יומנים > יומן - מלא 27/10/1923

{P001} {0001-121} יז' תשרי פ"ד, 27.10.23 הערב בקרתי את הסטודיה השלישית של התיאשר האומנותי. הציגו "הנסיכה שורנדוט" - אגדה מזרחית ע"ד נסיכה החדה שלש חידות למחזריה: פותד החידה מקבל "ידה" ומלוכת אבית. שאינו יודע לפתור אחת דתו למות. והנה מופיע נסיך גולח הרוצה לפתור החידות. מצליח לתמהון דיון המלך הסיני, אבי טורנדוט. הנסיך הראותו שהנסיכה אינה מרוצה מותר וחד לה חידה - לגלות שמו ושם אביו, - אם תגלה - יומת. אם לא תגלה - תנשא לו. שפחת הנסיכה אוהבת את הנסיך בסתר והיא בלילה {0001-122} מוציאה מאתו את הסוד - ששמו כלוף בן תימור. לפני דיון המלך פותרת הנסיכה את חידת הזר - והוא מתכונן למות. אך הנסיכה בינתיים התאהבה בו, והכל נגמר בכי טוב. המשחק נערך על ידי וכטנגוב, תלמיד הטיאטרון האמנותי, שנסה ללכת בדרך חדשה. הוא גם אמן את משחקי הבימה. הוא הספיק לאמן את טורנדוט (מלבד שני משחקי "הבימה") ומת. משחקו מצטיין בזה שמשחקים את המשחק. האפר של המשחקים ערוך ככה שרואים כי אין זה אלא אפר. הבימה מסדרים בפני הרואים - משחקים את הסדור. באמצע המשחק, ברגע דרמתי, מדבר פתאום אחד המשחקים בטלפון כביכול את משחקי הטיאטרון האומנותי ומוסר להם פרישת שלום מאת המשחקים בבימתו. פונים מפעםלפעם זה לזה בשמותיהם האמתיים במקום שמות המשחק. אולם הדבר נעשה בגרציה כזו המוסיף רק לוית-חן למשחק. כל הכונה היא להדגיש שאין הם אלא משחקים אגדה, ולא מציגים חיים. כאלו רוצים בכונה - ובכשרון - משחקים - להמר את האילוזיה של מציאות. - ועניני החלוץ שוב יגעים. לאחר שדן תודיעני שהם מסכימים לדרישתי קראתי את בנימין ובררתי לו את הרצינות של המצב והתוצאות הקשות של הפירוד ומסרתי על ידו את דרישתי לחבריו שישלחו אותי לשם בירור יחד את בא כח של המרכז ואני אכריע אם שני הצדדים לא יבואו לידי הסכמה. היום היו צריכים לתת לי תשובה. בתחלה נסו להתחמק מתשובה ברורה. הציעו לשלח אחר וגם זאת לא לשם בירור כהצעתי, אלא למען שמוע הצעות הצר השני. דרשתי מהם תשובה ברורה להצעתי: חן או לאו. התיעצו שו הודיעו שישלחו אחר במקום בנימין. וכשהודעתי להם בהחלט שעליהם לענותי ברורות אם הם מקבלים או דוחים הצעתי ואם בנימין יבוא לישיבה התיעצו שוב והודיעוני שבנימין חולה, ואינו יכל לבוא, ולכן הם נכונים לשלח אחר. הודעתים שאחכה עד שבנימין יבריא,.. תאמנם יבולע למפעל הגדול חזם: מיחידשיש לנו ברוסית, מפני הנרגנות חזעירה וקטנות-המהות של "עסקניס" אלה? {0001-123} - הממשלה הסובייטית מסדרת "אינסטיטוט של לנין", שבראשו יעמד קמינוב ואתו סמלין ואחרים. איני יודע אם באיזו מפלגה ותנועה שהיא מלא איש יחיד תפקיד מכריע זה שמלא מנהיג הבולשביקים ברוסיה. כשקוראים את דברי הועידה השתים עשרה של המפלגה - הועידה הראשונה שבה לא השתתף המנהיג החולה - רואים מהו לנין למפלגה, לכל אישיה וראשיה, בלי יוצא מן הכלל. עד כמה הוא מושל על הלבבות והמחות. עד כמה דבריו, מחשבותיו דעותיו הם הקה, פקודה, גזרה שאין מהרהרים אחריה כמה עמוקה האמונה בהבנתו ובהדרכתו ו אמונה בלי גבול ובלי שיור. "הן כה אמר ולדימיר איליץ" - אין נמוק מכריע מזה. וכשקראתי את דברי לנין בועידה השביעית, כשעמדה לפני המפלגה שאלת המלחמה והשלום, בתקופת ברסט-ליטובסקי, נתברר לי מהו סוד ההשפעה הזו. אכן, גדול האיש הזה. חודר מבטו ורואה את המציאות מתוך אספקלריא שקופה שאין כל פורמולה, אימרה, מליצה, דוגמא חוצצת בעדה. כי חונן האיש הזה בסגולה הגאונית להסתכל בפני החיים "פנים אל פנים", להגות לא במושגים ומלים אלא בעובדות היסודיות של המציאות. ואומץ-לב, גבורת-המחשבה לאיש שאינה נרתעה בפני כל אינרציה של מושגים מקובלים ושגורים, ועין צופיה לו המרחיקה ראות, הפורצת וחודרת לתוך סבכי-החיים ונבכיהם ושולה מתוך מעמקי המציאות המתהוה את כהות-העתיד השליטים. אולם גם מטרה קבועה לאיש אמן-התכסים שלא יסור ממנה ימינה ושמאלה, אם כי יודע הוא להגיע אליה בדרכים שונים, לפי המצב, כי רק דרך אחת לו - הדרך המובילה למטרה. "אם אינך יודע להסתגל, אם אין את נפשך לזחול על בטנך, בתוך רפש, כי אז אינך ריבולוציונר, אלא פטפטן. ולא מפני כך אני מציע ללכת ככה, פשוט שזאת מוצאת חן בעיני, אלא מפני שדרך אחרת אינה" במלים אלו שנאמרו בנאומו ההוא נתבטאה תמציתו המחשבתית והפנשית של לנין.