים בנפט והתלו להצית בניני הממשלה. שוטרים יהודים ניסו להפריע, אבל . נרגמו באבנים, כי היו מעסים ובלי נשק. אח"כ עברו למשרדי פיקוח על תעשיה קלה והתחילו להצית (ברני אומר: גם לגנוב) ועשו פוגרום. זרקו ניירות, פיזרו סחורות ושלחו אש בבנין. אז באה משטרה בריטית. הסתכלה והסתלקה. ההמון התפרץ גם לבנין מס ההכנסה - הוציאו רהיטים וניירות ושרפו אותם ברחוב, אבל לא פגעו בבנין, (למעלה יש משרד הסוכנות) - כל זה נמשך עד חצות. בשמונה בערב הכריזה המשטרה על עוצר, מבלי לנסות להשליט העוצר. - בשעות מאוחרות בערב (סמוך ל 8-9 בערב) הגיע צבא. הצבא עמד ע"י פסי הרכבת ולא עברו לרחוב אלנבי, מצד שני עמד המון יהודי וזרק אבנים בצבא. כחצי שעה הצבא הבליג ולא עשה כלום, אך אח"כ ניתנו שתי יריות, הכוונה לרגלים, כנראה מחוך רצון לא להרוג אלא לפצוע. נפצעו בעיקר ילדים (כשמונה פצועים) (ברני אמר: נפצעו כחמשים פצועים) אח"כ מתו ששה, ויש עוד פצועים קשים אחדים. בחצות התפזר הקהל - אך הבנינים הוסיפו לבעור. למחרת - יום ה' - התחיל העוצר. בעיר לא נראה איש מהשלטונות, לא צבא ולא משטרה ואיש לא שמר על העוצר, והחלו התקהלויות של פרחחים. עברה מכונית צבא עם קמח - ההמון עצר אותה ושרף אותה. {0057-87} פרצו לחנות של ספינס ושדדו ולסניף הדואר ושרפו המכתבים, פרצו גם לסניף קטן של ברקליס בנק, הוציאו רהיטים וקפת-ברזל ושרפו. עד שתים אה"צ לא שמר איש על העוצר, ואיש לא הפריע. ביום ה' אה"צ הופיע צבא, חזרו על פקודת העוצר והשליטו אותו. איש לא הפר העוצר, אבל היו פעולות פרובוקטיביות מצד הצבאי ירו על ילדים שעמדו במעקה, נהרג בגבו חלבן בשכונת התקווה, מחוץ לתחום העוצר, שרכב על אופנים. הלילה (אור ליום ו') עבר בשלום, ובמו"מ עם רוקח הוסכם שהעוצר יבוטל משעה 7 בבוקר עד 4 אה"צ. בשבת הגדילו הרווחה, ביום א' יותר, וביום ג' בוטל העוצר לגמרי. היו מקרי-ביזה ושוד בבניני ממשלה (אריגים), אם כי הפעולה העיקרית היתה השמדת החפצים. גם אצל ספינט השמידו - אבל גם שמו בכליהם. היו גם מקרי שוד ע"י חיילים (בקיוסקים וחנויות קטנות אחדות ?!) - בשתים בא אצלי בנקובר. עומד להשתחרר. שני חדשים וחצי בארץ. לא נכנס לסיעה. אפשרלדבריו לאחד המפלגה, סיעה ב', פוע"צ שמאל ובלתי מפלגתיים רבים. בסיעה ב' רואים בי הפלגן מספר א' - ואעפ"כ. לפגושאת יצחק, להזדמן עם חיילים (יש ועד של ארבעה. בנקובר, בן-ציון, בן-אהרון, פיינשטיין) וועד המאחדים. לא רוצים להכנס למפלגה - אבל רוצים להתאחד. {0057-88} בשלוש אליהו ששון. נפגש עם גמיל מרדם לפני כעשרה יום בקהירו (הוא עכשיו ציר סוריה, ראש הממשלה הסורית הוא . סעד אלה גברי, אחיו של אחסן אל גברי) ידע שתהיה הצהרה, ושתהיה לא כל כך טובה לערבים, אם כי לא רעה, אם כי"תכנה" לא ידע אבל ידע "טיבה" שאל מה יחס היהודים? ששון ענה יש לנו תכנית מדינית, אם לא תתאים - נתנגד. אמר גמיל' הוסיף עד כמה שאפשר כי התנגדותכם מקרבת הערבים לאנגלים. על המצב בסוריה אמר שהמצב עדין, סוריה דורשת הקמת צבא סורי ויציאת הצבא הצרפתי. הצרפתים אומרים שיצאו לאחר שיצאו האנגלים או יחד עם האנגלים. הסורים לא לוחצים על יציאת האנגלים, למען לא הכביד על המצב במצרים, ואישר דברי נורי על הצורך לעזור לאנגלים במקרה של סכסוך עם רוסיה. באשר ללבנון אמר שאין הלבנון דומה לסוריה. שם הענינים יותר קשים. ששון שאל על הצהרת ראש ממשלת עיראק חמד-אל פשג'י, כי אס יניעו היהודים לשני מיליונים יגייסו 300.000 אנשי צבא וישתלטו על העולם הערבי. גמיל אמר: זהו ענין רציני, דנו על כך בליגה. קראנו בסיימם שמספר ההגנה מגיע ל800.000-. כל הצבא שלנו ושל עיראק וסעודיה ועבה"י - אינו מגיע ל- 800.00, ולעולם לא . נוכל להשיג אתכם בדינמיות, בהכשרה, בארנון, אפילו אם האנגלים יעזרו לנו. יש ניגוד ידוע בין הארצות השכנות ובין ערבי א"י, כי השכנים רוצים בצבא בריטי בארץ, וערבי א"י לא, לכן לכל הפחות השכנים עז רים לערבי א"י בתעמולה. הליגה החליטה לתת 300.000 לא"י ומינו ועדה של שלושה: מוסה, רג'אי-אל חוסייני ואחמד חילמי. ועדה זו תפקח על משרדי התעמולה בירושלים, לונדון וושינגטון, {0057-89} זהו תגמול לערבי א"י לא ללחוץ יותר מדי על אנגליה. גמיל הוסיף: מדיניות אנגליה במזרח היא להרוויח זמן עד שיסדרו הענינים הכלכליים והאחרים עם אמריקא, תבדוק המצב בצרפת אחרי הבחירות (אם צרפת תהיה משענת במזרח ובמערב ) ותדע בבירור מה הן הדרישות הסופיות של רוסיה. הערבים מעונינים לעזור לאנגליה - לא ילחצו על אנגליה (לא בסוריה, לא בעיראק, ולא במצרים) גם אבן סעוד נאם לפני המתפללים שאם כי אינם מרוצים מהצהרת בווין - אין ללחוץ על אנגליה. נם הערבים מפחדים מרוסיה, כלומר הערבים השליטים. הרוסים בארצות עוד תומכים בעצמאות של כל ארץ, אבל נלחמים בגוש ובליגה. אעזם רצה לבר במוסקבה - ולא ניתן לו. צירי רוסיה אינם באיםבמגע עם אנשי הליגה. ששון רואה סכנה רבה במשרדי התעמולה הערבים בלונדון ובוושינגטון. אין דואג לתעמולה נגדית. בוושינגטון יש 8 ערבים במשרד התעמולה, תפקידם היחיד תעמולה, הסברה, תשובה לעתונים, פרסום חוברות. א. אפשטיין טרוד מאוד ואין לו זמן להרצאות ולהענות לתביעות הרבות, ויש לשלוח אנשים נוספים מפה לאמריקא ולהביא אמריקנים הנה ללמוד הענינים הערבים ולחזור לאמריקא. - יש לחזק הנציגות הערבית שלנו בקהירו. זוהי מרכז הליגה, מרכז אנגליה, אמריקא ורוסיה בשביל כל המזרח, עדיין יש בה אפשרות של פעולה ציונית. בארץ גופא יש צורך במדור להסברה (לא לישוב) אלא לערבים, לאנגלים ואמריקנים ובכלל זרים. {0057-90} - הליגה תדון על הצהרת בווין ותדרוש קיום הסה"ל, הפסקת העליה,שתופם בועדת החקירה, על יסוד דברי בווין שאנגליה ואמריקא תומכים ביהודים. - יש כארבעת אלפים קומוניסטים ערבים בארץ - בחיפה, בירושלים ובבית לחם: פועלים ואינטלקטים. רוצים להתקרב ליהודים על יסוד: הפסקת עליה, יסוד מדינה יהודית ערבית (קיום הסה"ל. מוציאם עתון בשם אתחאד (פעם בשבוע) - עבד אלה בנדק (מבית לחם) מוציא עתון בשם אלג'ד (אלחד-מחר). בסוריה ולבנון יש כעשרת אלפים קומוניסטים, זוהי כמעט המפלגה היחידה המאורגנת כראוי. יש להם עתונים וקלובים. . - מ.א. מסר לששון ב18.10.45- שנורי סעיד נתבקש ממיניסטר החוץ הבריטי להגיש תכנית שעלולה להתקבל ע "י רוב הגורמים במזרח. נורי הגיש הצעות אלו: א) על אנגליה להגיע לידי הסכם מוקדם עם אמריקא על חלוקת השווקים במזרח וניצול אפשרויותיו. ב) להחיות הסכם "תעד-אבד" ולקשור אפגניסטן, פרס, תרכיה ועירק בהסכמים צבאיים כלכליים עם מדינות הליגה הערבית. ג) למצוא פתרון לשאלת אלכסנדריתא שיתקבל על דעת צ התרכים והסורים. {0057-91} ד) ליצור סוריה הגדולה לפי עיקרים אלה: . 1. לאחד סוריה, עבה"י וא"י ולתת שלטון עצמי ליהודים במקומות שבהם מהוים רוב, וכן לאפשר עליה מצומצמת לאזורים אלה. 2. לאחד סוריה, עבה"י וחלק מא"י - ולתת החלק השני של א"י ליהודים לא כמדינה, כי אם כמושבת כתר, כדי למנוע התנגדות הערבים ולהבטיח פיקוח בריטי, וגם למען הבטיח לבריטניה לזמן ארוך נקודה סטרטיגית. ה) יש להקטין הלבנון הן מדרום והן מצפרן ולספח חלקיו לסוריה הגדולה". סוריה הגדולה תתחיב על הסכם ידידות עם אנגליה בלבד. הלבנון המוקטן יחתום על הסכס ידידות עם אנגליה, צרפת ואמריקא. ר) לתקן החוזים האנגלו-עיראקי ואנגלו-מצרי בצורה משביעה רצון של במצרים. ז) לוב כמדינה ערבית תחת מנדט אנגלו-מצרי וארצות המפרץ הפרסי כמדינות תחת חסות בריטית - יחד עם א"י היהודית כמושבת כתר תאפשר לאנגליה להחזיק צבא רב בחלק זה של העולם, ולהוציא הצבא שלה מסוריה, מעיראק, ממצרים ומפרס. ח) לחזוק המדינות של "סעד אבד" והליגה הערבית ולעזור להן להקים צבא ראוי לשמו, לציידו בכל הדרוש, ליצור תעשיה צבאית ומסחרית, לפתח החקלאות. גוש מוסלימי-ערבי זה {0057-92} בן שבעים מיליון ליד האימפריה ימנע בכוח כל התפרצות רוסית לתוך גבולותיו. התזכיר של נורי עשה רושם על ממשלת אטלי, ונורי נתבקש לבקר בתרכיה ולמשש הדופק במדינות סעד אבד והליגה הערבית. . בבגדד נתקיימה התיעצות בהשתתפות האמיר.נורי סיפר שבתרכיה מצא אוזן קשבת. בסוריה - אנשי השלטון מתנגדים לכל שנוי, אבל העומדים מחוץ לשלטון תומכים בתכניתו. תדבר יובא לדיון בליגה הערבית. נורי מאמין כי השליחים הבריטים במזרת המרבים לדבר על ההשפעה הרוסית וסכנותיה במזרח קיבלו הוראות ללמוד תכניתו של נורי ולחוות דעתם עליה בהקדם. - בשש בערב בן-אהרון. עד לפני חדשיים היה רומן בין הסיעה והשה"צ, ומלבד יצחק, גלילי וגלר רצו כולם באיחוד שמאלי, היה מצע וכמעט שהענין נגמר. באו הוויכוח המדיני ועניני התנועה בגולה וקלקלו את השורה. טבנקין הגיע למסקנה שלהשה"צ יששלוש לויאליות - לרוסיה, לאנגליה ולקולק- סיביות רעיונית - והם מסתבכים ואין להתאחד אתם. רק עוד קבוצת טובין רוצה באיחוד עם השה"צ ואולי מפני זה קיבלו עמדה פסיביסטית בשאלה המדינית. {0057-93} עכשיו יש בודדים שמודים בנכונותם לאחוד עם . המפלגה בלבד. הרוב טוען רשמית שבלי השה"צ אין זה איחוד ומוטב להשאר באופוזיציה. אולם באמת לרוב לבם מר עליהם, לאחר שעבר ירח הדבש של "עצמאות". אצל רוב חברי הקבוץ חלפה שמחת העצמאות והאחדות. אין לקבוץ השפעה עלאנשי העיר. ארגנו בת"א שביתה בסו"ב נגד דעת מרכז סיעה ב'. גם ענין הקשר עם פולני חידדה היחסים הפנימיים. עיפו מה ומהאופוזיציוניות. הקמת "התנועה" היתה לה בתחלה השפעה טובה בערים. סיעה ב' בת"א פוצצה ע"י הקבוץ והרוב לא ילך בת"א אחרי טובין וקושניר. קבוצה קטנה בקבוץ רוצה באיחוד עם המפלגה בכל לבה - ביניהם טבנקין וישראל. טבנקין מאוכזב מהפרוד ומעצמו. הוא אמר לבן-אהרון שאין צורך בתנאים בינו וביני, אולם לא יאמר זאת בגלוי ותנאי ראשון שיראו בהם מפלגה, ולא חלק שצריך לשוב. יעמידו גם תנאי זכות לסיעה. אמנם יאמרו שמפלגה לא צריכה לקיים סיעות ומגמתם מפלגה אחידה ללא ס"עות, אולם עכשיו לאחר כל מה שעבר עליהם יש לקיים זכותם לסיעה, עם זכות לעתון. תנאי שלישי - נציגות יחסית, לפי יחסי הכוחות בהסתדרות. בן-אהרון טען שלרב אנשי הקבוץ אין צורך בסיעה, ומתנגדים לסיעה, ושרעיון הסיעה מתנגד להשקפת אנשי הקבוץ שהאמינו בהמונים, שלא בהשה"צ. אבל נכון שלפני 5-6 שנים היה צורך בהתיעצויות של חברים קרובים זה לזה, ודרושה {0057-94} לגליזציה לדבר זה, שלא יאשימו בקנוניה. גם זכות היזמה התלויה במזכירות (המזכירות היתהבידי אנשי סיעה ב' - בן-אהרון מודה בכך). לעומת זה הציע בן-אהרון זכות יזמה והתיעצות - על מנת שתהיה פתוחה לכל חבר, וגם וכוח עתון.