יומנים > יומן - מלא 26/05/1965

{0200-159} 26.5.65, יום ד' כד' אייר באו מקול ישראל שאספר על גירושי מהארץ ע"י החרכים - סיפרתי להם על שובנו מקושטת באבגוסט לארץ בגמר הלימודים באוניברסיטה בקושטה, שמענו בדרך (באניה רוסית שסטודנט משלם רק מחצית שכר הנסיעה - במקום 25 פרנק רק 121/2), על רצח גורס, על אולטימטום לסרביה מצד אוסטריה, ועל הכרזת המלחמה מצד רוסיה, על פקודה לאניה שבה נסעתי שלא תלך ליפו אלא תכבה האורות ותסע לאלכסנדריה, כי באחד הנמלים החרכים - כמדומני אלסנדרטה - עגנו שתי אניות מלחמה גרמניות גבן וברסלו - הורידו אותנו באלכסנדריה כשכבר התלקחה המלחמה באירופה, היה קשה למצוא אניה ליפו, בקושי מצאנו ספינת משא פרסית בדגל יווני, אך כשהביאו אותנו ליפו לא הרשו לרדת, כי אין רשות לאניה זו לקחת נוסעים, והאניה הפליגה לבירות, פה קבלנו טלגרמה כי נתקבל רשיון מקושטא להורדה, אבל סרבו להוריד, בטענה שהרשיון הוא בשביל יפו ולא בשביל בירות, בקשנו מרב החובל לשוב ליפו וזה סרב - כי עליו להגיע לקושטא והוא חושש שלא יספיק לו הדלק, אספו יהודי בירות סכום גדול ושלמו לרב.החובל וזה חזר ליפו וירדנו. ויסדנו ועד להתעתמנות, כי תרכיה עמדה להצטרף לגרמניה במלחמה זו, ורוב התושבים היו נתיני אויב (רוסים), בועד היו דוד ילין ענתבי, מיוחס, החכם באשי (פרנקו?) ועוד, וב.צ. ואנכי היינו העובדים העיקריים בידענו תרכית. שנינו הלכנו למפקד בירושלים זכי ביי והצענו להקים מליציה יהודית להגן על הארץ. זכי ביי הסכים קראנו למתנדבים והיו כחמשים איש - ברובם פועלי ציון ותלמידי דמל, היה גם {0200-160} י.ח. ברנר, שהיה אז חבר מערכת "האחדות", כבר ערכנו אימונים, פתאום נתקבלה פקודה מדמשק לבטל המליציה. הפקודה באה מגמל פשה שהיה חבר בטריאומבירט ששלט אז בתרכיה (אנוור פשה וטלעת ביי וגמאל פשה). שמענו כי בבירות הוציא להורג מנהיגים ערבים ונתעוררו חששות של רדיפות נגד מנהיגים ציונים. ייהנכבדים" - מלבר ענתבי - פחדו להיפגש אתנו, ואמנם הוזמנו לחוסני ביי, קצינו של גמאל, לחקירה (היא רשומה כולה). הפחד גדל בעיר. בערב אחד, בשעות העוצר שמענו בסימטא שגרנו בה צעדי איש. והתפלאנו. דפקו בדלת שלנו, פתחנו - והנה ד"ר מזאה. הוא השאיל לי ספר שבו היה רשום שמו - ובא לקבל חזרה הספר (מפחד חיפוש בחדרי).. לאחר ימים אחדים נאסרנו שנינו - ב.צ. ואנכי, בסריה, אבל מתוך היותנו מיוחסים - סטודנטים תרכים - הרשו לנו להסתובב ביום לחפשי בסריה, ורק בלילה סגרו אותנו . קיימנו ישיבת הצ.ק. בתדר המאסר , היחיד שהעיז לבקר את חדרנו זה היה ענתבי, שגם הוא גורש אחר כך לקושטא ולא שב עוד ארצה, כי מת בגולה . יצאה נגד פקודת גרוש מאת גמאל פתה, מחאנו, חברתי תזכיר מחאה, ובעזרת עו"ד יהודי ספרדי, אמון אפנדי, תרגמתי התזכיר . לתרכית ובאמצעות המותצרף הוגש התזכיר לגמאל. אבל הוא עמד בשלו - ולבסוף העבירו אותנו ליפו, ליפה-נוף בלוית שוטר חרכי, יוסף אפנדי, והודות לבקשיש היה סוגר ביום תדרנו והוא נשאר בו, ואנחנו הורשינו ללכת לייאחוזת בית" (היום ת"א) כל היום. בדילה חזרנו, הוא פתח לנו הדלת, נכנסנו וסגר אותה עד הבוקר . כעבור ימים אחדים הביאו אותנו לחסן בק, של יפו, שהיה מכה אנשים מכות רצח - אבל בשנינו לא נגע, אולי מפני שהיינו סטודנטים חרכים, והושיבו אותנו באניה ההולכת לאכסנדריה. בבואנו לעיר זו אסרו אותנו האנגלים - כנתינים תרכים - אבל בהשתדלות הקונסול האמריקני שוחתררנו ויצאנו דרך אתונה באניה יוונית לנ.י. שם הביאו אותנו לאליס איילנד, ופקיד אמריקני ארמני פנה אלי בתרכית ושאל כל מיני שאלות, ותרגם דברי {0200-161} לפקיד אמריקני לאנגלית שלא הבינותי, אז ונתנו לי לצאת ולהישאר באמריקה - אם כי לא היה לי פספורט וויזה. את בן צבי עכבו כמה שעות - ואחר כך שחררו אותו. הגענו לארה"ב ב-15 במאי 1915, וב-15 במאי 1918 יצאנו כמתנצבים לגדודי היהודי לקנדה לואנדזור נובה סקושיה. שנינו נחקרנו וגורשנו כי מצאו בפרוטוקול של הקונגרס הציוני היייא שהיינו צירים לקונגרס הציוני האחד עשר בווינה מקושטת. חוסני שאל אותי איפה נבחרתי. אמרתי: קבלתי מנדט מאמריקה וזה היה אמת, כי גם אני וגם ב.צ. קיבלנו מנדטים מפוע"צ באמריקה). חוסני הביט עלי מקדקדי ועד רגלי ואמר בבוז: לא מצאו בכל אמריקה איש אחר מלבדך?... - במשלחת חברים שבאו אצלי אח"כ היה גם סלוצקי, הכותב תולדות ההגנה. אמר שהוא השתמש ברשימותיו על "בדרך לצבא" וכו' וכו', וכי שני הכרכים שהופיעו כבר נתפשטו ב-000,40 עותקים. יצאו עוד שני כרכים - עד הכרזת המדינה, בהם יסופר על המאבק, והוא ביקש שארשה לו להשתמש בארכיון שלי. הסכמתי כמובן ברצון. האטיות של בה פדה ההופעה מפני ששאול עבר על כל מילה ומילה בהקפדה רבה. לפנות ערב נסעתי לאביחיל לכנס "המיעוט". התכוונו לכנס חברי המיעוט שבמרכז, והזמינו 300 חבר. באו כ-.3000 דברו עשרים חברים. דברים ברורים דברו יעל ואוליה מת"א, יוסף יזרעאלי מאפיקים, סורקים מכפר סבא, נשיא ארגון הסטודנטים בארץ שורר (הזריע שהוא מדיר בשמו הפרטי), שאול בן שמחון. הצטיין בסגנונו הבהיר, הקולע והקצר משה אסולין (עיראקי?) אחדים פסחו על שני הסעיפים. בכלל דברו 20 חבר וחברה. היתה הפסקה באמצע, והכנס נמשך חמש שעות. בחלקו הראשון ישב ראש עמוס דגני, בחלקו השני - אלמוגי. אני דיברתי אתרי ההפסקה על מפלגה ומדינה. מפלגה היא לא מטרה {0200-162} אלא אמצעי לשרת המדינה, ובדימוקרטיה מתוקנת דרושות שתי מפלגות, אחת השומרת בעיקר על המצוי, ואחת השואפת לרצוי. אצלנו, מתוך הרגלי עם גלותי במדינות אויבות, אין חוש ממלכתי, ולמרות שיתוף רוב גדול של העם בבעיות יסוד -יש פיצול נורא, גם בתנועת הפועלים. יש כמה רסיסימפלגות: מקי , מפמ, אה"ע, הפהמ"ז, פא"י, העובד הציוני. בימי העליה השניה נוסדו שתי מפלגות: הפה"צ ופוע"צ (בשנת 1906), אבל היו גם ב"מ ממין מפלגה שלישית. בסוף מלחמת העולם הראשונה, אחרי הצהרת בלסור כשהתעוררו תקוות גדולות, קמה בקרב הגדודים המתנדבים, מא"י ומאמריקה, תנועה ללכוד מלא ושלם - של כל הפועלים וכל הפעולות. חברים מתנגדים בגדוד פוע"צ, חברי הפה"צ שמרדו במפלגה, שהתנגדו להתנדבות צבאית, וכ"מ כבר הסכימו לאיחוד זה אבל, בהתאסף ועידה חקלאית כללית (בפעם הראשונה) דרש הפה"צ הפסקה, וישבו שני ימים והחליטו נגד האיחוד, וגם אלה שהסכימו נרתעו. אולם בין חברי קבוצים מחברי הפה"צ נמצאו שוב מורדים, ובראשם שלמה לביא וב.צ. ישראלי ונצטרפו לאחדות העבודה. אולם כבר אז נתגלתה נסיה כיתתית אצל אחד מראשי אה"ע שדגל באחדות ובכלליות, אבל הקים חלוץ נפרד, וכשהכל ואני נסינו לדבר אתו שזה מתנגד לדרכה של אה"ע ולסיסמאותיו הוא - נתרגז וברת מהשיחה. נטיה זו נתגברה ביחוד בקבוץ המאוחד ע"י חבר זה והקים - מתוך שקידה עצומה שאין כמוהו תלמידים חסידי כיתתיות, עליו אמר המנוח אוסישקין שראש הקבוץ המאוחד שונא כל איש שמסכים אתו ב-%.98 לבסוף נצטרף גם כל הפה"צ לרעיון האיחוד וב-1930 קמה מפלגת פועלי א"י, ואיחוד זה הביא שנוי יםוד בישיבה ובתנועה הציונית. תנועת הפועלים ברובה המכריע שאפה ליהפך ממעמד לעם, ואם כי בשנת 1933 גאה גל הפשיסם באירופה, נשתלטה ריאקציה באנגליה 1נפלה ממשלת הפועלים) והיטלה עלה לשזטון באירופה, אבא אחימאיר דגל ב"שמות המזהירים" של מוסוליני והיטלר וקרא ללכת בדרכם - הוכתה התנועה הרוויזיוניסטית מכה ניצחת, והדרכת הישוב והתנועה הציונית {0200-163} עברה לתנועת הפועלים המאוחדת, שראתה אינטרס הפועלים זהים עם אינטרסי כל העם, לא רק זה שבארץ, אלא העם כולו במידה שהוא שואף לשיבת ציון, בין שבניו הם פועלים, או סוחרים או בעלי הון. הכיתתיות של ראשי הקבוץ המאוחד לא פסקה גס במפא"י, ועם הקמת סיעה ב' בתל-אביב פרשו מהמפלגה והקימו ארגון נפרד "תנועה לאחדות העבודה". זה היה השם. המעשה היה - פילוג העבודה. במה נבדלה מפלגת פא"י מכל שאר רסיסי הפועלים? גם אנשי הרסיסים היו אנשי עבודה, גם הם היו חלוצים, גם הם הקימו קבוצים, גם היו מסורים להגנה, גם להם היה חלק בתחית הלשון ובקליטת עולים - אבל דאגו רק לעולים שמוכנים להצטרף לקבוצם, ונםתגרו בכיתתם, מפא"י ראתה לפניה מכלול אינטרסי העם, שבארץ ובגולה. ההסתגרות של אנשי הכתות גברה לאחר שדבקו בתורת "אבי האומות", המנהיג הגדול והנערץ יוסף בטלין. העולם משתנה בלי הרף - אנשי הכת דבקים בעבר, בהנחות שנתבדו אבל היו מקודשים לפני מאה, לפני 50 שנה. הם חיים בעבר, וזה נתגלה בימים הגדולים ביותר בימינו - בקופ המדינה. היתה לנו הגנה, גם עליה עברו הרבה חליפות. תחילה היו מגינים בודדים בפ"ת ובשאר המושבות, כשהיתה התקפה בשנת 1909 קם ארגון מזוין קבוע, הראשון בדורותינו, הירוע בשם השומר, איני יודע .אס יש רחוב אחד בארץ הנקרא בשם גבורים אלה שמסרו נפשם על הארץ - יחזקאל ניסנוב, מאיר חזנוביץ, ורבים אחרים, כי לא היה מנחם בגין שהתמחה במלאכת הפרסומים, וחבריהם לא היו להוטים אחרי פרסום עצמו. אחרי מלחמת העולם הראשונה היו אהדים מחברי השומר (כאליהו גולומב ועוד) שהבינו שבזמן נחוץ ארגון הגנה כללי, והיו לא מעט סכסוכים עם אנשי השומר - אבל קמה הגנה פתוחה לכל. גם בה חלו במשך הזמן שנויים, ובמלחמת העולם השניה הוקם {0200-164} פלמ"ח - היחידה המאומנת ביותר, המגויסת ביותר והנועזת ביותר שעשתה גדולות שיהיו לתפארת נצח לנוער שלפני קום המדינה. אבל קרה נס - "והישוב" נהפך למדינה, ובמקום רבוי רשיות ועד לאומי, הנהלת סוכנות, איחוד אזרחי, עירית ת"א ועוד - שהיה להם חלק בעניני הגנה - הוחלט בישיבת הוה"פ הציוני באפריל 1947 (חודש לפני הקמת המדינה) לרכז כל עניני ההגנה והישוב בידי מוסד מצומצם של 13 שקראו לו עד הקמת המדינה בשם מנהלת העם, ואתרי הקמת המדינה "ממשלה זמנית". והוסכם ע"י כל המוסדות שמוסד זה ורק הוא יהיה אחראי מכאן ולהבא לעניני הבטחון, ונתפרק המ"ח (ייהמפקדה הארצית" של ההגנה, והסוכנות החליטה לבטל את הרמא (ראש המפקדה הארצית), שהיה ב"כ הסוכנות במפקדה ועליו להטיל להעביר הוראות הסוכנות למטה ההגנה. קרה המקרה שבאותו זמן היה אחד מאנשי הכת - איש שהיו לו זכיות רבות בהגנה - הרמ"א, והכת לא השלימה עם המשטר החדש ובמשך שבועות השמיצה ראש הנהלת הסוכנות שהוא הוצע ע"י מנהלת העם להיות שר הבטחון - על ביטול תפקיד הרמ"א - נציג הסוכנות הת"א. 12 יום אחרי הכרזת המדינה ביום 26 במאי ניתנה פקודה להקים צבא הגנה לישראל - . והוקם צבא תוך כדי מלחמת הקוממיות - והוקמו יחידות שלא היו ולא יכלו להיות בהגנה: שריון, תותחנים והיל אויר, כי להגנה במחתרת לא יכלו להיות טנקים ותותחים ומטוסי קרב, ותרמ"א לגלג על "בטלן אחד" יותר משנה לפני קום המדינה כשדרש לרכוש טנקים, מטוסי קרב, תותחים. הבטלן לא שם לב ללגלוג והבטיח רכישת כלים אלה שלא יכלו לרכוש בימי ההגנה, וקמו יתירות מחץ שלא היו ולא יכלו להיות לפני הקמת צבא ע"י מדינה עצמאית. אבל הכבולים לעבר ולשמות שנתרוקנו מתוכנם הוסיפו לדגול בשם פלמ"ח (כלומר פלוגות מחץ), שנהפכו עם הקמת הצבא לגדודי רגלים כהמון המגויסים האחרים, וכוח המחץ הוקם ע"י שריון, תותחים ומטוסי קרב שהובאו ארצה מיד לאחר קום המדינה, כי"הבטלן" ד:.ג לזה מאז נסתיימה מלחמת העולם השניה. {0200-165} ועד היום אין סולחים ל"בטלן" זה מה שהם קוראים פירוק הפלמ"ח - אם כי הוקם צבמ"ח (צבאות מחץ) שרק להם התאים שם זה, ולא ליחידות רגליים, שאמנם לפני המדינה היוו היחידה המשובחת והנועזת ביותר בהגנה. ולא רק הם, אנשי הכת - גם חלק מה"פורשים" ובראשם המפקד של אצל - לא יכלים לשכוח דיכוי הנסיון הפרוע שעשו יותר מחודש אחרי הקמת המדינה ואחרי הקמת הצבא, שסעיף אחד הפקודת הממשלה הוא שאסור לקייס שום כוח צבאי מחוץ לצה"ל, דוכא בכוח הנסיון על פי החלטת פה אחד של הממשלה הזמנית, וזה ידוע בשם אלטלינה. במידה של כותב הטורים האלה היה חלק בשני "הפשעים" האלה - אינו מתבייש בהם ואינו מתחרט עליהם וההשמצה שהומטרה עליו מאז ועד היום היתה רק משעשעת אותו, כהשמצה המוטחת עליו זה חמש שנים - בגלל התנגדותו לעוות הדין של ועדת השבעה. כותב הטורים האלה היה מאז קום המדינה נאמן לתפקיד החדש של מפא"י - להדריך ולשרת את המדינה מתוך הזדהות מלאה ושלמה עם אינטרסי העם כולו והמעמד העובד כולו 'כי מבחינה היסטורית שניהם זהים. ומשום כך לא חדל להטיל לאחדות הפועלים ולמפלגה ממלכתית. עכשיו הוקם מערך בין מפא"י ובין אה"ע הקורא לעצמו בשם "מערך לאחדות פועלי א"י". מה חידושו הממשי של מערך זה? במדינת ישראל נתקיימו עד עכשיו חמש בחירות לכנסת. אחרי כל אחת מבחירות אוטל על כותב הטורים האלה להרכיב ממשלה. מכיוון שבארץ נתקבל משטר בחירות אומלל המפצל את העם ומרבה סיעות ואין דוגמתו בכל העולם - החתום מטה שאף כל הזמן להקים קואליציה מכל המפלגות הקונסטרוקטיביות, הכוללות כל רסיסי מפלגות הפועלים ממפ"מ ועד העובד הציוני, ומאוגדת ישראל ועד הציונים הכלליים, לא עלה הדבר בידו אף פעם אחת.עד 1955 נצטרפו רק מפלגתח דתיות {0200-166} ופרוגרסיביים. אחרי הבחירות לכנסת השלישית ב-1955 כשמפא"י קיבלה לכנסת השלישית המספר הקטן ביותר של צירים משתי הבחירות שקדמו לה, בלי ספק בגלל התנהגות בלתי . ממלכתית של ראש הממשלה, ומשתי הבחירות שלאחריה - הצליח החתום מטה להרכיב ממשלה מכל סיעות הפועלים - מפ"ם, אה"ע, הפה"מ, העובד הציוני ומפא"י - והוברר ללא צל של ספק שאין כל יסוד לפיצול הקודם שהיה קיים, כי כל רסיסים אלה הסכים לקוי היסוד שהוצעו לכנסת ואושרו על ידה (בל תכנון כלכלי, עניני דת וכו'). קואליציה זו הביאה באמת להגברת כוחה של המפלגה, ובבחירות לכנסת הרביעית קבלה המפלגה 46 צירים (בלי הערבים) זה היה אחרי הנסיגה מסיני שעליה אמר יגאל אלון "פרק ולא יעבור", ששה יותר מלכנסת השלישית. נשארה אותה הקואליציה ובשנת 1960 נעשה עוות הדין ומצפוני הכריח אותי להתפטר ובבחירות לכנסת החמישית קיבלנו רק 42, בלי ספק בעקבות עוות הדין של השבעה. קיום הקואליציה במשך שש שנים עם כל רסיסי מפלגות הפועלים והאדנות המוסכמת על ידי כל מפלגות אלת מוכיחה שלמד נטיות כיתיות - אין כל יסוד מעשי לפיצול זה, ומשום הטפתי כל ימי לאיחוד וגם ניהלתי שיחות עם מפ"ם ועם אה"ע על אחדות מלאה לא כמו שסופר עלי על ידי אשכול שניהלתי שיחות על מערך. במשך שש שנים, עד המשבר של ועדת השבעה, שלדעתי עוותה הדין בעיקר על ידי אשכול שהטעה את חברי הממשלה וסיפר להם כאילו אני מסכים לוועדת השבעה, כפי שנבברר מדברי רוזן שנתפרסמו בסוף 1964 - היה קיים מערך הרבה יותר מוצלח וכן על ידי כל רסיסי הפועלים בהדרכת מפלגת פועלי א"י. מה חידש המערך בין גלילי ואשכול: הוטל איסור על המפלגה לתקן את משטר הבחירות האומלל המפצל את העם ואת תנועת הפועלים - ללא כל הצדקה מדינית ותרבותית, כל סיעות אלה השתתפו בשלטון עליסוד פרוגרמה מוסכמת {0200-167} בשאלות כלכליות, רוחניות ומדיניות, פרט בשאלת שנוי משטר הבחירות - שנאמר בפרוגרמה המשותפת "בשאלת שיטות הבחירות יש לסיעות חופש מלא" - עכשיו היטל החופש הזה - אם כי המפלגה דגלה בשנוי למעלה מעשר שנים, והיא בזתה את עצמה בקבלה אח האולטימטום של כת קטנה, כמעט הקטנה ביותר ככל רסיסי המפלגות. לא אעמור כאן באילה אמצעים אשכול גייס רוב למגמה כיתתית זו. הצבור יודע רק איך מוציאים מהממשלה אנשים שלא קיבלו דעת אשכול לא כל הצבור יודע איך מכניסים אנשים כדי להטיל על המפלגה דעת גלילי ואשכול. (הצגת הממשלה בכנסת חמישית 2.11.61, כרך ל"ב של דברי הכנסת, בכנסת הרביעית 16.12.59 כרך כח' של דברי הכנסת, בכנסת השלישית 2.11.55 כרך יט' של דברי הכנסת) ועל המדינה - (מצורף הכתב יד). באחת עשרה בערב חזרתי הביתה מאביחיל.