יומנים > יומן - מלא 24/01/1952

{P001} {0026-37} 24.1.52, יום ה' בא איתן, יוזם ביקור משה. לרומה - לפגישה עם שר החוץ בדרכו חזרה מלונדון ביום 21 בפברואר. אולם האיטלקי יהיה אז בליסבון ורק ב27- יחזור לביתו. איתן נוסע לדלהי ב27- לפברוארי וישוב כעבור עשרה ימים. משה חושש שאני רואה בעין רעה נסיעתו. אמרתי להיפך, אני מחשיב הידוק קשרינו עם איטליה כשכנה בים התיכון. והצעתי שמשה יסע מפה לרומא לאחר שובו של איתן, בערך באמצע מרס. איתן מבקש גם למצוא עבודה להרדי (אחד מקרבנות אוסקר) בן עליה שניה, היה בגדוד ובהגנה, אב לשני ילדים, בן 54, מתאים לעבודה מינהלית. דיברתי עם שינד שיסדרו בעבודה. - כהנא ומינץ. היתה לכהנא שיחה עם דינבורג - סגנון ידידותי, אבל אינו יודע (כהנא) מהו תפקידו של סגן שר, ואין לו שטח פעולה. מה היית רוצה לעשות? בשטח החינוך הדתי והתרבות הדתית. הצעתי פגישה משולשת (אני, דינבורג, כהנא). כהנא רואה גם מצבו של אפרתי דומה לשלו, לא כן ורהפטיג - שיהיה {0026-38} שר הדתות - מינץ, מצבו של כהנה רע. כהנא הבטיח לרוזובסקי (מי שהיה סגן ראש עירית ראשון) להיות מנהל מחלקת המשק במשרד החינוך (שאלתי - בהסכמת דינבורג? - דיבר עם דינבורג, וזה ענה שנראה). בינתיים נתערער הרוב בר"ל - תימני אחד עזב הקואליציה. אוסטשינסקי טלגרף לרוזובסקי שישוב לר"ל להיות ראש העיר. אמרתי שאני מצטער שמערבבים עניני הממשלה בעניני עיריות - יש להפריד ביניהם בהחלט. אני מתנגד לרוקח בכנסת - אבל לגבי ת"א הוא ראש העיריה. מינץ - תקציבים למשקי פא"י כבר סודרו בשבוע האחרון, אבל יש לו טענות בענין המגבית - מפא"י מצביעה נגדם. נתנו להםלפני שנתיים רבע מיליון דולר. גרעו מכל מפלגה 25%, מפא"י גרעו 31%. בינתיים כבר הוסיפו לאחרים6%, לפא"י - לא. ביקשתי ממינץ לספר לי דבר סוב. הבטיח: יש להם גרעינים טובים, שלושה, גרעיני עולים מהונגריה, רומניה. ביקשתי מהם חומר מפורט על הגרעינים והבטחתי לנסות לעשות מה שביכלתי. - אל שוימר, ליאו גרדנר, דני אגרון: קנו חלק של בסיס החזקה, העבירו לנ.י. ויבוא הנה. שווימר רוצה שיהיה כולו בלוד, הצבא רוצה שחלקים יהיו במקום אחר מטעמי בטחון. סבורים שיעשו בסיס שני בחיפה (תכנית ב'), השקיעו 0.4 מיליון דולר ממלווה אכסיב, יעסיקו בעוד שנה כ5-600- איש בלוד. המספרק סכום של 2.4? לא, יצטרכו עוד 0.4 מיליון לירוחישראליות. סכום זה מאומד ע"י משרד התחבורה. עוד האוצר והצבא לא נתנו אישורם. 4 חדשים לאחר התחלת הבנין - יוכלו להתחיל בעבודה. נחוץ איש בממשלה שיהיה "אב" הענין הזה, כי יש צורך בתיאום של החזקה, תעופה וכו', מציעים פרס. לוד לדעת שוימר יהיה מבחינה מסחרית מרכז תעופה עצום, בין לאומי, מפאת מעמדה הבינלאומי - כמו KLM באמשטרדם, שהתחיל להתרחב בשנת 1946, והוא מכניס יותר מכל מטבע חוץ. יש רק לרכושהרבה אוירונים. איפה לקחת דולרים? גרדנר סבור שאפשר להשיג הכסף באמריקא, ממקור פרטי, אם רק יהיה איש ממונה על כך ויקבל יפוי כוח ממני. {0026-39} שוימר וגרדנר חוזרים לארה"ב - אך אגרון נשאר פה (אצל אבא) כבא-כוחם. - מטה: יגאל נפגש אתמול עם ועדת הנתונים (זכאי, פינקלשטיין ועוד) אמר להם שתוכן הדיונים בועדה המשותפת הוא סודי ואין למסור אותם לשום איש, אם יפרסמו - יבטל ההסכם שבין הצנזורה ובין העתונות. גם לא יביאו דברים לכנסת, לפני הביאם לצנזורה. הביעו חרטה והצטערות. יגאל מעורר שאלת השמירה במחצבי הנגב. לפי ידיעתו יששני מיני שומרים: 1) שומרים, 2) פועלים שעוסקים בשמירה. לדעת יגאל עוסקים 250 איש בשמירה. אולם הם טוענים שבאופן רשמי יש רק 100 איש. יש צורך בשמירת השט ח וגם בשמירת המקומות גופם, ולכך 100 איש לא יספיקו. הצבא חשב להגדיל נחל על חשבון 6 ל"י ליום שמשלמים לשומר. - ביקשתי להתקשר עם ספיר להשיג ממנו החומר. שינד מעורר שאלת כביש הערבה. אם הצבא יקח על עצמו שלושת הדברים: החזקת הכביש, הובלת הפוספטים והשמ ירה על המחצבים - זה יקטין הוצאות הצבא . שינד ברר הוצאות החזקת הכביש. לפי מספרי חיל הנדסה ומשרד העבודה - אין הבדל רב בהחזקת הכביש. חיל הנדסה דורש קצת יותר. גולדה מוכנה לעשות בסכום 180.000 ל"י (כולל החזקת מחנה כבאר מנוחה). לצבא לא כדאי להחזיק רק הכביש - יחדעם השמירה וההובלה כדאי. שאלתי אם כדאי גם בלי הובלה? שינד ויגאל ענו בחיוב. יהיו אז לצבא שני מרכזים - באילת ובבאר מנוחה (ביר מלוחה). אברר עם גולדה וספיר. יגאל מעורר בעית שתוף פעולה בין הצבא והמשטרה במלחמה נגד המסתננים. המשטרה לא מקבלת דעת הצבא . דעה זו היא שהמלחמה היא משולבת בין כוחות צבא ובין משטרה. אין המשטרה מקבלת שמושל המחוז יתאם הפעולה. לדעת יגאל לא יתכן שעל יד הגבול תפעל המשטרה תחת פקודת הצבא. {0026-40} הצעת יגאל: יחידות משטרה פועלות בסמכות המשטרה - בחלקים שבהם היא פועלת. אם יש ישובי ספר שגם הם פועלים נגד מסתננים - יפעלו תחת פקודת הצבא. פעם בשבועיים ישיבה עם מפקד המחוז לתאם הפעולה. המשטרה מציעה שאלוף הפיקוד יקבע. הוויכוח הוא כפול: מי מתכנן: יגאל מציע - מפקד המחוז מתבנן, וכל אחד מבצע חלקו. נקודה שניה: במקרה של פעולה משולבת - מי כפוף למי: הצבא למשטרה או המשטרה לצבא. במקרה שתוקם ג'נדרמריה גם לצרכי בטחון פנימיים גם למלחמה במסתננים - סבור יגאל שאלוף הפיקוד צריך להיות ממונה על שמירת הגבול, כי זה מחייב אופרציות צבאיות, ואנשי ישובי ספר הם בגדר מלואים. נחוצים ביצורים, מודיעיו, אווירונים וכו' - ואין להפריד זה מהצבא. יגאל דורש חצי מיליון להגא במקום 10 מיליון שדורש רשף, וזה יפעיל 250 איש. מי יהיו 250 אלה? חיילים? כן. כשלוש מאות אלף ל"י ידרשו לציוד: רכב, כלים לכבוי שרפות ועוד (תלבושת צבאית מיוחדת). הבוגרים בכדורי ופרדס הנה מהווים כולם שני גרעינים, אחד בכפר המכבי ואחד ברמת יוחנן. לפי ההסכם אין לקחת מגרעין יותר מ5%- 1 לתפקידים שונים, אבל הם רוצים לשלוח גם 6-7 חברים להדרכה בתנועת נוער. יש להטיל על בני אילן שיסדר הדבר. במחנות ילדים של הצבא יש הרבה מחלות: גרענת, גזזת ועוד. רוב הילדים הם דתיים. חרבנות הצבאית אחראית לחינוך ולפיקוד במחנות. החומר האנושי שנתן קלמן כהנא (מטעם משרד החנוך) ומשרד הסעד והרבנות הצבאית - אינו מספיק. יש לקחת מתנועת נוער של הפועל המזדחי. אך כהנא - חושש יגאל - לא יתן. {0026-41} במשך שנתיים הוציא הצבא בערך 800.000 ל"י למעברות, הסוכנותחייבת ע"ח זה לפחות חצי מיליון ל"י. שינד דיבר עם אשכול. זה אומר שתקציב הסוכנות הוא בעצם תקציב המדינה. רוצים להגדיל נחל בשנה הבאה באלפיים איש. ועדה העריכה כמה זה יעלה. התוספת היא תוספת לשיא. הערכה היא 732,000 ל"י, לא כולל התיקרות שתבוא, אינו רואה אפשרות להגדלת התקציב. יגאל הביא לפני תשובת יצחק שדה לפניה שנשלחה לבני 50 ומעלה, שאינם חייבים על פי החוק להוסיף לשרת בצבא המלואים. פסקתי לא לקבל התנדבותו. חוק תשלום לצבא המלואים - משרד העבודה מתכנן להפעילו מהתחלת יוני 1952. זה יפגע לדעת יגאל בתקציב הצבא. על לוטן (לובינסקי) הוטל קיום החוק. הוא מגייס 200 פקידים לפעולה זו. פן סבור שבעשרים איש אפשר לעשות זאת, - יש גם לקוי בחוק - אינו קובע מה לאנשים שאין להם מעביד. יגאל מערער על חברת החשמל שבונה בת"א בנין של 10 קומות , מבחינת הבטחון זה סכנה, כי רכוז זה יסכן חל החשמל. וילנצוק הוא ב"כ הממשלה: חברת חשמל. יש לדבר עם עמי הבקי בענין זה. יש להקים משרד תכנון עליון בצירוף נציג הצבא לבחון התכניות גם מבחינת הבטחון. - אה"צ שיחה עם יגאל ביחידות: על בן ארצי ושלמה שמיר. חיים כתב לו מכתב שאינו מוצא לעצמו מקום בחיל אוויר, ורוצה לחזור לעבודתו הקודמת. יגאל חושש מזעזועים. שלמה עשה כמה שנויים חשובים, אבל הרחיק אחדים (דן טולקובסקי ועוד). חיים במידה ידועה קוצר פרי עמלושל שלמה. הענינים מסתדרים. {0026-42} דן סולקובסקי חזר - כראש המטה של חיים. אם שלמה ישוב - שוב יהיה זעזוע. דן ועוד אחריםיעזבו. ואם בעוד 3-2 חדשים יחלה שוב - קשה יהיה לתקן הדברים. - חשש זה הוא מופרז - לאור דברי הרופא המומחה, יש גם להתחשב עם הרגשת חיים. ואשר לדן - הרי לדברי רפאל הוא מועל: פקודה שלא נעימה לו אין הוא ממלא, מבלי להודות על כך. - ואעפ"כ יש לדעתי לשמור עליו - אין איש יודע המלאכה כמוחו. הסכמנו שאזמין יגאל ובן ארצי לארוחת צהרים אצלי ביום ב' הבא. יגאל תתנצל על דבריו בישיבת המטה לפני שבוע. - בא אצלי הרב כהנא. התאוננתי על המצב בקרב הילדים הדתייםשהצבא מטפל בהם - המדריכים לפי דברי המטה אינם מתאימים.כהנא הבטיח לבדוק המצב, אם כי לדבריו תלוי הקולר ברבנות הצבאית ובמידה ידועה במשרד הסעד. - בששאה"צ ועדה מדינית על מעמד המיעוט הערבי. נתקבלו מסקנותי וקבעתי ועדה של ששה: משה, סלמון, פלמון, לין, שיטרית וברקת לקבוץ פרטי התכנית.