יומנים > יומן - מלא 23/01/1956

{1100-17} 23.1.56 נמיר, כסה, חסקין, ברקת, גוברין, בקר, הרינג ובש. כסה: - 1) ערך ההסתדרות עד קום המדינה 2) תקומת המדינה 3) תפקידי ההסתדרות בבנין החברה הישראלית (נוער, ישובי עולים, חינוך, חלוציות). 4) בעיות שעת חירום 5) תפקיד משק הפועלים (חברת העובדים). נמיר - 1) בעית הועידה - בעיות ההסתדרות. ההסתדרות במדינה (לשכת העבודה), בעיות שעת-חירום, יחס לעבודה, אחדות הפועלים. הצבור והמשק: הצבור מתעורר, המשק רודף אחרי רווחים ולא אחרי הכיבושים. יש התחברות בין מפעלי ההסתדרות: המשביר רודף אחרי תעשיות, כמו כן תנובה, וכמובן סו"ב. גוברין - היינו עם קטן בקום המדינה - עכשיו אין עם גם מעמד הפועלים היה הומוגני - עכשיו יש אלפי אנאלפבתים. חנוך. הצמדת הוותיקים והנוער לעולים. פיזור אוכלוסין - מקורותיו ועוד בבאר-שבע. מוסדות ההסתדרות לקצות הארץ. משק ההסתדרות - לקצות הארץ. - יותר יעיל - יותר זול - יותר יצ האינטילגנציה העובדת - התרחקותה מצבור הפועלים. {1100-18} ברקת - בימי הועידה יהיו שביתות. ההסתדרות במצב מעבר - לא הסתגלו למדינה . עליה להתפרק , מתפקידים - ולקבל תפקיד דשים.מגמות היסוד של המדינה - עליה עובדת. גידול ההסתדרות מהיר מגידול הישוב. גבול בין מדינה והסתדדות - כפיה והתנדבות. האם משרתת ההסתדרות רק חבריה או הכלל? אין ההסתדרות גורם בהתישבות (רק הזרמים) ובעליה. ההסתדרות והנוער - יש נוער עזוב ופרוע. חידוש תנועה חלוצית בגולה. מפקפק באפשרות אחדות-פועלים. בש - עיין במצע המפלגה לועידה ההסתדרות. משטר-העבודה בארץ. מה זאת חלוציוה בימינו? מקומה של ההסתדרות בחינוך הנוער. ההסתדרות כגשר בין הישוב הוותיק והחדש. . תביעת איחוד מדיני. ,. הרינג - ההסתדרות דרך למדינה. אין תחומים מוקפאים בין המדינה וההסתדרות . המדינה מכשיר לחברה תרבותית. לא משטר חירום בהסתדרות אלא במדינה. שיתוף פועלים בהנהלת המשק. משטר של שוויון סוציאלי במדינה (חיסול מעברות, תעסוקה מלאה, שוויון יהד בחלוקת הנטל). וויכוח פוליטי -