יומנים > יומן - מלא 23/01/1950

{P001} {0017-10} 23.1.50, יום ב' ה' שבט תש"י. קדוגן אמר לאבן (19.1.50) שבעית סומלי תקח כל הזמן עד אמצע או סוף פברואר. אנגליה הלחץ על הקלות להסכם ישראל ועבה"י. אם הסכם זה יכלול סידורים לשמירת המקומות הקדושים תחת פיקוח או"מ - אנגליה תראה בעית ירושלים כנפתרת, אם לא יהיה הסכם כזה הוא מניח שתבוא תכנית זרו. לא ברור אם יקרא שם המיותר של המו"מ - זה תלוי בתשובות. אם אינן שליליות בהחלט עצת מאמנות (?'). יתכן תשמוך באטיות במו"מ. שאל אבן אם .הסכם עבה"י יצא לפועל. אבן ענה שזה תלוי לגמרי במלך. הוא הביע השתוממותו. למה דורש המלך מסדרון לנמל שאינו קיים בא אצליהרב הראשי (צבאי) גורן עם שתי הצעות חוק: 1) על מקום פטירת חיילים, 2) על בתי קברות צבאיים. מסירת סמכות לקצין מוסמך להוציא תעודה שחייל לפי מיטב ידיעותיו נפטר מפעולות מלחמה - היא בניגוד לדין היהודי, שמכיר בעד שיעיד לגבי נפטר, אבל לא בשעת מלחמה. ולכן זה פוגע בחוקי האישות. והוא מציע שהתעודה תינתן רק בהוראת הרב הראשי לאחר שיבדוק המקרה. אמרתי לו שזהו מתן סמכות חוקית נוספת לרבנים, המתנגדת לדעת רוב הכנסת והעם). אילו חוק הרבנים לא היה נשאר מימי המנדט -להיו עושים אותו עכשיו בשום אופן. איני רוצה לפגוע בחוק האישות, אבל איני רוצה לפגוע (ואיני יכל ומוסמך) בהכרה המוסרית של חלק בהול מהצבור. ולכן הצעתי לו שהחוק יתקבל כמו שהוא, אלא שאני אמנה אותו כקצין מוסמך. הסכים לכך. ואשר לרשום בתי קברות יש סעיף על העברת גופית, שגם דבר זה הוא בניגוד לדין בתנאים מסוימים (אם כי אין על כך איסור כללי), והסכמתי להוסיף בהצעה סעיף 5 האומר "קצין מוסמך רשאי בהסכמת מנהל השרותים הרפואיים או בא כוח המוסמך לצוות על העברת גופה" - להוסיף המלים ובהתיעצות עם הרב הצבאי הראשי, כי רבים מההורים האדוקים יתנגדו להעברה אם זה יעשה בניגוד לדין. {0017-11} - בא אצלי [חסוי] . צועק חמס על שהוצא מהצבא. הוא מוכשר מבחינה גופנית, ' הוא למד הרבה במשך השנה. הסברה לו הקשיים של תקופת המעבר, קשיי יעקב ויגאל, אין מקום חפשי בפיקוד, ובמטה אני חושש שלא יוכל לעבוד יחד עם יגאל. יצא מאוכזב. שמע שמתפנה מקום במשטרה - כאילו יחזקאל עובר למשרד חוץ, והוא מוכן ללכת למשטרה. השתוממתי על שמועה זו. - משה לא מרוצה מהצעות מ. נראה לו שבמקום לנסות להשיג הזמנה מט. - נוהל לא כ"כ קל ולעומת זה מחייב - ולתת על ידי כך לנסיעה פומבי רב כאקט מדיני ממדרגה ראשונה, מוטב שאסע כנענה לקריאה מיוחדת של נשיא .U.J.A לעזרה במגבית, להיוועד עם ראשי יהדות אה"ב על עתיד המפעל, לאחר שתוסדר הנסיעה בצורה כזו אפשר לפנות לבה"ל - לא ע"י מתווכים אלא רשמית ע"י השגרירות ולבקש ראיון על מנת שזה יובטח עם הנסיעה - אמרתי למשה שהצעתו לא נראית לי. בהצעת משה אני רואה שתי סכנות: 1) היא דמיונית במידה רבה, 2) יש בה ריסק מדיני רב. אם בכל זאת יש לה סיכוי מעשי - אפשר להסוות הנסיעה, בכל אותן איני מוכן להגיד לט. מה שם. רוצה אגיד לו, אלא להסביר מצבנו לאמתו. הדבר כדאי רק בגלל מטרה אחת (אם אפשר להשיגה) ציוד מלא לצבאנו. ' דר. אלטמן הביא לי רעיון פילוסופי. והצעה מסונית. ישראל לא סתם מדינה, אלא מעצמה רוחנית גדולה. ויש לה כוחות בעולם: רוסיה, אמריקא, ישראל. ויש ליסד ארגון חשאי מעין "זקני ציון"להיפך. לשם מה? לא ברור. ישיבת ועד הבטחון על תיקוני חוק שרות הבטחון. בצהרים סעד עמי עזרא דנון. הפתרון לבעיה הערבית -הושבתם בארצות ערב. נאומו של נחם הטיל עליהם פחד. רואים בכך סימן של מלחמה קרובה. יש לקבוע {0017-12} קו ולהטיל אותו בכל המשרדים המטפלים בערבים. יש לרכוש אדמתם. - אה"צ ערכתי דברי בכנסת על חוק שרות הבטחון. - בערב - העלו בכנסת שאלת ירושלים.