יומנים > יומן - מלא 24/09/1931

{P001} {0088-42} י"ג תשרי 24 ספטמבר יום ה' גוטהלף ורבינצקי: קבוץ חדרה רוצה לעבד 2-3.000 האדמת ודי חוורים בפלחה. רוצים לקנות טרקטור (יש להם אמצעים {0088-43} לכך), יש להם זוג סוסים וסוברים שיוכלו לעבד הקרקע בלי תקציב. בהלוואה שקבלו מבנק הפועלים (200 לא"י) ירכשו רפת (פרות). המרחק של ודי-חוורית אינו גדול ממקום עבודה אחר בחדרה. פנו לשקולניק - הוא רואה קושיים. חושש שהדבר יזיק לארגון וויתקין. ארגון וויתקין שהקבוץ פגה אליו - אינו מתנגד. הבטחתי לשוחח עם שקולניק. אם כי נדמה לי שבלי הרצפלד לא יסודר דבר שכזה. יערי ולוריה: קבוץ גליציה בחיפה רוצה להתישב בשכונת העובדים. פנו למ.פ. חיפה. המזכירות התיחסה לכך בחיוב. ב ג'ידרו יש 3.000 דונם מיועדים לשכונת עובדים. בשכונה הנבנית יש עכשיו 200 חבר. קופמן סובר שאפשר להקציב בשטח ההוא 500 דונם להתישבות קבוצות. הקבוץ דורש עזרת ההסת' להשגת הקרקע, עזרה בעבודה למתיישבים. קפלן שואל אם הקבוץ מוכן לעלות על הקרקע בלי עזרה כספית מהסוכנות לבנינים ולהתישבות, ומהי התכנית המשקית להתישבות 50 המשפחה שהקבוץ רוצה להעלות על הקרקע. יערי ענה שהקבוץ נכון לעלות אם רק יאשרו את התישבותם, אולם הם חושבים שיש להם זכות בתקציב הניתן לפועלי המושבות, זוהי גם דעת מרכז העבודה. תכנית משקית יכינו וימסרו לוה"פ. המזכירות מאשרת את עלית הקבוץ בפרינציפ. שטח הקרקע, עזרה בעבודה וחלק בתקציב פועלי המושבות דורשים בירור עם מרכז שכונת העובדים, המרכז החקלאי, מ.פ. חיפה. {0088-44} לפנות ערב עליתי לירושלם לדון על הפעולה התרבותית. רבינוביץ מוסר שביום השלישי הבא מתכנס ארגון הנוער התימני "בני שלום" ויש הכרח שמי שהוא יבוא להרצות על תנועת הנוער. נתקבלה תשובה ממלקולם. ישיבת וה"ת של מ.פ.י. לענין הסמינריון והפעולה התרבותית. רבין - שיוו לסמינריון מטרה לתנך מדריכים, דבר זה לא הצליח. אולם הוא מעניק השכלה לפועלים. החסרון שאין הלומדים מרביצים את תורתם בקרב חבריהם. ניסו להתקשר את ארגוני נוער לשלוח חברים להשתלמות לקורס שני בסמינריון - מחסור שעורים הדרושים ביחוד לצבור הפועלים - הדיסקופלינות של תנועת הפועלים. יש צורך של הכשרת חברים לפעולה בקרב ערבים. המקום הראוי לכך הוא - ירושלם. יש תסיסה גם בקרב תלמידי האוניוסיטה הרוצים שיכשירו אותם לפעולה בחו"ל. בעיקר חסרות להן ידיעה על תנועת הפועלים. יש גם חברים הפועלים בקרב הנוער התימני -והצליחו, אבל לא יכלו להסתדר כאן בעבודה, וכשנמצאה להם בים-המלח - עזבו את ירושלם, ועבודתם החנוכית נשבתה. הנסיון לסדר שעורים לועדי הפועלים לא הצליח מחוסר מרצים במקצועות הדרושים. {0088-45} גוטיין סובר שאין הסמינריון ממלא תפקידו. במקום לחנך מדריכים לצבור הפועלים הוא נהפך למין אוניוורסיטה עממית, אבל בתור כזה הוא מצומצם יותר מדי. לדעתי, סמינריון של פועלים צריך לספק לא צרכי היחיד אלא צרכי הכלל - להכין חבר מחנכים ועסקנים תרבותיים לנוער, לצבור הפועלים בארץ ולחלוץ בגולה. לשם כך יך הסמינריון להיות ארצי ,תלמידיו צריכים להיות מובחרים מנקודות שונות ומאגודות מקצועיות וארגונים בהסת' אשר יתחייבו לפעולה תרבותית בקרב הצבור בארץ ובחו"ל. התלמידים ילמדו במשך 4-3 חדשים, או יותר, לא רק בערבים, אלא במשך כל היום, ולשם כך יגויסו מרצים ומנהלים אחדים אשר במשך תקופה זו אף הם יעמדו כל הזמן לרשות הסמינריון. הארגון והנקודה אשר יבחרו בחברים לסמינריון יצטרכו לכלכלם במשך זמן הלמוד. הסמינריון הירושלמי צריך להשאר, בין שסמינר ארצי יוקם ובין לא. המרכז יתאמץ לתת מרצים אחדים לתקן הלקויים בסדר ההרצאות. בירושלם קיימים שעורי ערב, קלוב לנוער-עובד וחדר- מלאכה, בי"ס לנוער-עובד, הרצאות. רבינוביץ מודיע ששעורי הערב יתקיימו בלי עזרת וה"ת. קלוב הנוער העובד יתקיים גם להבא בתמיכת הוה"פ והמועצה. ביה"ס לנוער העובד עולה 12 לירות. הודעתי שהוה"פ רוצה לקיים את כל הפעולות של הנוער העובד, ולפי הבירור עם מרכז הנוער יוצא, שדרוש סכום של 750 לא"י לשנה בערך, מלבד בתי-הספר לנ"ע. ברצוננו לתת סכום זה, לא ברור אם נוכל, אבל יותר מזה לא בא בחשבו ן, {0088-46} ולכן אין לקוות לתמיכת הוה"פ לבה"ס. זנדבנק מציע שבה"ס הזה יתקיים מעודף ההכנסה של טיולים; מהקצבה של מ.פ.י., מפעולת התנדבות של סמינריסטים ומתוך התקציב הניתן למרכז הנוער-העובד. רבינוביץ מציע לוה"פ לחייב את הפקידים לשלם מס תרבות, כמו שמשלמים שאר חברי ההסת'. כמו כן 10% של הקואופרטיבים המגיעים לחברת עובדים (שני הקואופרטיבים המכניסים: מסעדה וקופת מלוה). שוורץ חושב שלא קשה לסדר העבודה בבה"ס בהתנדבות. ישנם תלמידים ומשכילים רבים ששעתם פנויה שאם ידרשו בתוקף - יתנו שעתים לשבוע בבה"ס בקביעות. החלט שתקבע ועדה של שלושה לדאוג לבה"ס לנ"ע: רבינוביץ, ברושי, איגרא.