1
of
Places:
Jerusalem
London
Tel Aviv – Yafo
France
The use of the photograph is subject to the Copyright Law, 2007
27.10.1939
220384
{P001} {0170-53} תל-אביב, 27.10.39 נודע לי שאתףמול שאלה "לונדון" את "ירושלים": בקשר עם הגיוס בועד המנהל על גיוס כוחות ארצישראליים למען שחרר יחידות בריטיות: א. באיזו מידה אפשר לסמוך על כוח מעורב יהודי-ערבי, שימלא תפקידי בטחון, המתמלאים עכשיו על ידי הצבא? ב. כמה יחידות בריטיות ישוחררו לשרות במקום אחר, אם המצב לא ישונה? ג. במקרה של צורך חריף, מה הוא המינימום של יחידות בריטיות הדרוש למען קיים את הקונטרולה בארץ. באיזו מידה הקמת נקודות המשטרה של טיגארט תשחרר את הצבא הבריטי? באותו יום ניתנה התשובה לאמור: יש הטבה במצב בארץ לרגל (א) עייפות כללית; (ב) אהדה אמיתית למטרות המלחמה של הדימוקרטיות; (ג) סיכויים לרווח פוליטי בסוף המלחמה. אולם מאידך גיסא יש לציין (א) שהכנופיות עודן פעילות; (ב) הנרגנות מעיראק עלולה להמשך, יתכן בעזרת הנאצים; (ג) הערבים אין לסמוך עליהם, כי הם ביסודם הפכפכים; (ד) היהודים אחד רצונם להכשיל את הספר הלבן. בכל מקרה של קושי באירופה ובמזרח ייקבע מהלך המאורעות על ידי חית המצב שבארץ. הכוח והקונטרולה יהיו תלויים בכמות הצבא הבריטי. כל הגדלה של יהודים או ערבים מזויינים תצריך הגדלת כוחות בריטיים להשגיח עליהם. אולם אין הוא מתנגד להוצאת יחידות רגולריות, בתנאי שיחידות אחרות (טריטוריאליות) יגיעו לארץ לפני ללכת הראשונים. התשובה לשאלה (א) לא בטוח, כמבואר. ל-(ב) כל הצבא שני בטליונים, בתנטי שתבאנה על מקומו יחידות אחרות. ל-(ג) כל מה שהמצב יחמיר באירופה, יהיה צורך להחזיק צבא בריטי יותר גדול פה. ל-(ד) המצב מצריך צבא ולא משטרה. רק כשהמרד יישבר לחלוטין והמשטרה מתא מאורגנת כראוי ותהיה מוכשרת לתפוס את המקום של הצבא, אפשר יהיה להקטין את הצבא עד כדי חיל המצב הנורמלי. ----------------- מאותו מקור נמסר לי גם על שיחת פ.ר. עם הנציב ב24- לח.ז. פ.ר. ספר לנציב על הקשיים שנתקל בהם בסידור הנהלת הועד הלאומי. לכתחילה רצה לסדר הנהלה קטנה, אבל התנגדות המפלגות הכריחה אותו להקים {P002} {0170-54} הנהלה של 18 איש, אולם הוא מקווה שהוא יוכל לפעול. עלה בידו להכניס לתוך המחנה גם ברוויזיוניסטים, אם כי זה לא היה קל, כי ז'בוטינסקי התנגד לכך. הוא גם הטיל מרותו על האירגון הצבאי הלאומי, אם כי יש עוד אולי אחדים הרוצים לעשות בילבולים. הצליח גם להכניס את האגודה. דאגותיו העיקריות הן כספיות. נחוץ לו כסף (א) לסיוע. הוא מבקש מהממשלה מקצבה נוספת מיד של 5,000 לא'י. (ב) למפעל קונסטרוקטיבי דרוש לו מלווה של 200,000 לא'י לעבודות ציבוריות, והוא מבקש מהממשלה להשתתף ב50,000- לא'י. אם ישיג זאת מהממשלה יקבל מסמואל ואחרים את השאר. הנציב אמר שהוא אינו יכול לעזור בכסף. לגבי המלווה ציין קשיים אלה: (א) אין לממשלה כסף; (ב) הוא לא יתמוך בשום תכנית שלא תהנה את היהודים ואת הערבים במידה שווה;[ (ג) הוא אינו מוכן לתמוך בשום תכנית שאינה עסקית. למשל הוא מתנגד לעבודת יישור החולות. פ.ר. הסכים לדעת הנציב בדבר שיתוף הערבים ועל הליקויים שבתכנית יישור החולות. הנציב הפנה אותו לדון עם וואולש, מק-פרזן וג'ונסון לדון בדבר המלווה;, ובדבר 5,000 הפונט עם המזכיר הראשי. ---------------- שלשום פנה הצבא לממשלה האזרחית בבקשה לפנות את מחנה הבלתי ליגאליים בצריפין, כי המקום יהיה דרוש להם בשביל גדודי עבודה,] שהם עומדים לגייס פה, ולאמנם איזה זמן קצר לפני השלחם לצרפת. היות והאמון יהיה קצר יחזיקו בכל פעם רק 1,300 איש במחנה. על יסוד מה מניחים שיימצא אשנים לגדודי עבודה אלה? -----------------






