יומנים > יומן - מלא 23/02/1963

{P001} {0197-83} ,23.2.62 שבת. 11 - בא אצלי הקונסול שלנו בבומביי אריה אילן. הוא החליף לפני חמשה חדשים הקונסול הקודם מיכאל מיכאל.היחס אלינו,לדבריו, הורע לפני מלחמת סין-הודו, התחילו להכביר על מתן אשרות לישראל לבוא להודו ולהודים ללכת לישראל. הקטינו המסחר עם ישראל. מנעו כל הקלה מהקונסול הישראלי. כל זה נעשה על-פי הוראות שר החוץ R.K נהרו.(לא קרוב של נהרו רוה"מ). זה היה לפני התקפת סין (20.10.62).חודש אחרי התקפה הוטב המצב.נאצר לא הגיב על התקפת סין כפי שרצו ההודים והיחס לנאצר הורע. בהודו התחילו הרהורים על שנויי כל המדיניות ההודית. הקונסול נפגש אז עם הרבה צירים בפרלמנט, הופיע גם בפני הוועד הפועל של מפלגת הקונגרס בפרלמנט. הוצע לו לראות את נהרו. [ ח ס ו י ] [ ח ס ו י ] כשנוכח נאצר כי לא רק קנדי אלא גם כרושצ'וב תומך למעשה בהודו - התייצב לימין הודו, ואז ציינו אנשי נהרו שלא כאנשי קולומבו (בורמה, ציילון ועוד) - אלא נאצר תומך בגלוי בהודו. לפני חודש ימים בא עלי צברי לדלהי. העתונאים תקפו אותו ושאלו באיזה עתון מצרי צוינה מלחמת סין כהתקפה, לעלי סברי לא היתה תשובה. נהרו בכל הודיע למחרת שלא היתה מדינה שעמדה לימין הודו כמצרים וכנאצר. אחר-כך בא ביקורו של הרמטכ'ל שלנו. הרמטכ'ל ההודי אמר שקונסול שהוא יודע כי משרד החוץ יתנגד לבואו, אבל הוא רוצה לראות הרמטכ'ל שלנו, ונתן הוראה לנספח הצבאי ההודי ברנגון לתת לצור אשרה להודו R.K ,הרמטכ'ל ההודי פנה למשרד החוץ אם אפשר לקנות נשק מישראל נהרו נתן הוראה שלא לקנות. הקניה שנעשתה - סודרה לפני כן. {0197-84} - 2 - הקצין ההודי שהיה פה לרגל הקניה חזר להודו וסיפר נפלאות על ישראל. הקשר עם צבא הודו מתפתח יפה. אבל המפנה .לטובת מצרים לא שינה לע"ע, והיחס השלילי לישראל קיים בניגוד לצבא, אבל השפעת הצבא בהודו הולכת ומתגברת. הוא קשר קשרים עם קוריאה הדרומית (שנלחמה בסין) ומנסה אפילו להתקשר עם פורמוסה. השפעתו של קרישנה מנון עודנה גדולה, ולע"ע קשריו של הקונסול הם עם הימין, כי האגף השמאל של הקונגרס תומך עד עכשיו בקרישנה מנון. הסוציאליסטים הם חלשים. סיפרתי לקונסול על חילופי הברכות בין נהרו וביני בשתי השנים האחרונות מאחרי שובו מביקורו בבורמה, וכי באגרת-הברכה האחרונה שקיבלתי מנהרו - המען הוא, שלא כבכל אגרותיו הקודמות לרה"מ של ישראל, ירושלים (ולא ת"א) ושאלתיו אם לדעתו יש בכך איזו משמעות, ואם כדאי לנסות לבוא בדברים עם נהרו. לדעת הקונסול אין הזמן עכשיו נוח לשיחה, ויש לחכות כמה חדשים עד שיתברר גורל הצעת קולומבו. במשרד החוץ יש להם ידיעות תמוהות על ישראל. שר החוץ הקודם מוהויר (אולי מאהאויר?) סבור - שאת ישראל בנו יהודי גרמניה, והיטלר שנא אותם משום שהם אוהבי בצע. משקל אנשי הרוח בהודו יורד - והמנהיגים הולכים ומתפכחים. עוזריו של הקונסול שלנו הם אביזמר ועוד בחור אחד בשם יטיב 12.00 - בא אצלי צבי יעבץ. למד לפני שבע שנים באוניברסיטה בירושלם, היה דיקן של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה בת"א ונשלח לחבש לפני חצי שנה להקים שם אוניברסיטה. במלחמת הקוממיות היה מאנשי פלמ"ח. הוא נתקשר בחבש עם האינטלגנציה (העוינת לקיסר). לדעתי אין סכנה לקיסר כל עוד הוא חי, אחרי מותו תתחולל מהפכה (צבאית או עממית ? - תיתכן רק צבאית). הוא הקיס מכון לחקר לימודים חבשיים. לפני שבוע ביקשו ממנו להביא מפה לחבש עוד אחד כמוהו לפתוח פקולטה למדעי טבע. בחבש לא סומכים על אמריקנים {0197-85} - 3 - פנה ליובל נאמן שיתן לו איש מתאים וגם יודע לשמור סוד (ביחסים עם האופוזיציה). האוניברסיטה בת"א לא רוצה שיחזור לחבש, כי רקח, ליבס, פרוור ורוטנשטרייך לוחמים באוניברסיטה בת"א ורוצים להצר צעדיה והתפתחותה. - מה כוחה של ירושלם לעכב ? - יש מועצה מדעית, ובה 15 חברים, 14 מהם הם מהאוניברסיטה העברית בירושלם. גם יחס הממשלה לא משביע רצון. בת"א יש 1.600 סטודנטים (במדעי רוח, טבע, המשך רפואה - כלומר לרופאים עולים שרוצים להשתכלל במקצוע), והנה לירושלם נותנים 27 מיליון, לת"א רק 620.000 ל"י. ת"א דורשת עוד 600.000 ל"י. בן ציון בן שלום הוא דיקן למדעי הרוח בת"א, גם בר-אילן מקבל יותר מת"א. הפקולטות למשפטים וכלכלה הן שלוחות של ירושלם ותלויות באקצין ובפוטנקין. אמרתי לו כי כסף השנה איני מבטיח וגם איני נותן לו שום תקווה, אבל אדבר עם אבן ולשנה הבאה,בלי ספק, יש להגביר העזרה לת"א, כי יש להקים אוניברסיטה בכל מרכז בארץ (חיפה, באר-שבע ועוד). אדבר גם עם ראשי האוניברסיטה בת"א (דה-פריס ובן-שלום) על החשיבות של חזרת יעבץ לחבש. בערב חזרתי לירושלם.