יומנים > יומן - מלא 25/10/1923

{P001} {0001-118} טו' חשון פ"ד, 25.10.23 פנינו היום לטרסט ממלכתי בדבר מסחר עצים "וולגא-כספי-לים". טרסט זה מנהל את כל עסק היערים ועבודם שעל גדות מורד הוולגא (מאשד הנהר קמה) ושטחי היערים שעל גדות קמא וויטקא. השטח הזה כולל 000 .17.900 דיסיטין, יער, עם תוצרת אפשרית של 4.464.000 סג'ן מעוקב. ברשות הטרסט עומדים 56 בתי חרושת לנסירה בני 136 מסגרות. ביניתם יש 6 בתי חרושת מחושמלים שנבנו לפני התחלת המלחמה על פי הדרישה האחרונה של המדע והטכניקא. במשך תשעת החדשים הראשונים של פעולת הטרסט עבדו 18 בתי חרושת. לפני המלחמה עבדו בב"ח אלה 5.500 פועלים, ועם הטוענים והפורקים - 8.000. בשעת העברת העסק לטרסט עבדו פה 2.890 פועל. לפי החוזה הראשון ( 1-1 עד 1-7 שנת 1923) שלמו לפועלים על פי המתכונת של מדרגה ראשונה - 85% של "הנבור פרודוקטיב". על פי החוזה של 1-7 עד 1-1 שנת 1924 המשכורת היתה עד 95% של "הנבור". בתוספת הוצאות ההבטחה, התרבות ועוד. דבר זה עולה להנהלת הטרסט בקרוב 80% של המשכורת שלפני המלחמה. לפני המלחמה בשנת 1913 נמכר בשוק הפנימי סחורות של שטח זה הנמצא ברשות הטרסט בסכום של 37.000.500 רובל. בתשעת החדשים של קיום הטרסט (אוקטובר 1922 - יולי 1923) מכרו בסכום של 4.500.000 רובל. זהו בערך 16,2% של המחזור שלפני המלחמה. מזה נמכר לארגוני הממשלה 3.924.000 רובל, ולפרטיים 576.000 רובל. ז"א שהשוק הפרטי קנה רק 124/5% של כל הנמכר. לפני המלחמה מכרו גם לחו"ל. פרס קנתה בשנת 1913מליון רגל מעקב בסכום של חצי מיליון רובל. עכשיו אין עוד קשר מסחרי את החוץ. הטרסט נושא עניו לשוק שבמרסיל, ופו, חיפה, מצרים ועוד. {0001-119} קבל אותנו סגן המנהל - המנהל עצמו לא היה. הם רוצים מאד לעשות אתנו עסק. הצגנו להם בתור תנאי מוקדם - השגת רשיון להכניס לרוסיה את סחורותינו - ת"ז, לימונים, יין, שקדים, לפחות בחמשים אחוזים של סכום הקניה. הם קבלו על עצמם לפנות לונשטורג להשיג את הרשיון. - והמצב בחלוץ הולך וקשה. הזמנתי אתמול את המרכז והמתמרדים לישיבה לדון על סדור העבודה המשותפת עד הועידה. המרכז הסתלק מהשתתף בישיבה, אם כי במשך של שתי שעות בררתי להם את הסכנה הצפויה לחלוץ עכשיו ואת האחריות הגדולה המוטלת על החלוץ ברוסיה. הסכסוכים האישיים הפעוטים גברו על הכל. האזנים אטמו משמוע. בדברי אחד המבררים שמעתי גם הד הדברים שהביאות את ר.ק.פ. וס.ד. ברוסיה לליקוידציה של הרעיון הארצישראלי. קללת ההסתדלות לרחוב, לזרם השליט פורשת צלה גם על חברי החלוץ. אין למנהיגים כל קשר ריאלי, היותי, מציאותי את תנועת הפועלים בארץ. הם שקועים בדאגה הטיאוריטית איך לבנות את הארץ. הדיקנות הארצישראלית מתמלאה בפרזה הקולקטיביסטית. לכל אלה נוספה יהירות בלי גבול והפרזה על ערך עצמם בלוית בטול של כל העולם שמחוץ להם. - העתונות מוסיפה לטפל בעיקר בגרמניה. נראה לי שיש כאן מבוכה בשאלה זו. אין יודעים לאן לפנות. הריבולוציה הרוסית בלי ספק עומדת עכשיו לפני פרשת הדרכים. המשכת פעולת-הבנין בשלום, בצור המשק, הגברת התעשיה, ישור "המאזנים" - סדור המחירים והמעטת ההבדל הרב שבין מחירי התעשיה הגבהים ומחירי הדגן הנמוכים - או הסתבכות חדשה של מגמות, מהפכות, התנפלות והגנה? היש עכשיו בכחה של רוסיה העניה, המערעבת, הרוסת-המשק לעמוד שוב בפני התנפלות של קואליציה אימפריאליסטית מערבית? כנראה שזוהי השאלה המעסיקה ביחוד את המחות והלבבות של מנהיגי המפלגה. טרוצקי כבר נאם בימים האחרונים שלש או ארבע פעמיםבשאלת {0001-120} המלחמה והשלום. הוא כאילו מגין על שמירת תשלום. רבים מראשי המפלגה התפזרו בכל קצות הארץ למען הכר את מצב הרוחות. ומי יודע מה חושב אישההמון הרוסי בלבון מה לו הריבולוציה הגרמנית? והסתיו מושל - סגריר, עננה, רטיבות, שמי עופרת. ולפנ, חגיגת שנת השש. לנצחון הריבולוציה אין מצב רוח חוגג. סתיו-בלבבות. - ומארץ ישראל אין נחת. אתמול קבלתי מכתבו של בן צבי. שוב חוסר העבודה. מועצת פועלי יפו דורשתהבטחת מינימום של ארבעת ימי עבודה לשבוע. עלינו עכשיו להעמיד את הליקוידציה של חוסר העבודה במרכז פעולתנו ומחשבתנו. זו קודמת גם לדאגת לעליה כרגע. לא נוכל להמשיך פעולתנו במצב הדימורליזציה שמוליד חוסר-העבודה והדימורליזציה מתפשטת גם בחו''ל. הדכאון והיאוש מתפשט גם בחו"ל. ולהבראת המצב עלינו עכשיו לשקוד - טרם יפשה הנגע.