יומנים > יומן - מלא 24/10/1958

{P001} {0009-49} 24.10.58 בבוקר בא אצלי פרופ. ביהס. הוא ביקר לפני ארבע שנים בשדה בוקר. שאלתיו על סימני נאציות בגרמניה נוכחית, יחס לצרפת, ולאיחוד אירופה יחס הממשלה לקיום קשרים דיפלומטיים עם ישראל. לפני ארבע שנים אמר לי שאין לשלול סכנת הופעת הנאציות מחדש.היום אמר לי שהפיסימיות שלו נתבדתה. אמנם ההורים לא משוחחים עם ילדיהם על זוועות הנאציות, והיה זמן שהנוער שנתחנך אחרי מפלת היטלר לא ידע מה היה משטרו של היטלר, אבל עכשיו כותבים בעתונות היצירות שאותה קוראים על משפטי נורנברג, והנוער יודע. יש רצון טוב כלפי צרפת וכלפי {P002} {0009-50} איחוד אירופאי. היה חשש שדי-גול יתרכז רק בעניני צרפת והמושבות - אבל גם חשש זה נתבדה, ודי-גול מחייב יחסים הדוקים עם גרמניה וגשרים אמיצים באירופה. הדיפלומטים הגרמנים בכל ארצות ערב והודו מזדהים נגד קשירת יחסים דיפלומטיים עם ישראל, כי כולם יפנו אז לגרמניה המזרחית, ואדנאור ורדנטנסבורים שהיחסים עם ישראל הם טובים. הוא מניח שגרמנים ישקיעו כסף בישראל, XXXX ודיבר על כך עם פרדר. - בא אצלי משה דיין. הוא מערער על החלטת חיים לא לפרסם פרשת המבצעים (הנימוק של חיים היה: אין לספר לאויב כיצד עשינו המלאכה) משה אומר שבדעתו לפרסם רק חומר שכבר נתפרסם בעתונים עם הערות שלו. אמרתי שאדון שוב על הענין עם חיים, וטוב שניפגש שלושתנו. שאלתי את משה על מחשבותיו לעתיד. השתמט מתשובה. השנה ילמד, בעוד שנה - יראה. - שוב באו אלי עתונאים אמריקנים (מרוטשסטר, בעל 30 עתונים וקשור ל-P.A.) ושאל השאלות הידועות: ירדן, נאצר, שלום ומלחמה. - לאחר הצהרים ביקר אצלי מוריס לוין ואשתו, עשיר גדול שנתן 300,000 ל"י לבנין ב"ס לרופאי שנים (הוא בא בלוית שקי ואשתו) וחמש מאות אלף ל"י לבית ספר חקלאי. מלא התפעלות מהארץ ומתעקש דווקא לזקוף הכל לזכותי. נסיוני למפריך הנחה נאיבית זו לא הצליחה.