יומנים > יומן - מלא 27/06/1931

{P001} {0086-57} י"ב בתמוז 27 ביוני יום שבת בזל. אתמול באתי הנה ומצאתי פה את ברל, יבנאל י, שפרינצק ועוד. הבוקר בא גם משה. בתוך הצירים שנתאספו כבר פה מבוכה. {0086-58} מה יהיה ? גליקסון סובר שרק קואליציה של כל המפלגות, לרבות הרוויזיוניסטים, תציל את המצב. זו תהיה כנראה העמדה של רוב הציונים הכלליים. צירי האימפריה הבריטית נוקטים עמדה ויצמניסטית. שפרינצק סיפר לנו הבוקר על שיחת ו. עם מק. נפגשו בבית הנבחרים. השיתה נמשכה כשלוש שעות. דברו על הנציב, הפיתוח, עבר-הירדן, עבודות, משרד המושבות. ויצמן היה מרוצה מהשיחה. מ. - שיש שני קנדידטים לנציבות. הוא חושב שדרושות שלוש תכונות מהנציב החדש. אדמיניסטרטור, צבאי, לוילי לציונות. בשאלת הפיתוח דרש ו. כריטט. אותו הדבר ביחס לשנויים מדיניים. מק. מסכים לפריטט בשאלה המדינית. סיפר שפספילד ילך ממשרד המושבות. בנוגע לעבודות הממשלה רגז על המצב הקיים, בשאלת עבר הירדן שמע - ולא ענה כלום. דואג להשארו של ויצמן. כשצ'ירציל יצטרף למסיבה אמר שאינו מאמין שהעם היהודי יהיה כל כך טפשי לתת לו ללכת. {0086-59} ת ו ס פ ו ת. לא מפלגה - אלא שליחי חזית - מכות אנושיות - לא רק מהאדמיניסטרציה, כי אם דוקא ממשלת פועלים - למרות אכזבות, כשלונות, קטרוג, הסתה. שסוי, התפוררות. שנאה. יצאנו מהבחירות בניצחון (המניפסט של זבוטינסקי) - לא נצחון, לא שמחה, לא שקט - עמוסת אחריות וחרדה רבה. נשלחנו מחזית-האש של צבא-ההגשמה הציונית, של כובשי העמדות במשך יותר מיובל שנים, אנשי העבודה ההגנה. ולא תוצאות הבהירות אלא המצב בתנועה ובמפעל מענינים אותנו. שנתים שנות מבחן למפעל ולתנועה. ויצמן מתוך צורך נפשי ופוליטי דבר על 13 שנה - ובהכרת קיצר. התקפת דמים, השטנה מאורגנת, התנקשות בזכות היסודיות, קפוח זכיותינו האלמנטריות - מה שקדם למאורעות אב - ענין הכותל. ההיסטוריה תשפוט בין אלה שהזהירו ובין אלה לכבות את האש בבנזין. איגרת מקדונלד - כוונה טובה, חשיבות מוסרית ופוליטית - אך למעשה עד עכשיו אות מתה. האקט האחרון - חוק האריסות, לא נגד הגנת האריסים - אלא כוונה למסוד מלוא השלטון בידי הנציב בכל עניני העברת קרקעות - ודן את האדמות לשממה.. מה פשר המאורעות: השיטה, המנהיג (לא בתוך סערת הבחירות יוצא פסק דינו, ואף לא קונגרס זה יהיה שופטו האחרון). {0086-60} פרעות 1920 1921 - הטלגרמה של זבוטינסקי. מה מלמדים המאורעות: 1. למרות הכיבוש הגדול, הכרת העולם, ההצהרה המנדט. עוד אנו חשודים, לא מובנים. מוקפי שנאה ודרושה פעולת הסברה רבה על אופי פעולתנו ומהותה. 2. הסבך הערבי בארץ. שתי שאלות מפרידות בינינו ובין הפסיבדו-ממלכתיים - כאן תהום אשר לא תגושר, ועל הקונגרס לבחור באחד משנים. יחסנו אנו לכיבוש הממלכתי: לא התחלה, לא נקודת-מוצא, אלא כיבוש ממלכתי חשוב, גדול להלכה. אותיות פורחות, ומשום כך אמרנו: מלאוה תוכן, עמדה אחרי עמדה, בלי זה תשאר אות מתה, ותהיה לנו לרועץ. והשאלה השניה - יחסינו עם העם הערב'. מרכז רוחני, התנונות כלכלית, תרבותית - בתור מועט יצדיק אותנו גורל הגלות; בלי שנוכל להיות עומדים ברשות עצמנו - אין טעם ועתיד לעבודתנו בארץ. . א"י - לפתרון שאלת העם היהודי, לעליה בלתי מוגבלת, גם בעבר-הירדן. לא שינוי במנדט לא רויזיה - אך גם בתוקף המנדט אין לסגור את עבר-הירדן בכנינו, זה נגד המנדט. אבל יש ערבים בארץ וסביבותיה. יש מדינות ערב; מיליון ערבים בא"י משני עברי הירדן, {0086-61} אבן סעוד במרחק חצי יום, עירק, סוריה - מבלי לדבר על מצרים, מרוקו, טומס, ליביה אלגיר ועוד - העם יהיה עם ארצישראלי - מוקף עמים ערבים. הציונות שאלה אינטרנציונלית, עולמית. העולם במאה חי"ח - אירופה הי"ט - אירופה ואמריקא חב' - גם אסיה. התעוררות המזרח. הודו, צירציל וגנדי. הצ'ירצילינים שלנו. תשענו על כוח הזרוע של אנגליה בלבד ? בחסד מה אנגליה זו שאתם משניאים ? אנגליה זו שרוצה לבוא בעצמה לידי הסכם עם הודו ? מהי נקודת המשען שלנו ? חע" והמפעל בארץ - הרכוש שלנו - קרקע, חשמל, תעשיה ים המלח ירושלם. העם היהודי. מאמציו וקרבנותיו. אל תאמינו לרופאי האליל. יש מקום לנו בארץ, יש לנו כשרון לבנותה. מה הראו לו 25 ושנה ? המטרה - קוממיות הדרך - פעולה מתמדת ציונות- שאלה אינטרנציונלית (בכוחות האלה - יש מזרח וערב) יחסים עם ערבים ממשלת המנדט {0086-62} נגד רויזיה = 1. קואליציה בלי רויזיה. לא ויצמן = 2. נשיאות. אוסישקין או סוקולוב מדינה = (ברנדייס לא רוצה). פעולה בכל התנאים. המצב הפוליטי - סוכנות העבודה המעשית = חידוש הפעולה הציונית העבודה הציונית= חיזוק ההסתדרות 1) ביסוס המשקים. 2) התישבות האלף. 3) מגבית אר"ית = הגברת הקה"ק. 4) חידוש התנועה הציונית, כאילו לא היתה סוכנות, אך לא ביטול הסוכנות. 5) פוליטיקה אולטימטיבית. החזון והמרד של הנוער = חלום דורות נתגבש ברצון חלוצי ובמפעל יצירתו. יניקת עבר גדול, רוה צער וסבל וחלום גאולה. {0086-63} קריאת מולדת, עבודה ויצירה. הכמיהה לאדמה ולטבע יצירת היהודי החדש = היעוד של הפועל = גאולת עם, תיקון מולדת האשה החדשה = שויונה ועבודתה, משעננו הפנימי = ברצון ברזל, ב"גב אל הקיר" בעמידה נגד המות = ובחדות היצירה. השחרור הסוציאלי והחברה המופתית. שובנו למולדת = למזרח המתעודד. תקומת ערב = הפועל בראש האומה. בשורת הפועל בא"י לאחיו הפועלים בגולה = לא בתחתית החב רה כי אם בראשה. כלל ישראל = קריאת מלחמתנו, הפועל = מרכז האומה, משענה וגואלה. בשורתנו לנוער היהודי = אמונתנו ביכולת ללא=גבול של האדם היוצר המודלק באש-אמונה, בחזון=תקומה, מזוין ברצון=ברזל ובוטח בכוחו.