יומנים > יומן - מלא 27/10/1931

{P001} {0089-44} ט"ז חשון תרצ"ב 27 אוקטובר 1931 יום ג' גלובמן - הפטורים והקיצוצים היו עלולים לזעזע את קיום ארגון הפקידים. היתה יכלה להתעורר השאלה. מה בצע בהסתדרות ? הודות למאמצי המזכירות לא נתרופף אלא נתגבר הארגון וקשריו עם ההסת, באפריל 1930 עבדו בסוכנות 118 פקיד, משכרתם החדשית היתה 457י2 לא"י. עכשיו עובדים 55 פקיד, משכרתם 1.115 לא"י לחודש, על חודש המשכורת לא יוותרו עכשיו הפקידים, ישיבה עם הפה"מ. שאלתי אם לא יתכן לאחד את שתי הלשכות, באיחוד זה הייגו מסירים כמה אי-הבנות וטענות. שרגאי ענה - שכל זמן שלא נוצר אמון גמור מצד הפה"מ להסת, - יביא האיחוד של הלשכות לידי סכסוכים יותר קשים, שרגאי מציע לתיקון ההסכם : 1) שבכל חודש מבררים את החשבון ש להחלוקה, ואם מתבררשאיזה צד קופח מחזירים לו בחודש הבא, 2) לפני פרסום רשימת היוצאים לעבודה - בעבודות פחות או יותר גדולות - מבררות שתי הלשכות את הרשימה; 3) חברי הפה"מ בעלי המקצוע מקבלים את חלקם בעבודה מקצועית בהתאם להסכם והאגודה המקצועית מגינה עליהם מבלי להכריחם להיות חברים באגודה המקצועית (לרבות פקידים, שמשים ועוד), 4) חלוקת אחוז העבודה ע"י הלשכות תעשה כמו בת"א - {0089-45} הלשכה המקבלת עבודה 1/2 - הלשכה שפועליה נשלחים לעבודה - 2%; 5) שהפה"מ יקבל את חלקו בעבודה פשוטה גם כשעבורה זו נמסרת לקבוצי-עבודה, שאין להכניס לתוכו חברים של הפה"מ - קפלן מעיר שבת"א השליטים בשוק הבנין הם קבוצי בנין וקבלנים. ללשכה אין שליטה, במקרה הטוב היא ממציאה רק פועלים נוספים. ואם נתן להפה"מ 8% מהעבודה (ולהכניס בחשבון חברי הקבוצים) הרי נסגור את חדרך בשביל הבודדים של הלשכה. קפלן מציע להפה"מ לארגן גם הוא קבוצי עבודה. שרגאי מעיר, שדרישתם מכוונת לאותם קבוצי העבודה המקבלים את עבודתם ע"י הלשכה. לזאת הסכמנו, ביחס למשרד הקבלני הסכמנו - שני הצדדים שהפה"מ יארגן קבוצה קבועה שתעבוד במשרד. אס יאסף חוב (להפה"מ בימי עבודה) של 30 לא"י (100 ימי עבודה) על הלשכה להחזיר זאת מהעבודה הראשונה כלה. הפה"מ (קלמר) קובל שבשכונת הפועלים בת"א היו 30 בתים,והגיעו להם 4, קבלו רק 2, וגם משנים אלה אחד הוא בתור תשלום חוב בעד בית תלפיות, טובין - בשכונה בונים רק 26, חמשה טרם התחילו בהם. שנים ניתנו כבר להפה"מ, שנים מגיעים לחס מהחמשה שטרם ניבנו, הלשכה הודיעה להלל ששני הבתים הם על חשבון הלשכה, ואין לזקוף אותם ע"ח החוב. קלמר - 5 הבתים לא ידוע מתי יבנו, ולכן הוא דורש את החוב עכשיו. {0089-46} המזכירות תכתוב למ.פ.תא שעליה לדרוש מהמשרד לא לנכות החוב משני הבתים, ושני הבתים החסרים עדין ישלמו להפה"מ מהבתים שהמשרד יעמיד לרשות הלשכה (בשכונת פקידי העיריה), שרגאי מציע שהפה"מ ישתתף בבירור עם נובומייסקי או עם נותן עבודה אחר מעין זה. קפלן מעיד שבמשך השנה היו כל הישיבות עם נובומייסקי על פיטורי פועלים ולא קבלת פועלים. קפלן מציע שבדרישת עבודה מהעיריה ומהסוכנות טוב שישתתפו שני הארגונים. אין זאת חובה אלא רשות. הסכמנו שרצויות פעולות משותפות אבן הן רשות לשני הצדדים ולא חובה. כל צד יזמין, כשיראה צורך בדבר, את הצד השני להשתתף בפעולה כזו. שרגאי מעורר שאלת העבודה בשבת: בים-המלח ובנמל. קפלן מודיע: נובומיסקי דרש שיעבדו בשבת. ההסתדרות הודיעה אם יש הכרח טכני - נסכים לכך, אבל אם זהו רק ענין כלכלי נתנגד לכך, ולא נסכים גם לקבל שכר נוסף, נובומיסקי הודיע שאם פועלים יהודים לא יעבדו יכניס פועליםערבים - וכך עשה, כי חלק מהפועלים היהודים לא רצה לעבוד בשבת (חלק הסכים לעבוד בשבת). שרגאי מוסר בשם נובומייסקי - לאחר שהמזרחי הודיע שהוא מתנגד לעבודה בשבת - שחברי ההסת' אינם מתנגדים לעבוד בשבת. שאלתי את שרגאי אם שאל את נובומייסקי בדבר רצונו להעסיק פועלים ערבים אם יהודים לא יעבדו. שרגאי ענה בשלילה. {0089-47} קפלן קובל על התחרות הפה"מ בפתח-תקווה בהורדת מחירים. גרבובסקי הציע להפה"מ ששתי הלשכות תופענה אצל הסוחרים באופן משותף ויחלקו ביניהן את העבודה 60:20. כשבא לטולקובסקי הראהו מכתב מהפה"מ שהם רוצים לקבל את העבודה כי הלשכה מקפחת זכותם. טולקובסקי אמנם גמר את ההסת', אולם חלק מעבודתו נעשתה ע"י גרף. וגרף רצה למסור העבודה להפה"מ. מ.פ.פ.ת. התנגדה - וגרף הודיע שימסור זאת למ.פ.פ.ת. אבל רק בתנאי הפה"מ שהיו פחותים למעשה בעשרה אחוז ממחירי הלשכה. שרגאי - בפ"ת אין הסכם עד היום הזה. הלשכה אינה משתפת את הפה"מ בעבודה, גרבובסקי הציע להפה"מ 20% מכל העבודה. הפה"מ רצה להסכים אם ההצעה היא רשמית. גרבובסקי אמר שזוהי הצעתו וטעונה אישו ר מהלשכה. אז פנה הפה"מ לטולקובסקי . זה שאל הלא יש הפכם - ענו הפה"מ שאין הסכם. שרגאי אומר שאינו מצדיק הורדת המחיר של הפה"מ בפ"ת, אבל יש צורך ששתי הלשכות ידברו ביניהן על מחיר מוסכם ועל שאר הענינים. על המזכירות של הוה"פ לסדר באחד הימים הקרובים פגישה בין שני הארגונים שבפ"ת בהשתתפות המרכזים למען סדר הסכם בכל השאלות. מסרתי לזלמן החלטת הוה"פ בדבר נסיעתו, הוא חושב את הדבר לבלתי אפשרי מטעמים משפחתיים. הילד - רחל. בלי רחל {0089-48} לא יוכל לנסוע, ואין היא יכלה לנסוע רק כמלווה. לעבודת הליגה אינה באה בחשבון אחרי נסיעת גולדה, וגם לא למגבית. את הילד אין לקחת לאמריקה בלי אומנת - והדבר הזה לא יתכן - בלי רחל אי-אפשר לו עכשי ו לנסוע. גם מבחינת המערכת קשה הדבר. ביחוד לאחר צאת משה - בשביל דבר זה יהיה קשה - אולם הענין מסור להחלטתה. ניגשים עכשיו לשורת מוספים. יש שאלת הירחון ש אינו רוצה להפסיק אותו לרגל נסיעתו. ברל לא יקח על-עצמו את עריכת הירחון. אה"צ פגישה עם באי-כוח המושבות בשאלת החינוך וארגון ההודים. בנימינה, כרכור, רחובות, כ"ס, בני-ברק, הרצליה, חדרה, פרדס-חנה. מסרתי לחברים על מטרת הכינוס; בירור הצורך בארגון ההורים בתוך ההסתדרות. פרלמוטר מוסר פרטים על האספה ברחובות, מוסיף שתכסיס הפועלים באספה היה לא נכון - האכרים רוגזים על רצון הפועלים לבתור כל 3 הצירים משלהם. יתכן שיפסיקו תמיכתם לגן, שרוב ילדיו הם מן הפועלים. אגב עמד על החזיון שברחובות אין מקבלים פועל כחבר לקופת מלוה, אם כי נותנים הלוואות לפועלים. רוקח - היתה ישיבת התאחדות האכרים בהשתתפות הועדים החקלאיים ודנו על יסוד קופת-חולים, החנוך, מועצות כפריות. החליטו לארגן קפת-חולים עממית שתתקשר עם ועדי המושבות, וכל המושבה כגוף צבורי תשתייך לקופה. ע"י כך הם רוצים לקשר להתאחדות {0089-49} האכרים את כל תושבי המושבה. בארגון ההורים הם מתכוונים לאותה המטרה. לועידת ההורים ישלחו גם ועדי המושבה צירים, והיות שועדי המושבה הם בידי האכרים - יהפכו את הארגון הזה לכלי של התאחדות האכרים. אין רוקח חושש שלע"ע יקפחו את ילדי הפועלים, להיפך יעשו טובות לפועלים, אולם יגזלו את זכיותיהם. בדבר מועצות כפריות החליטו לא לסדר ועדי קהלה אלא מועצות כפריות, שתחום סמכותן תצטמצם במושבה, ולא בפרדסים. קובל על הוה"ל שלא טיפל בשאלה זו. בשרון יש אפשרות להעמיד את ועדי המושבות תחת הוה"ל. מציע שהוה"ל יכנס את ועד מושבות השרון. נגד ארגון ההורים של הסוקלים - בעד פעולת הוה"ל. בהרצליה מתנגדים כולם לפירור החינוך. שיוו - בחדרה המושבה מכפה כל הוצאות החינוך - 1.300 לא"י - שליש משכר למוד, שליש ממס חנוך, שליש מועד המושבה. ועד המושבה רוצה להעמיד בה"ס תחת שלטונו, ופרסמו מודעה בדואר היום שמחפשים מנהל. בועד המפקח יש לפועלים רוב. האכרים רוצים להגדיל שכר הלמוד. מחייב ארגון ההורים שלנו. בקר (רמת-גן) - כל הענינים נמצאים בידי מועצה ממונה. ילדי הורים עובדים מהוים 60%. התקציב מתכסה משכר למוד ומהשתתפות המועצה, החליטו להפחית השתתפות המועצה, והפועלים צריכים לשלם ב60%- יותר מאשר מקודם (במקום 15 גרוש לחודש - 25 גרוש). ההורים נתארגנו - אולם המועצה אינה מתחשבת אתם. פנו למושל על בחירות למועצה, הבטיח שבאוגוסט יסודרו בחירות - והדבר לא נתקיים. {0089-50} ברזובסקי (כפר-סבא) - שאלת החנוך קשורה בשאלה המוניציפלית. האכרים רוצים להעביר בה"ס מסוג א' לסוג ג'. בפועל שוררת אנרחיה - ואין שום סוג. בנוגע לארגון ההורים החליטו בכ"ס לא להשתתף בו. בתחום מקומי יש ארגון הורים. יש אספה שנתית של הורים וועד הורים. כל הילדים כמעט הם ילדי פועלים. הגן כולו של פועלים. אין צורך בארגון הורים של פועלים. מסירת החנוך לועדי הורים תפורר אותו. ארגון הורים הוא עראי. יש להשתמש בחוקת הכנסת ולארגן קהלות. י. לוין (הרצליה) אולי מאוחר כבר, התאחדות האכרים בעזרת ועדי המושבות עומדת לקבל החינוך ברשותה. עלינו להכנס לועדי ההורים, גם אלה שמתארגנים ע"י האכרים, בני-בנימין מתנגדים בכל כוח להשארת החנוך בידי הסוכנות והוה"ל. הם דורשים 8 שעות עבודה ומכסימום של 15 לא"י למורה. ילד עולה במחלקת החינוך 9 לא"י, והכי עשיר משלם רק 6 לא"י לשנה. שכר הלמוד של הפועלים אינו גדול, (ראשון לציון) המושבה נגד פירור החנוך - מתוך התנגדות לסמולנסקי. שולל ארגון הורים עובדים - ארגון זה יחזק את בני-בנימין. יש ועד הורים כללי. ריפטין (בנימינה) - מחייב ארגון הורים עובדים גם בשטח מקומי וגם בשטח ארצי. ביציאת התנוך מידי הסוכנות יש סכנה להתגברות השפעת הריאקציה בענין החינוך. יש צורך במלחמה - ולמלחמה זו צריך שיהיה נושא, ביחוד בתקופת המעבר הקשה. אחדות כללית של החינוך נחוצה רק בשטח אדמיניסטרטיבי כספי, אולם בשטח {0089-51} הכיוון דרושה אבטונומיה. יש להפעיל את הוה"ל ברגולציה של החנוך באופן צבורי. נחושתאי (כרכור) - בעד כל ילד משלמים 3 לא"י לשנה שכר למוד בלי הבדל פועל ואכר. הזנחנו את ענין החינוך ע"י וה"ת. פנינו לוה"ת - ולא היתה כל התענינות, מחייב ארגון הורים עובדים לשם פקוח על בתי-ספר וגנים. יודילביץ (כ"ס) התקציב הוא 40% מהסוכנות, 60% מועד המושבה, 1,5 בעד כל ילד מהכנסות ועד המושבה. שכר הלמוד הוא : א) 20, ב) 30, ג) 40 גרוש לחודש. המושבות, גם הישנות וגם הצעירות, שואפות לצאת מרשות הסוכנות. בעיני האכרים החנוך הוא דבר פרטי של כל יום. הוה"ל לא גילה שום פעולה בענין זה. לא התקשר עם הצבור במושבות. מחייב ועד הורים ארצי כללי שידרוש מהוה"ל להכנס בעניני החנוך. קושניר (בני-ברק) - החינוך בארץ אינו מתאים למציאות ולצרכים הארצישראליים. אצלנו אין לא שכונה ולא מושבה. יש כאן 200 פועלים, 150 תושבים, כולם עניים מרודים. אין להם כסף - אבל שנאה לפועלים יש להם. בה"ס משתייך להלכה למזרחי, אבל אפילו חינוך דתי אמתי אין בו. ילדי הפועלים - החצי מבה"ס - נמצאים בפני סתירה של בה"ס לבית. שם דורשי ם מהם דת - ובבית אינה . הפועלים לא משתתפים במסים של ועד המקום שבחלקם נתמך ביה"ס. יש גם תלמוד תורה (50 ילד) שמלמד ביודית. המזרחי מקרב לאט לאט את בה"ס לתלמוד התורה. ויתכן שילדי הפועלים לא יוכלו להמשיך למודיהם בבה"ס. אם יהיה לנו כוון ברור בחנוך נוכל למשוך הרבה הורים לצדנו. {0089-52} שכטר (רחובות) - האכרים טוענים שלחורים צריכה להיות השפעה מכרעת בועד החנוך. אולם ברור שבארגון ההורים הם מתכוונים לפיר ור החנוך ולהשלטת התאחדות האכרים. אולם לנו קשה לסרב להשתתף בארגון הורים כללי. עלינו להציג תנאים - שארגון זה לא יעסוק בפוליטיקה ולא יעביר החינוך למקום. משום כך השתתפו הפועלים באספת ההורים ברחובות. לדעתי, עלינו להפריע לארגון הבי ן-מושבתי של ההורים, כי זה רק מכשיר בידי התאחדות האכרים. בארגון הורים מקומי עלינו לקחת חלק, כי טבעי הדבר שבאספת הודים ידונו על החינוך, אולם עלינו להקים בכל מקום ארגון הורים עובדים - גם במקום שקיים ארגון הורים כללי - אשר קו דם כל ימנע מצעדים מזיקים לחנוך במקום, ישפיע על ארגון ההורים הכללי ועל ביה"ס במקום. ארגון זה צריך גם לטפל בחנוך ההורים. חברינו לא קבלו הכשרה להיות הורים, זוהי תורה וללמוד אותה צריכים. ביחס לשאלות הפוליטיות של החינוך עלינו לנקוט קו - של רשות אחת - דשות הכנסת - (או בשותפות עם הסוכנות) על החנוך. במלחמה זו נוכל למשוך אלינו את החושבים וחלק מהאכרים. עלינו גם לדאוג להגנת המורה בפני התנקשיות ועדי המושבות ובני-בנימין. קפלן - אין לשלול ארגון הורים כללי, אבל לא בשטח המושבות, אלא בשטח ארצי. מפקפק גם בצורך של ארגון הורים עובדים. וה"ת צריכה להכנס בשאלות החינוך ולהתיעץ עם ההורים שלנו. {0089-53} ב.צ. - לפני שנה דנו על סוכנות או וה"ל - עכש יו מצטיינת דרך שלישית - התפרקות. זוהי הסכנה. הקונגרס קבל החלטה נגד העברה לכנסת - והשנה אפשר רק לעשות הכנות להעברה לכנסת. מחייב ארגון הורים במקום. ארגון הורים עובדים בנקודות קטנות עלול לעורר מכסוכים. הודעתי שהישיבה המלאה של וה"ת המרכזית תדון בכל היקף שאלות החנוך ונתקשר עם וערות התרבות המקומית בענין זה. מרמינסקי - היתה ישיבת ועדת העליה. דנו על הסרטיפיקטים. סנטור הביע דעתו נגד קבלתם. שוחח עם חיימסון. 205 יהיו בשביל תיירים שישארו בארץ, 45 לצעירים מרוסיה, 100 לצעירות מרוסיה וקרובות של תושבי הארץ, ממעמד העובדים וסוחרים זעירים. ההנהלה הכינה מכתב מחאה נגד הצמצום ונגד החלוקה של הסרטיפיקטים, והיא דורשת בירור חדש של השידול, ארלזרוב מציג שאלה - אם אין סכנה בדחית הסרטיפיקטים - שהממשלה תאמר מכאן ואילך אנחנו בעצמנו נחלק הסרטיפיקטים. ישיבת הועדה הפוליטיח. על הפרק. המצב הפנימי בהנהלה, המועצה הערבית, הפיתוח, המשטרה. א. המצב בפנים. היחס בין ציונים ולא-ציונים מתחדד, הקצוץ וישוב הפה"מ חלקו אח ההנחלה ל4.4-. (נאמן נמנע מהצבעה), מתעוררת שאלת ההצבעה של סוקולוב. הלא-ציונים טוענים שאין לו {0089-54} זכות הצבעה. דורשים קול נוסף לעצמם כפי ההחלטה בבזל. בירושלם יש רוב לא-ציוני. כל המחלקות נמצאות בידי שנים: סנטור וארלזרוב. אין ממונה על ההתישבות. ארל. סובר שיש צורך בישיבת הוה"פ הציוני. הכסטר תולה קבלת חוק ההתישבות במנויו בחור "יועץ". ב. הלשכה הערבית עוברת לבית הסוכנות, בעוד שבועים (ביום א') תקרא מועצה לדון בשאלה זו. מוכן תזכיר על החומר שנצבר, יובא בשבוע הבא לפני ועדתנו, ויוגש אחרי בירור למועצה. למועצה יוזמנו כ30- איש, בערך החצי מחברי המפלגה. הנהלת הלשכה מ4-, ינהל המחלקה הפוליטית - יו"ר, ב"כ הוה"ל סגן יו"ר, מזכיר המחלקה הפוליטית, ב"כ שני של הוה"ל. ג. בלונדון היו שיחות אחדות בשאלת הפיתוח עם וויליאמס ועם פרקונסון . ו. הגיד ברורות שתכנית הפיתוח הגדולה תדחה, אבל הממשלה תגשים ישוב המנושלים. הסמכות של פרנטש: ישוב המנושלים, עריכת תכנית הפיתוח הגדולה, בירור אדמותהממשלה בקשר עם התישבות הממשלה. בוכוח על שאלת האדמות הודו שבבית-שאן בוזבז קרקע ויש לתקן זאת. הסוכנות דרשה שויון בכל תכנית אפילו זעירה, תיקון הקונצסיה בחולה, קרקעות בבית- שאן, ביטול חוק הקונטרולה על הקרקע, ובמקום זה - יבוא פרנטש בדברים עם הסוכנות בארץ, יודיע על השטחים הדרושים לו, והיהודים ימנעו מקניות בשטחים אלה. בארץ התרכז המו"מ עם פרנטש בבדיקת תביעות המנושלים. {0089-55} הסוכנות רוצה לבדוק התביעות. פרנטש הודיע - עד מנוי היועץ המשפטי לא יבחנו תביעות, היועץ הזה ישתמש בכל חומר הנוגע בדבר, הוראות פספילד אינן מחייבות שתוף הצדדים בבדיקת התביעות. מקודם היתה ידיעה שמשרד המושבות אשר את טייט, ראש המשפט הקרקעי, ליועץ משפטי, אך הסוכנות ערערה על מנויו, והדבר החזר, לארץ. יש חשש שיהיה פלנקט, שחושבים אותו לגרוע אולי מטייט. הציעה את פריטס או וב, אולם יונג טוען שאין הממשלה יכלה לוותר על שני אנשים אלה. הסוכנות מינתה שתי ועדות - אחת לחולה ובית שאן ותכנית הפיתוח, שניה - לשאלת המנושלים. לפי הידיעות מנחמני נרשמו במחוז טבריא 900 פלחים (שהתישבו בעבר-הירדן כבר, שמכרו קרקע זה לזה וכדומה). יש התעוררות בקרב הצבור הערבי שהממשלה עומדת לחלק קרקע וכסף. מסרו לפרנטש שקציני המחוז לוחצים על הערבים להרשם. הוא ענה שלא שלח (לא אמר שלא נשלח) שום שאלון לכפרים, בשיחה בעל- פה עם פרנטש לא נתגלה מצדו כל רצון לתת באורים בענין זה. סלים פרח פנה לפרנטש שיקח מהיהודים אדמת הבור בעפולה ובגידה לישוב המנושלים. לדעת ארל. פרנטש הוא איש קטן - אין להשוותו כלל להופ-סימפסון, אוהב להתחמק מכל שאלה, פקידותי. לדעתו ישוב המנושלים הוא ענין לשנים. את מחלקת הגופתלין עומדים להעביר למחלקת הפיתוח. רוצים לגשת לסקירה הידרוגרפית של הארץ ובקשו מהסוכנות {0089-56} את החומר ההידרוגרפי שברשותה. ארל. העיר לפרנטש בשיחה ששליחת שאלון כזה לכל הכפרים עלולה לעורר מהומות אגרריות. פרנטש ענה שזהו נמוק רציני, אבל וראי שקלו זאת בלונדון, ומצאו שזוהי סכנה יותר קטנה מהשארת המנושלים בלי ישוב. לדעתי, יש סכנת-חורבן בהכנות אלו של פרנטש לישוב המנושלים. עלינו להציג תביעה אולטימטיבית לשתף את הסוכנות ולהכניס את פעולת החקירה במסלול מתאים - אם לא להכריז מלתמה והחרמה על פרנטש ולהעביר את המלחמה ללונדון ולדעת הקהל. גם בלונדון עלינו באופן אולטימטיבי לדרוש - או הבטחת מקדונלד גם לנו - או ביטול כל הענין. לנו - פירוש הדבר עם ביטול הלוואת הפיחות - קרקע ליהודים.