יומנים > יומן - מלא 23/09/1928

{P001} {0096-78} ט' תשרי 23 ספטמבר יום א' בבוקר, 1/2 7 יצאתי ברכבת ובעשר ורבע באתי ללודז. חכה לי טרטקובר ונסענו מיד לריגר. משום מה לא יכל לבוא לישיבה לוי. לויבאניקר אחר לבוא וישיבתנו החלה בשתים עשרה. ספרתי להם על מטרת בואי לפולין: בירור יחס המפלגות והגופים של א"י העובדת לשתי השאלות העומדות על הפרק: קונגרס העבודה והאחוד. ספרתי על ההכנות לקונגרס במערב אירופה על תכניות ההסתדרות ועל אפשריות הפעולה בפולין כפי שעלה בידי לברר במשך עשרת הימים שהנני פה. הראשון החל לוביאניקר: מחייב לגמרי את האחוד, אולם עלינו לקחת בחשבון את התנועה בעולם. מה חושבים בארץ על האחוד בפולין? מה הם יסודות האחוד בארץ? מה היחס לגולה, לנוער בגולה? י ש חשיבות מיוחדת להצטרפות השה"צ לאחוד בארץ. בתוך ההתאחדות יש גם מתנגדים לאחוד - אבל הרוב מבין את צורך האחוד. טרטקובר - למפלגה בתור כזו אין עמדה, אבל יש לכולם הרגשה שהאחוד הוא, חיובי. א"י מכריעה בשאלה כזו. אולם היתה ההתאחדות צריכה להכריע - היתה מכריעה בחיוב. את האחוד בארץ יש לסדר בלי התחשבות עם פולין. אתרי האחוד תקל הפעולה לשם א"י העובדת בפולין, אולם אין תקוה לאחוד בפולין מפני שאלת השפה. {0096-79} ריגר - בעד האחוד אפילו אם ההתאחדות תסבול, ואפילו אם לשם האחוד יצטרכו להקריב קרבנות. האחוד נחוץ תיכף ומיד. כל דחיה יש בה הפסד. אין להתחשב עם פולין. חלק מהשה"צ יצטרף לאחוד. האחוד ימשוך חוגי הנוער (גורדוניה ועוד), והמפלגות בפולין יהיו מוכרחות לקבוע עמדה. העירותי שתוצאת האחוד בארץ תהיה הגברת שתי מגמות בתנועתנו העולמית: עברית וסוציאליזם. פוע"צ יכרחו להיות יותר עבריים, ההתאחדות - סוציאליסטית. עד שתבוא התמזגות גמורה של שתי המפלגות נסדר בינתים קואורדינציה של שתי המפלגות בשורה שלמה של ענינים. לוביאניקר - חושש ליידישרזציה של התאחדות אם יתאחדו עם פוע"צ, כאשר קרה את צ.ס. לוביאניקר אינו מסכים להצעת טצה: קואופרציה אינה אפשרית. או אחוה או חידוד היחסים. הוא מציע יצירת מפלגה חדשה לגמרי בפולין על יסוד פרוגרמה שתקבע בארץ (ריגר מביע הסכמתו להצעה זו). טרטקובר מהנגד להצעה. האחוד בארץ לא יחדד אלא יקרב את שחי המפלגות. אינו חושש ליידישיזציה של אנשי ההתאחדות. הקושי ישנו דוקא בשאלה הסוציאלית. לאינטרנציונל לא יתנגדו, אבל ההתאחדות רוצה למשוך חוגים של הבורגנות הזעירה, ואם נכריז על עצמנו שהננו מפלגת פועלים - נחסום את הדרך לבורגנות זו. בהצבעה של פוע"צ לטובת פ.פ.ס. נגד רשימה יהודית יש סכנה. שאלתי מהו הדרך לכבוש המוני הפועלים היהודים? אולי בשביל כך טוב שיהיו שתי מפלגות {0096-80} ריגר מתנגד. פרצוף לא ברור של מפלגה לא תמשוך המונים. הציונים נצחו לסיים, אבל לא נצחו בקהלות. בלודז ועוד ערים הולכים כבר ההמונים אחרי מפלגות סוציאליסטיות, כזו תהיה ההתפתחות גם ביתר הערים, אם כי לאט לאט. אמרתי שלדעתי צריכים אנו להשען בגולה על גרעין פועלי, כי רק הפועלים יהיו נאמנים אתנו בכל שעה. הבורגנות הזעירה אפשר וצריכים למשוך, אבל היא נתונה להשראות חולפות. כשיהיה משבר בארץ - והמשברים בארץ לא יחדלו - יסטו האלמנטים האלה מאתנו. ובכלל אין אנו יכלים להסתלק מהרעיון של כיבוש הפועל העברי, בתור הכוח הפוליטי הממשי בגולה שיתמוך בנו בכל עת ובכל שעה, אין אנו נשענים אמנם רק על הפועל הקיים שהוא יהיה מגשים הציונות. אנו נשענים יותר על הכוחות הדינמיים שיעבירו המונים לארץ מלא-עבודה לעבודה, ומפני כך אנו מתכוונים בעבודתנו בעיקר ובשורה הראשונה לכבוש הנוער. בדור הצעיר אנו רואים את המניע העיקרי בהגשמה ובהקמת מעמד הפועלים בארץ, אבל גם בשביל משימת הנוער וחנוכו לקראת קליטה בעבודה בארץ ולקראת מלוי תעודתו ההיסטורית בפרוצס המעבר והתמורה - חשוב לנו שצבור הפועלים ישמש גרעין של מפלגה, כי מפלגת פועלים תמשוך את הנוער ותחנך אותו, מה שלא תעשה מפלגה מטושטשת - הפרצוף, שתחסר את קסם- המשיכה לגבי הנוער הדרוש לנו. אולם מפלגת-פועלים סוציאליסטית שלנו בגולה הנאמנה לעניני העבודה בארץ לא תוכל להצטמצם רק בפעולה בקרב הפועלים, אלא תצטרף למשוך ולרכז סביבה את כל ההמונים שקוראים בשם "הארעפאשנע מאססען" - בעלי מלאכה זעירים, שוליותיהם, בני חנונים זעירים. בכבל בורגנות זעירה, ביחוד בגיל יותר צעיר, ז"א כל הנוער {0096-81} של הבורגנות הזעירה, התלמידים כבתי הספר, השוליות. פוליטיקה זו מנהלות עכשיו כל המפלגות הקומוניסטיות השואפות לשלטון ושכוח הכרעה בעם, פוליטיקה זו חובה מיוחדת היא לנו, כשהמבנה הכלכלי החברתי בעמנו הוא לא נורמלי, ומעמד הפועלים הוא רק חלק קטן של העם, ומעמד אכרים אין לנו כלל וכלל. אחרי הצהרים היתה לנו ישיבה שניה בבית הד"ר אלנברג. נוכחו בעל הבית, ריגר, טרטקובר ולוביאניקר. על הפרק שאלת הקונגרס וההכנות לו בפולין. טרטקובר - מתנגד לליגות בפולין. הליגות לא פעלו כלום עד היום, לא אספו כסף, היה גרעון, גם תעמולה לא עשו, עם כל מפלגה עובדת לחוד יש עליה אחריות. ההתאחדות הצליחה במכירת מניות הבנק (מכרו 100-80 מניות). הוא מסכים לקואורדינציה של שתי המפלגות בהכנות לקונגרס. אבל יש להמנע ממלחמת בחירות של שתי המפלגות. .טוב שתהיה רשימה משותפת, אך עוד יותר טוב שלא תהיינה כלל בחירות. המפלגות תשתתפנה ע"י ביאת כוח ישרה בתור גופים, בחירות יהיו רק בתוך שאר החוגים. העירותי שאיני מתכוון לליגה הקיימת שנוסדה רק בשביל הקפא"י. אנו מתכוונים בקונגרס לא רק למגבית. רוצים אנו בהצגת הפרובלימה הציונית במלוא היקפה על במתנו ומתוך תפיסתנו. אנו רוצים למשוך חוגים תדשים לרעיוננו. אנו מתכוונים לתנוך המונים ולא רק לפעולה כספית. אין אנו רוצים בועידה למען א"י העובדת כמו שעשינו קודם - בשביל עזרה למוסדות הפועלים בלבד. לא לשתף המפלגות {0096-82} בפעולה זו, אלא אנו רוצים שהמפלגות והגופים הקשורים להסתדרות יהיו המשען המרכזי והמנוף לרכישת חוגים רחבים חדשים. הועידה בפולין צריכה לשמש מקום-אוסף של החוגים האלה. הליגה תהיה מסגרת הארגון הקבוצה שלהם. בליגה נתנך את האנשים וגם נפעילם לטובת א"י העובדת ולטובת ציונות העבודה. החוגים שיש למשוך לועידה ולליגה בפולין: המפלגות שלנו, החלוץ והשה"צ והנוער המפלגתי; פועלים בלתי מפלגתיים ובלתי מאורגנים, ביחוד מגיל יותר צעיר; ציונים כלליים רדיקלים וקרובים לרעיון א"י העובדת; סטודנטים ותלמידי הגימנסיות, ביחוד הגימנסיות העבריות, בעלי מלאכה, הסתדריות הנשים. את כל החוגים האלה אפשר למשוך לועידה רק בהשתתפות אישית ישרה, ז"א ע"י בחירות וארגון מתמיד בליגה. ריגר - תומך בהצעתי, אם כי הוא סובר שהגשמתו תתקל בקושיים. למען הצלחת פעולה זו נחוץ בארץ בטרם נגש פה לפעולה. חושש לאמביציות מפלגתיות. הפרופגנדה צריכה לצאת מבאי כוח ההסתדרות. מתנגד לבחירות. השר לוביאניקר מחשיב את הקונגרס. שואל אם יהיה חד-פעמי או קבוע. ישתתפו בקונגרס 1) באי כוח מפלגות (לא בבחירות אלא במנויים), 2) אישים, 3) באי כוח חוגים חדשים. בארצות אחרות אפשר לעשות בחירות, אבל לא בפולין, כל כך האטמוספירה פה מורעלת. אלנברג חושב שהכרחי שיבואו שני אנש ים בני תמך מהארץ שיכריעו בכל שאלות סידור הועידה בפולין. בפרופגדנדה ישתתפו רק אותם אנשי המפלגה ששליחי ההסתדרות ימצאום למתאימים, כי לבני המפלגות פה אין השפעה ואין שם טוב, ולא יוכלו למשוך חוגים חדשים. {0096-83} פעולת אנשי המפלגה שעשה רושם כאילו הם רוצים למשוך את האנשים למפלגה. פוע"צ בלודז למשל רחוקים מפעולה אר"ית. מתאחדים עם פ.פ.ס. ומתנגדים לרשימה יהודית. צריכים לגשת לכל חוג באופן אחד, לכל עיר לפי תנאיה ורוחה. שני החברים שיבואו מהארץ ייסדו בכל מקום ועדים של "נאמנים" משתי המפלגות או מאישים קרובים. החוגים החדשים - שלא מהמפלגות - יצטרכו להשתתף רק על ידי בחירות, ולא ע"י ב"כ רשמיים ממונים, אולם נחוץ שהמפלגות לא ילחמו עליהם. כל בוחר ישתתף על ידי לגיטימציה מיוחדת לכך. טרטקובר ציין שתי סכנות: אם ביאת הכוח מפולין תהיה על ידי בחירות - יש חשש של דמורליזציה ומלחמת מפלגות קשה. אם ההשתתפות תהיה בלי בחירות יהפך הקונגרס לכינוס של נוטבלוק ולא יהיה לו כל ערך צבורי. ולכן יש למצוא איזה מוצא בין שתי האלטרנטיבות. אישים אינטרנציונליים יכלים לבוא בלי בחירות, אבל באי כוח הרחוב היהודי צריכים להבחר. המפלגות ישתתפו על ידי הבריתות - אבל בחוגים אחרים הכרתית בחירה. סטודנטים, בעלי מלאכה מורים וסתם יהודים חשוב למשוך דוקא ע"י בחירות ע"י יסוד תעודה מיוחדת, אבל למען לא יהיה הרושם שהמפלגות רוצות למשוך אותם אליהם - יש למנוע מלחמת בחירות של המפלגות. ציינתי בקורת רוח היחס של מרכז ההתאחדות לאחוד ולקונגרס. חשובה ביחוד הכרתם בצורך השתתפות אישית ע"י בחירות בפולין; נכונה דעתם שהפעולה צריכה להתארגן ע"י ב"כ ההסתדרות שיכריעו בכל השאלות, ואשר לחשש של מלחמת מפלגות בסגנון פולני אחד - יוטל על שליחי {0096-84} ההסתדרות למצוא מוצא לכך אם ע"י הסכם בין שתי המפלגות, אם ע"י פלטפורמה ורשימה משותפת ואם בדרך אחרת שתמצא מתאימה. בשבע ועשרים יצאתי ברכבת ושבתי בעשר בערב לורשו.