יומנים > יומן - מלא 24/01/1929

{P001} {0073-44} י"ג שבט 24 ינואר יום ה' ישיבה עם קופיליביץ. לפי התומר שעבדו אפשר להתקשר את החלוץ ולהעביר ספרות, בטהרן יש איש שרוצה לעזור. יש דרך גם בעזרת הקונסול הפרסי. הוא גם יתן לפעמים פספורט לצאת מן הארץ. אפשר לעבוד בשלוש נקודות: אחת מסוכנת, אחת עולה ביוקר. נוחה השלישית. מעבר הגבול פולטורצקי עד א"י יעלה עד 20 לירה. מבגדד עד ירושלם עולה 3 לירה. י.ק. ביקר 12 קהלות בפרס. בכל מקום סידר שיקבלו מורה עברי. הקהלה תתן 8=10 לירות למורה לחודש. המורים האלה יוכלו לעמוד בראש הקהלות. כרגע המושלים בכפה הם מורי אליאנס, אולם אלה אינם אהובים. הקונסול האנגלי הבטיח לעזור למורים העברים מא"י הקונסול הצרפתי תומך במורי אליאנס,..) יש להקים בפרס הסתדרות ציונית. {0073-45} בעניני הגדוד = י.ק. בעד איחוד עם ה,קבוץ המאותר. הימות של הקבוץ צריך להיות = פעולה משקית קבוצית וחלוצית, יש להבטיח שלא יסתבכו שוב באידיאולוגיות. רוצה לקיים את שם הגדוד ע"ש י. טרומפלדור. יש לגמור עם השמאל = להוציא מהם המחסן ולהורידם מהמקום בירושלם. יוסף התיחס ברשול לענין המחסן. בגלגל העליון המצב רע. ענין זה הוא אחד החטאים הקשים של הגדוד. מוכן לאיחוד בלי הג"ע, אך יש אולי עוד להציל ע"י הכנסת אנשים. בכל אופן יש להציל את גבעת החוצבים. אמרתי לו דעתי: שאיני מאמין בתקון המצב בכ"ג ע"י הכנסת אנשים. אנשי כ"ג או שיעלה בידם להשתלט על האנשים החדשים ויקלקלו אותם = או ימררו את חייהם ויבריחום מהמקום. דרך התקון יתכן אולי רק בבצור נקודה מיוחדת בגבעת החוצבים. משם אולי אפשר יהיה להשפיע במשך הזמן גם על כ"ג בעזרת אנשים חדשים ונאמנים. ישיבה עם הסנה, בסוף שנה 1928 הגיע הון המניות 4.400, רזרבה של פרמיות 600, קרן הבמתח 250. מזה יש במזומנים בבנק הפועלים 2.800. אצל הממשלה 1.023, חובות אצל המוסדות הוח"פ, המשביר ועוד) 350. שטרות 300 (בערומי הבטחה), הו וא יסוד 700. אינוונסר 50. מכפר המובטחים: מצהירים 326 על סכום של 52.000 סכום ביטוח, 275 הכניסו כבר חלק תשלומין, בשנת 1927 = כשש מאות לא"י בשנת 1928 = 643 לירה בעד שנה שניה, 910 לירה בעד שנה ראשונה, פוליסים קבלו 258 על סכום 43.000. ביטחו עד {0073-46} היום: עובדי הוה"פ, דבר, המרכז החקלאי, המשרד הקבלני, המשביר, וה"ת תנובה, מ.פ.י.. מרכז העבודה" דפוס הפה"צ. בודדים. עומדים לגמור - עובדי קפ"ח (כ70- איש), ארגון חי (ב50- איש). מבררים הצעה על שתוף קופות מלוה בביטוח חבריהן. הסנה יפקיד בקופות סכום כסף, והקפה תעזור לחברים להתבטח. מהפרבנד נתקבלו בראשית 1.28 - 14.000 דולר. סכום זה הוצא ברובו לקנית הסנה. בדצמבר 1928 נתקבלו עוד 5.000 דולר, שעבר לקופת הסנה; עד סוף השנה על הפרבנד להמציא עוד 86.000 דולר, אבל הוא רוצה 10.000 דולר להוצאות. מלבד זאת מקוה הפרבנד להשיג 25.000 דולר בשביל הלוואות אפותיקאיות. הוצאות המשרד - בערך 80 לירה לחודש. הוצאות לרכישת מבוטחים והנחות לקבוצים של מוסדות בשנה הראשונה - בערך 50 לירה לחודש. לכיסוי ההוצא ות מקדישים את הפרמיות של השנה הראשונה ודמי גביה (כעשרה אחוזים) מהפרמיות של שאר השנים. צבורי פועלים קבועים בנשר, שמן. בתחנות רוטנברג לא בוטחו. חששו להוצאות כספיות הדרושות בשביל פעולה מחוץ לת"א, אצל הפועלים עצמם יש אי אמון למוסד ביטוח של ההסתדרות, ואין עזרה מצד ההסתדרות. בחיפה יש הצעה מ21- פועלי רוטנברג שהסנה יתן להם הלוואה לבנין בתים ואז יתבטחו. עומדים להתבטח הארגונים להתישבות. ע"י הקה"ק יעבירו סכום של 6 לשנה במשך 3 שנים (18 לירה) ממה שהם משקיעים ברכישת. הקרקעות. נהלל עומד להתבטח בתנאי שהפרבנד יעזור להם במלוה של 100 לכל אחד לבנין בית. כחמשים מבוטחים יכנסו מירושלם ומת"א ע"י קופות מלוה. בשביל פקידי הנה"צ דרושה {0073-47} עזרת הוה"פ. אי הצלחה היתה בקואופרטיבים, ביניהם גם דפוס אחדות. 14 איש כבר בוטחו, אך נתחרטו, כי אמרו שלא יוכלו לשלם, ונכנסו לחברה איטלקית ששם משלמים כפלים. שאר הקואופרטיבים לא נענו כלל. באו בדברים עם המעביד - הנהגים דורשים ביטוח ממקרי אסון. מונציק מתאונן שהמוסד הוא מבודד. אין נשיאות פעילה - ברודני בן ומאיר ומונציק - אינה מתאספת כמעט. דורש להחליף את ברן בקפלן, וקפלן יכנס לנשיאות במקום בן מאיר. יש לגמור את הפרבנד בשאלת 10.000 דולר - בלי זה לא יתן הפרבנד כסף חדש. מונציק מציע שהפרבנד יתן 6.000, והמגבית 8.000. יש לסדר את התשלומין במוסדות: המוסד מנכה מהעובד אך אינו משלם להסנה. נחוצה עזרה לביטוח הקואופרטיבים ופקידי הנה"צ ורוטנברג. ויש לפרסם את עניני הסנה, ביחוד בין המועצות וועדי הפועלים במקומות. יש להתחיל בענפי פעולה חדשים, ביחוד ביטוח ממקרי אסון. יש לברר השאלה במה ישקיע הסנה את כספו. לא יתכן שכל הכסף ישמר רק בבנק המשלם 5-6%. יש שאלה של השקעות המ משלה בחלק של כספי הפקדון מחברות שונות. עניתי לדואר היום על תרעומותיו בגלל מניעת הידיעות, מצד מוסדות ההסתדרות - בהתאם למסקנת הוה"פ בענין זה. ב.צ. דבר היום עם בנטוויטש בענין האסירים. הדבר אינו בידי הממשלה המרכזית כי אם בידי נציב המחוז. ב.צ. נשען על הבטחת אמרי להשוות את מצב האסירים בענין מלקות למצב שבאנגליה. בנטוויטש הודה בזה, לע"ע זה לא יצא לפועל. אולם לפני זמן נשלחה {0073-48} הוראה לכל הנציבים לנהוג בזהירות בענין המלקות. בנטוויטש הבטיח לדבר עם המזכיר הראשי. לדעת בנטוויטש אין מלקות אלא במקרה של אלמות לא רגילה מצד האסירים. סוף סוף נתקבל מכתב מזלמן. בגרמניה כנראה נעשה דבר גדול, ויש סיכויים לפעולה אם תמשך. מ,פ.חדרה החליטה להוציא מהלשכה 6 אנשים שנתבררה השתתפותם בהפצת הכרוז נגד קה"ק. 360 חברים וחברות במקום פנו בדרישה למ.פ.ח. לאחוז באמצעים נגד הגוש והפרקציה. המועצה דורשת מהוה"פ להוציא את הששה ואת כל הגוש מההסתדרות. אליהו היה אתמול אצל סקר. דרש ממנו לפנות לממשלה להבטיח חלק העבודה העברית במפעלי הממשלה. סקר ענה שעבודת הפועל היהודי לקויה (סו"ב, העבודה באוניורסיטה). ענו לו על טענה זו. בקש להמציא לו תזכיר ההסתדרות לנציב ואז יראה. בשאלת מח"ע בח"א ענה שאין לו אונים לשאלה זו. העברה למושבה זוהי התישבות = ויש קודמים בתור. סקר טלגרף ללונדון שאם ישיגו הלוואה = יש מטרות חשובות מזו. ענו לו מלונדון שהלוואה תהיה מוקדשת אך ורק למטרה זו. על הטלגרמה היו חתומים קיש, ברודצקי ורוזנבליט. סקר נתן הוראה לועדה לחקור אם אין בת"ע בת"א מלבד אלה שרשומים בלשכה. טובמן יפנה לתימנים ולמרכז בעלי המלאכה בענין זה. אחרי השיחה עט סקר נכנס פרומקין לגברת סולד (שלא היתה בישיבה ם סקר), היא בכתה, דעתה לא כסקר, אך בצאת {0073-49} פרומקין הגידה לו שכסקר היא חושבת שאין לעשות דבר אם אין כסף. ישיבה עם החברים מכפר סבא - בן יוסף ואייזנברג ושנידר. לדעת חברינו בכ"ס אין ההסתדרות צריכה להציע מצדה לשכה משותפת, כי האכרים אינם רוצים בלשכה משותפת, וידרשו פיצויים בעד הנכסתם ללמ"ש. האכרים דורשים שהפועל לא יהיה אחראי ללשכה על עבורתו אלא לאכר. הם גם מתנגרים להכנסת פועלים חדשים, למען יעבוד כל פועל בקביעות. דורשים שמונה שעות בודח (עד עכשיו עבדו פחות), הזמנת פועל שעובד אצלו להמשיך בעבודה השאלות השנויות במחלוקת: 1) קביעות הפועל, 2) שעות עבודה, 3) שכר עבודה (עכשיו נהוג 1/2 17, הפועלים רוצים להרים לעשרים) 4) טיב התוצרת, 5) הכנסת פועלים חדשים. הטלנו על החברים להכין הצעות בכתב בכל שאלות אלו. זטלנד מתאונן שהבנק תובע ממנו על שמר של סו"ב 7.5 לא"י ועומד לאסור אותו בשעהשהוא שלם את החוב לסו"ב. דברתי עם רמז והוא בקם את זטלנד להכנס למשרד סו"ב לבירור הדבר. שנקר מדפוס אחדות מוסר המצב בדפוס הוטב. יש עבודה, "תרבות" מסרה כל ספריהלדפוס. בכלל מתרבה העבודה במקצוע זה. הוטב גם המצב הכספי שלהדפוס. הפועלים הם טובים ורוצים לעבוד, אך אין מנהל עבודה. נתוץ לדפוס קרדיט של 500 לא"י לשלוש שנים, דבר על זה עם ויטלס. זה היה מסכים להשתתף בחצי. אם החצי השני ינתן ע"י בנק הפועלים. אך אין במה לערוב לבנק. קפלנסקי מציע {0073-50} שא"ה תשעבד את מגרשה חמורת חובה לדפוס. הועדה לבירור חוב זה הם: קלעי, זברסקי ורוזה כהן. הסכמתי בפרינציפ לתת ערבות זו של המגרש אם יתברר שא"ה חייבת סכום גדול לדפוס. בישיבת הוה"פ אה"צ דנו על משלחות לחו"ל ועל הקונגרס. החלטנו להמשיך הפעולה בוינה ופריס, לסדר מגבית בגרמניה וציחיה ופה בארץ ולדאוג לשליחים לאפריקא וארגנטינה.