יומנים > יומן - מלא 27/06/1930

{P001} {0102-29} א' בתמוז 27 ביוני יום ו' ראיתי הבוקר את פנחס. ויצמן הודיע לו שהוא החליט להתפטר ביום השני. אינו מאמין בממשלה. ר. ניסה להשפיע לבל יעשה זאת. אך הוא עומד בשלו. ר. סובר שצדקתי בדברי בועדה הפוליטית שיש כאן איזה רגש לא טוב ביחס לממשלת הפועלים. גם הוא הרגיש בזה. בבואי למשרד ההנה"צ נודע לי שויצמן הודיע כבר לחבריו על החלטתו להתפטר. בזמן היעוד נסעתי למשרד המושבות. בויט-הול נעכב האוטו שלי ע"י הפרוצסיה של הפרנץ היפני, ולאחר שחכיתי לשוא - נאלצתי למהר ברגל למשרד. בשלוש וחצי בדיוק הכניס אותי המזכיר לחדרו של פספילד. זהו בעצם אולם גדול, רחב=ידים, ריק, שבקצהו עומד שלחן עבודתו של פספילד. הזקן בא לקראתי וברכני בידידות. השיחה נמשכה עד 4«. בארבע נכנס המזכיר להודיע שה' טומס רוצה לראותו. פספילד בקש שיחכה לו אילו רגעים. השיחה נמשכה עוד כעשרה רגעים וקמתי ללכת. בעמידה שוחחנו עוד חמשה רגעים ולבסוף {0102-30} אמר : אני מצטער שאין לי יותר זמן. הרושם שעשה עלי הוא לא כלל של אדם זקן ולא של איש עיף. הוא בלי ספק נשאר סידני וב, עם מוח צלול ובהיר, עם כוח אינטלקטואלי רב כשהיה, וכל הדברים על היותו עובר בטל - אין להם שחר. גל המחאות כנראה קנטרו אותו כהוגן, כי הוא חזר לטימה זו בכל הזדמנות, כארבע או חמש פעמים. בנקודות ידועות דבר בהטעמה אנרגית; פרטי השיחה אעריך בשביל החברים בארץ. ויצמן בקש שאגש אליו למסור לו על השיחה. יחד עם רמז נגשתי לביתו וספרתי לו תמצית הדברים. "כן, אולי הוא כנה אך ברור שיש איזו יד המכוונת. אין אני יכל להשאר יותר, השארי בהנהלה משמשת הצדקה מוסרית לכל מה שנעשה נגדנו, החלטתי כלה ונחרצה להתפטר. ביום השני אסתלק." שאלנו מה קרה, ואיך יתכן שמיד לאחר ישיבת הועדה הפוליטית, ובתוך מו"מ של רוט - יסתלק ? לא קרה שום דבר, אולם הזמן הוא כרגע מומנט מכריע, כל שבוע שעובר ככה, הוא בעוכרינו. מהי הועדה הפוליטית ? ... הם אנשים טובים, אך מי הם... אינו יכל לשאת באחריות. הוא יתפטר, יפרסם את כל מה שעשה ואמר מקדונלד, אף אם לא יוכל להשאר... אנחנו נראה להם אם הם צריכים לנו או לא. נחדל לשלוח כסף לארץ - יראו אם יוכלו שם בלעדינו. אמרתי לו אם ללכת בדרך זו - צריכים להוציא את היהודים מן הארץ... אולם הוא עמד בשלו.