יומנים > יומן - מלא 27/06/1947

{P001} {0053-13} 27 יוני 8 בבוקר - משה: יש לגייס ולאמן נוער המושבים - החל מגיל 18. דרגת האימונים בחטיבה אפשר להקנות לנוער במושבים באותן שנתים, ואולי גס יהיה צורך בשנה השלישית. הנוער בגדנע יודע דבר אימוני החטיבה בשנה הראשונה. טופוגרפיה, שימוש בכל הכלים, מ18- ואילך יתן שתי שבתות ועוד 3-5 ימים בחודש. בגמר השנה קורס רצוף של שבועים במחנה. אחוה בן עמי מנהלל היה מדריך פלוגתי בחטיבה עיבד תכנית מפורטת של אימונים. יש כרגע פלוגה של חיש בנהלל, דרגת אימוניםלא נופלת מזו של החטיבה. במושבים כאלף נערים מגיל זה. יש בחורים שמוכנים לגיוס מלא לתפקידים: מדריכים, העפלה וכדומה. בנהלל יש למעלה ממאה נערים (מלבד נערות), במושבים קטנים יפעלו ככיתה, ובשעת צורך יעברו למקום אחר. יש להקים מרכז בנהלל, מרכז בכפר יחזקאל, בעמק חפר, בבאר טוביה - יהוו מרכזים עיקריים. (אצל יצחק בילינקו יש החומר על הנוער בכל נקודה ונקודה - יגאל מתנגד לתכנית זו - מפני שידביק שאר המשקים, וגם הקבוצים ידרשו אימון "מקומי" - ויהרס הרוח של הגיוס במחנה. {0053-14} הצוות (9 בבוקר) - יעקב: אם צפויות מהומות בסתיו עלינו לקבוע שיטתנו: התגוננות או התקפה. איננו מוכנים - לא באנשים ולא באמצעים. ישראל: אין להתחיל עכשיו ערעור הכלים הקיימים. המסובים לבם שלם עם שנוי המבנה המוצע, אבל בצמרת יש התנגדות לשנוי המבנה. מסופק אם יש לענות בהתקפה על תוקפנות, כי לא רצוי שניצור רושם של מלחמת יהודים וערבים. אבל אם יפגעו בנקודות חלשות (כגון עסלוג) - נצטרך לתת תשובה במקום אחר. אך יש לבחון מחדש תכנית מאי (עזרא סבור שכמה דברים יש לשנות). יש לדון על סמכות-גיוס. בחטיבה המפקדים צעירים, ויש לקחת אנשי משקים וותיקים וכמה חיילים - יוחנן - יש לדאוג לבצורי הישובים, גרקאורים: העירותי שיש להבחין שני תפקידים: 1) בטחון שוטף, 2) התכוננות לעתיד. דרושים שני סגנים, שכל אחד ירכז הארגון והתכנון לכל תפקיד, ראש אחד יתאים שניהם. המהומות הצפויות בסתיו ישמשו רק אמצעי מדיני נגד או"מ, במקרה שהחלטה לא תהיה לטובת הערבים: הפעולה נגדנו עלולה לבוא כעבור זמן יותר רב. לצרכי בטחון יש לעשות חיל הנוטרים הפעולה, לשם כך יש "לשאול" מפקדים מהחטיבה ומכל מקום אחר. (הארגון - נתברר לי - אינו הולם תפקידו, זו אינה בקורת על העבר, אלא דאגה לעתיד). היתה ישיבת הסיעה: כספים, ציוד, משק: הוסכם שהמטה {0053-15} חולש על המחסנים של החטיבות, הערים, הנפות, על התחבורה (עד עכשיו זה היה בידי מא), תיקון הכלים ובקרתם, הנהלת תשובי התקן ומצבו בישובים, (המחסנים המרכזיים נשארים ברשות המא). בידי המא נשארים טרנספורט קטן' רכישה, מכירה, אשראי לכך; לרשות המטה יהיו מחסנים נחוצים לפעולה, חלוקת סחורות מחו"ל לפי הצעת רמטכל ע"י המא. כספים - המא מאשר התקציב, דאגה למימון, הקופה, הנהלת חשבונות, פיקוח חשבונות, רמ"ט בגבול תקציבו אחראי ומוסמך מוציא כספים לפי ראות עיניו, עם רשות להעביר מסעיף לסעיף בגבול של 1. בידי רמ"ט רזרבה לצרכים בלתי צפויים מראש. שריון אמצעים לפעולה דחופה. רמ"ט נותן פקודות לקופה בגבול תקציבו - מבלי רשות עכוב; בישיבת מחלקה . ב' (יעקבסון, יוסף, ישראל, וסרמן) דרש יעקבסון שיוקם ראש אדמיניסטרטיבי ירכז כסף, משק, פקידות. יהיה מזכיר כללי כנמון אריאב או אבן זוהר). הוסכם שהמרכז הפעיל הוא משרד רמ"ט. הוא פונה לרמא כשרואה צורך. . לסדר שסכום חדשי של 36 אלף יתקבל בכל חודש. לאשר העברה מאמריקא. הוסכם באוקטובר 1946 על הון חוזר של 20.000 לא"י.