יומנים > יומן - מלא 25/09/1939

{P001} {0169-35} ירושלים, 25.9.39 ב10:00- בא אצלי אליהו לדבר על הסירות, שצריך לעשותם בתל- אביב. לשם כך צריכה ההנהלה לפנות לוין-פריזלנד. ----------------- ב11:00- בירור עם משה וי'וסף לפני הליכתם לבארקר בדבר תנאי שרותנו בצבא. הבעתי דעתי שהם יגידו לבארקר שהיהודים יתנדבו לשרת אך ורק בארץ ובסביבותיה. כל זמן שהממשלה נוקטת במדיניות הספר הלבן ועתידנו נשען רק על הכוח שיש לנו בעין בארץ, אין אנו יכולים להרשות שיהודים ארצישראליים ישולחו מכאן לכל קצוי תבל. ----------------- ב12:00- באה צאלי משלחת של "פועלי אגודת ישראל": מינץ ולגדוי . הם מונים 3,500 חברים, מלבד נשי חברים. יש להם סניפים בירושלים, תל-אביב, חיפה, חדרה, רעננה, נתניה ועוד. מחצית החברים בעיר ומחציתם במושבות. היחסים ביניהם ובין "אגודת ישראל" הם בערך כיחסים של הסתדרות העובדים עם ההסתדרות הציונית. יש ניגודים ביניהם ובין בעלי-הבתים שב"אגודה".ץ הם לוחצים על "האגודה" שתכנס לסוכנות. מנהלי "האגודה" נוטים רק לשיתוף פעולה עראי. הערב צריכה להתקיים ישיבת "האגודה" בהשתתפותם שבה ידונו על כניסה או שיתוף פעולה. הם בקשו ממני לדאוג לכך, שבכל סידור של שיתוף פעולה בין "האגודה" והסוכנות תהיה נציגות ישרה של "פועלי אגודת ישראל". ----------------- ב12:30- ישיבה עם רופין, קפלן, ווייץ, שטרן, הרצפלד, מהרשק, נחום הורוביץ ואליהו בדבר ישוב הנקודות בצליל העליון: חיאם-אל-ווליד, שער הישוב ומשק משותף. הרצפלד טוען שהקרקע בשביל "שער הישוב" ו"משק משותף" כבר ישנו, ואין הדבר טעון אלא אישור הנהלת הסוכנות לעליתם על הקרקע, ובחיאם-אל-ווליד מוכנים כבר להתישבות 1,000 דונם. קק'ל התחייבה לפני הקונגרס להשתתף ב35,000- פונט (מחצית התקציב לשלוש הנקודות הללו), עכשיו טוען ווייץ שהקהק'ל תשתתף רק ב12,000-: 7,000 בשביל חיאם-אל ווליד ו5,000- לשתי האחרות: "שער הישוב" ו"משק משותף". {P002} {0169-36} דופין הודיע שהוא אינו יכול לקחת על אחריותו התישבות חדשה, כשאין לו שום אמצעים בשביל ההתישבות הקיימת. שטרן דורש מאת הקהק'ל סלילת הכביש ל"חיאם-אל-אאליד", אחריות לקיום הנקודה, במקרה ששאר האדמה בחיאם-אל-ווליד לא יפנה למתישבים. והכשרת הקרקע. הסכם להביא את כל השאלה לישיבת ההנהלה. ----------------- ב3:30- בירור עם יצחק שדה על הפו'מ. אמרתי לו להפסיק בדרך כלל את הפעולות ולצמצם את התקציב רק בסידורים ההכרחיים ביותר. בדעת יצחק יש הכרח להחזיק על כל צרה שלא תבוא ב7- אנשים, שהם דורשים 70 לירה לחוודש, הוצאות נסיעה ואחרות 25 לא'י לחודש, תיקוני ואטומו- בילים 30 לירה, הוצאות בלתי נראות מראש - 200 לא'י לחודש. אישרתי לפי שףעה 70 לא'י משכרת לאנשים. ----------------- בערב מסיבה בבית משה לברר את תנאי התנדבותנו לצבא הבריטי. השתתפו ב.כ., א.ג., ד.ה., ב.צ., א.ק., א.כ., ב.ג. נתעוררו ארבע שאלות: (א) תנטי המשכרת; (ב) מקום השרות; (ג) יחידות מעורבות; (ד) תנטים פוליטיים מוקדמים להתנדבות. דוב, שנתמך על ידי ברל, דרש כתנאי להתנדבות משכרת בריטית. התנגד בכל תוקף לקבלת המשכרת המלטיזית שמציע לנו הצבא. משה ואנוכי לא ראינו במשכרת הבריטית בני גד וראובן, כי גם בצבא הבריטי עצמו יש דרגות שונות, יש דרגא אנגלית ויש דרגא אבסטראלית, ואין להתעלם מהעובדה, ששכר העבודה באנגליה הוא גבוה בהרבה משרכ העבודה בארץ, וגם הצרכים שם גבוהים במידה ידועה מאשר פה; אולם תנאי המשכרת המלטיזית אינם הולמים את צרכי הישוב. הסיכום היה, שנעמוד בתוקף על הרמת התשלום למשפחות המתנדבים. בדבר מקום השרות היתה דעת משה ואליהו, שלא נגביל את עמצנו בא'י וסביבתה. חזית המלחמה היא שם שהמפקדה חושבת לחזית. דעתי היתה שכל זמן שקיימת מדיניות הספר הלבן אין אנו רשאים להוציא את האנשים מהארץ ומסביבתה הקרובה. עלינו להגיש עזרה לצבא הבריטי, שאנו כיהודים וכאנשים מעונינים בנצחונו, אבל אסור לשכוח שנצחון זה בלבד לא יביא לנו את הנצחון שלנו. כציונים יהיה בשבילנו רק נצחון אחד: נצחון כוחנו בארץ, וכוח זה נחליש בהתנדבותנו לצאת מהארץ. הכרח הוא שההתנדבות תצומצם רק בשרות בארץ ובסביבתה. {P003} {0169-37} ביחס להצעת בארקר שנשתתף ביחידות מעורבות, היתה דעה כללית שדבר זה אינו בא בחשבון בשום תנאי. אנחנו הולכים ליחידות יהודיות או לא הולכים כלל. כל זמן שאין יחידות יהודיות אנחנו יכולים להתנדב רק ליחידות בריטיות אבל בשום אופן לא ביחידות מעורבות. היו חלוקי דעות עמוקים אם להציג דרישות פוליטיות כתנאי להתנדבותנו. משה וחברים אחרים התנגדו להצגת תנאים פוליטיים. לדעתי, אין מקום להצגת צנאים פוליטיים לשלטונות הצבא, אולם יש הכרח לברר את המצב הפוליטי עם מ.מ. בלונדון. אמנם התנדבותנו אינה יכולה לשמש כלחץ, היות והממשלה אינה להוטה כלל אחרי התנדבות זו, ולא עוד אלא בשעה זו היא שוללת אותה, אלא יש לחשוש שגם בירושלים, וביחוד בלונדון, מניחה הממשלה שהיהודים נמצאים בין כך ובין כך בכיסם בכל התנאים וכשעזרתם תדרש היא תנתן בלי כל קושי ובלי כל תנאי. מתון הנחה זו הם לא יהססו להמשיך את הגשמת הספר הלבן. יש צורך לעקור טעות זו מלב הממשלה, שידעו שהמשך הוצאת הספר הלבן לפועל פירשה מלחמה ביהודים. עלינו להגיד להם שמלחמה זו לא תהא חד צדדית. לא חשוב אם הם ייבהלו מזה או לא, אבל יש צורך שידעו את המצב לאמיתו. עוד אין אנו לגמרי כמות מבוטלת גם במלחמה זו, וכשידעו את האמת לו ימהרו להתגורר בנו.