1
of
Places:
England
London
Cairo
United States
The use of the photograph is subject to the Copyright Law, 2007
26.08.1941
220055
{P001} {0064-23} l94l 27 אוגוסט לונדון. לפי בקשת ליטלטון בקהירו נפגשתי הבוקר עם ליאונל כהן. הויו עובד במיניסטריון למלחמה כלכלית, ובמשרדו הרשמי נקבעה הפגישה. מעבר לשלחן ישב פקיד שני, כמדומני אנגלי. וליאונל אמר לי שאני יכל לדבר בגלוי באזניו. סיפרתי לו דברי ליטלטון על יהודי אנגלי. הוא כבר שמע על כך מפי קרובו שראה את גימי לאחר פגישתו איתו ביום ו' שעבר. הוא הביע דאגה אבל לא ידע מה אפשר לעשות. האם לנסות להשפיע על ידי הרבנים בבית-הכנסת ? הבעחי ספק אם הספסרים הנידונים באים לביה"כ או נשמעים לרבנים, ויעצתי למנות ועדה קטנה של מומחים יהודים במקצועות המזון והתלבושת - שבהם בעיקר מתרכז לפי ליטלטון "הרקט" היהודי. ולעקוב אחרי הסוחרים החשודים - ולמסור האשמים לדין. ל.ב. סבור שהללו פועלים בגדר החוק - כי יש לקוי בחוק בנידון זה, אבל יתיעץ עם ידידיו. אמרתי לו שרציתי לראותו גם מבלי היות נדרש לכך ע"י ליטלטון. אלא שבשעה זו אני טרוד, - לא רציתי לדבר על עניני א"י בפני חברו הפקיד. הוא הציע לי לסעוד אתו יחד באחד הימים, וקבענו להוועד ביום ד' הבא. בישבי עם ל.כ. טלפנו לי מהמשרד שהציר האמריקני מוכן להפגש אתי בשלוש וחצי אה"צ. בצהרים אכלתי עם לוק, שנוכח בשיחתי עם מוין {0064-24} (כרושם השיחה), ובצאתי מהמשרד לוה אותי ואמר לי שאינו מסכים אתי בכל. הצעתי לו להפגש ל"לונטש" לברר הענינים והסכים ברצון. סעדנו אצל סימפסון בסטרנד. יומים לפני כך הזמינו שולחן לשנים, והבוקר שאלו שוב לקיים שהשולחן שמור. אך כשבאתי לא ידע איש על ההזמנה וכל השלחנות היו תפוסים. הסדרן בכל זאת הבטיח לפנות לנו שולחן, ולאחר שחכינו זמן מה קם הדבר. במסעדות כ"לייאונס" קשה עוד יותר למצוא מקום פנוי. סוף סוף נסתדרנו על יד שולחן - והוגש לנו התפריט. אך כל מה שבקשנו נתברר שכבר אזל. ובחרנו במה שהמלצר הגיד לנו שעדיין ישנו. אולם לאחר כך שחכינו זמן-מה הודיעה המלצרית לצערה ש"תרנגול" אזל ועלינו להזמין דבר אחר. הזמנו שוב מה שהציעה לנו הפעם המלצרית - אולם סוף סוף הגישו לנו תרנגול ... כשעה שוחחנו על ענינים כלליים - רוסיה, גרמניה אנגליה ואמריקא, בשעה השניה טפלנו בא"י. כששאלתיו למה נתכוון באמרו שאינו מסכים לי - ענה, שאינו סבור כמוני שהספר הלבן פירושו מדינה ערבית, כי היהודים הם שליש, וזו תהיה מדינה ערבית-יהודית. אמרתי לו שהדאגה ליהודי א"י היא לא הדבר היחיד אף לא הראשי המעסיק אותנו. אבל גם מבחינת יהודי א"י בלבד הסה"ל לא יתכן - כי גם עמדת יהודי א"י לא תשתמר במדינה ערבית. כלום אין הם שליש וכוח רב השפעה ? אם גידולם נפסק. עניתי, כרצון הסה"ל אין הם אפילו {0064-25} שליש. כי א"י מוקפת ארצות ערביות, והיהודים יהיו מעוט קטן ללא יכולת של הגנה עצמית וללא אפשרות אפילו של שמירת עצמאותם הלאומית, וגורלם לא יהיה שונה מגורל כל מעוט יהודי בגולה. דבר זה לא ישתנה גם אם תהיה מדינה יהודית בארץ - שאל. כי לגבי הארצות השכנות היהודים יהוו מיעוט ? המצב יהיה שונה בהחלט. א"י עם מיעוט יהודי - אינה כלל יחידה מדינית וכלכלית,אלא חלק מהעולם הערבי. אולם א"י כשהיא מדינה יהודית היא רק שכנה לערבים היהודים יהיו עצמאיים, ואם כי






