יומנים > יומן - מלא 26/11/1938

{P001} {0145-29} 26.11.38 לתמהוני הרב מצאתי כבר הבוקר את מכתבי נדפס בטיימס. - כשבאתי בצהרים לביתו של ווקופ מצאתי שם את סיר קוסמו. הארוחה והשיחה נמשכו שע וחצי. החלו כמובן ב"וויכוח." קוסמו היה מרוצה מאוד. לדעתו זהו הוויכוח האר"י הטוב ביותר. הטון ניחן על ידי מלקולם הוא מרוצה ביחוד מהערתו של וינסטון שעקרון יכולת הקליטה לא נתכוון להוציא מן החשבון שיקולים פוליטיים - כשהעירותי שפירוש מוטעה, ובכל אופן מתנגד להחלטה מפורשת של מועצת חבר- הלאומים - ניסה ווקופ לסתר אין החלטה כזו. הבטחתי להמציא לו בכתב. ווקופו אמר שתמיד התנגד לעקרון יכולת הק כקובע יחיד, אולם וינסטון עמד על עקרון זה, מפני שזו היתה ההוראה המפורשת באיגר מקדונלד. ווקופ שאלני מי מאתנו יבוא לדיון. אמרתי לו, ואז שאל את קוסמו אם המדינות הערבי קבילו. קוסמו אמר שתימן עדיין לא נתנה תשובה. שתי מדינות - עבר הירדן (ווקפ העיר בלגלוג: כמובן) ומצרים כבר נתנו הסכמתם. בתימן יש גם קושי תכני: אין להם צירים וקונסולים בשום מקום, והאימם שמוכר בחוגים כמלך מנהל את המו"מ שלו עם אנג ישר בין מלך למלך. למעשה כל הקשרים עם האימם הם דרך המושל בעדן, השולח איש מיוח לבירת האימם כשיש מו"מ או הודעה... מהארץ סבור קוסמו יבוא .6-5 הודיעו לערבים שגם גולי סישל יכלים לבוא. רק המו מנודה. הוא סבור שמהחוסיינים יבוא גמאל. ווקופ אמר שיש חמש מפלגות, וכשהגיע לאי דיון לא יכלו להסתדר בפחות מעשרה אנשים. {0145-30} השיחה נסבה על פקידים ומיניסטרים. כשאמרתי כי הפקידים הקבועים מנהלים את האימפריה ולא המיניסטרים אמר קוסמו שזה נכון לגבו כמה מיניסטריס, אבל לא כולם. ' כשדיין אוף דייבונשיר היה מיניסטר המושבות - היה כל השלטון בידי הפקידים. אולם מלקולם קובע בעצמו המדיניות. הוא שקוע עכשיו כולו בעניני א"י. אף קוסמו מטפל עדיין בעניני א"י - אם כי לא רק בהם. הוא התאונן או התפאר שרוב עבודתו נעשית בשבת וביום א' - אחרת אינו מספיק. סגן המיניסטר לורד דופרין מתאונן שביום ב' בבוקר הוא מוצא הרבה תיקים הטעונים עדיין טפול. לא כן קוסמו - ביום ב' בבוקר הכ מסודר כי הוא עובד ביום א,' לרוב עד שעה 11 בערב. ווקופ קבל על היחס הבלתי הוגן שנתגלה בוויכוח לעודה המלכותית. סיר הורס רומבול שישב על ידו ביציע בשעת הוויכוח נפגע קשה. מדברי ווקופ היה ברור שיין הוא חסיד רעיון החלוקה. כששאלתי את קוסמו אם לא יצטרכו לשוב לרעיון זה - אמר שאי אפשר לקיים מדינה ערבי האוצר הבריטי יצטרך שנה שנה להוציא שני מיליונים על מדינה ערכית. עבר הירדן עול שנה שנה ששים-שבעים אלף אך זה רק בנגלה. בנסתר זה עולה עוד כמה מאות אלפים. כגון חלק החוב העותמני וכדומה משתלם לא מעבר הירדן אלא ע..י האוצר האנגלי. רק מושבות מעטות זקוקות לתמיכה - ותמיכה קטנה - של האוצר. העירותי: ז"א שעל היהודים לקיים ככספם את א"י כולה - - על הקפה עברה השיחה לשאלת היהודים, ווקופ שאל מה זאת יהודים? דת? גזע? אמרתי: א- הכרה עצמית, ב- הכרת אחרים, כלומר אי קבלת הגויים שיהודים הס אנגלים, צרפתים, גרמנים וכדומה. לפני הפרידה פנה אלי קוסמו. מזכיר המושבות ידע שאפגוש אותך פה וביקש למסור לך שהוא ראה קושי גדול במתן רשיון לעליה הגרמנית, כי הדבר עלול לפגוע בדיון העומד להתקיים - - אז נתברר לי שקוסמו לא היה כאן במקרה. ובכן זוהי התשובה: {0145-31} הלכתי מיד למשרד והכתבתי מכתב למ.מ. - בערב נפגשתי עם וולטר בביתה של בפי. כשהוא שמע שאני נוסע מחר מלונדון שאלני אם אשוב לדיון. אמרתי שחוששני שעלי יהיה לשוב, אם כי ברור שאין זה אלא ביטול זמן. תמה: האינך סבור שיתכן הסכם יהודי ערבי אמרתי: יתכן רק בתנאי אחד, שנדמה לי שהוא חסר: אם ממשלתך תבוא לדיון ברצון לקיי מדיניותה הציונית. אם, כפי שמלקולם אמר לי ינסו לשכנע את הערבים - הרי אין כל תקווה להסכם. בלי הכרח חיצוני אין כל טעם שערבים יסכימו לציונות. . אמר וו-ר: זה לא כך - הם מעונינים בטירור של שלום. עניתי - גם המופתי היה רוצה בסידור של שלום -אבל רק על יסור תנאיו הוא. השיב - לא, ממשלת מצרים רוצה בסידור של שלום שישביע שני הצדדים. שאלתי : לא יתכן סידור של שלוס בלי ערבי א"י ענה -