יומנים > יומן - מלא 27/06/1932

{P001} {0108-24} כ"ג סיוון 27 ביוני יום ב' נפגשתי עם הירשוביץ. מינה לא נתקבלה עדיין באופן דפיניטיבי, אלא לנסיון. כאחות מטפלת בחולים - יש בהדסה טובות ממנה, אבל כמנהלת היא טובה. אין אחיות הדסה מסוגלות לעבוד על פי שיטה גרמנית. בקרוב יבוא חירורג מגרמניה למחלקה החדשה, ויקבלו או אחות נוספת. הוא סובר - מאחיות הדסה. אם אחות זו תוכל לעבוד לפי השיטה החדשה - אולי תתקבל במשך הזמן כמנהלת. הירשוביץ לא ענה על מכתב הוה"פ בדבר {0108-25} הצעת האחיות, כי הניח שאין הוה"פ מחכה כלל לתשובה... את ההצעה אין הוא יכול לקבל, כי בעפולה אין מחלקה חירורגית, ולא בזמן קצר תלמד אחות הדסה סדרים חדשים. קבעתי אתו שיפגש היום את אחיות הדסה. הוא אינו רואה את החשש שמא יפטרו אחת מאחיות הדסה באמתלא של ריאורגניזציה - כי הדסה באמריקא תתנגד לדבר המטיל כתם על בית ספיה. ב-11« יצאנו מחיפה, ובאחת ורבע הגענו לבית שאן (70 קיל.) ב4« הגענו ליריחו (מבית שאן 88 קיל.). מאחרי בית שאן העמק שופע מים. רק פה ושם שדה ירוק, רוב האדמה לא מעובד. במרחק של 25 קיל. בערך העמק הולך וצר, גבנונים תלולים וגיאיות צרים מכבידים על הדרך. מודי פרעה (48 קיל. מבית שאן) העמק מתרחב - אלפי דונם פרושים לפנינו - מבלי אדם. בהחקרבנו ליריחו האדמה מלבינה - ישימון הערבה. כנראה אדמת מלחה. פתאום מנצנץ אואזיס יריחו - מעבר יריחו - שוב מדבר שממה, גבעות תלולות לבנות - כנראה ספוגות מלח. לא רחוק מהירדן אואזיס קטן, נטיעות בננות - גשר אלנבי גבול "הבית הלאומי" . מעבר מזה - דגל אנגלי, מעבר השני - דגל האמיר. על הגשר - כתובת אנגלית וערבית. בשני העברים רושמים את שמותינו - בערבית. מעבר לירדן הכביש רץ לאורך ודי נמרון. רק כפר אחד - בית נמרה, בכך הדרך עד סלט. גדות הודי גבוהות, קרחות, רק רצועה צרה בעומק הגיא מוריקה - הרדופים וקנים. משני העברים - שממה וציה. עם התקרבנו לסלט - מתרחבת הרצועה הירוקה. במרחק 26 קילומטר מיריחו אנו מגיעים לגבה פני הים. {0108-26} בשש לפנות ערב אנו מגיעים לסלט (37 קיל. מיריחו) - בתים זרועים על פסגת הר גבה, מוקפים כרמים. הכביש פונה מזרחה - והירק מתמעט. במרחק 23 קילומטר מסלט - כפד צרקסים גדול. בתים נקיים. עגלות על שני גלגלים. צרקסים עטפים "שפקות" - צפר. לאחר שקיעת החמה, כרבע אחרי שבע, נכנסנו לרבת עמון - בירת האמיריות הערבית החדשה (37 קיל. מסלט).