יומנים > יומן - מלא 27/11/1937

{P001} {0138-127} פתח-תקוה, 27.11.37 בבוקר יצאתי הנה להשתתף בכנוס המפלגתי של פועלי המושבות. באה כ120- משלשים וכמה נקודות. הבירורים שנמשכו מעשר עד שבע בערב, בהפסקה של שעה וחצי, עוררו הקשבה רב לעתים דרוכה. אחרי הפתיחה של בנקובר וזיאמה (האחרון על פדיון העבודה) דברו החברים הרצברג (גורדוניה, חדרה), שוורץ (הרצליה) פישל וורבה, אשכנזי (עין ח.), חיותה, וויינבר (בני-ברק), מהרשק, ברזילאי (מזכיר מ.פ. נ.צ. ), שקולניק, א.אלי (פת) ויינשטוק, מינקובסקי (כ"ס), רסיס (הדר) אנגל (מרכז בחריה, מגדיאל), שרייבמן, מז'יבובסקי, גרבובסקי, יעקב כהן (כ"ס, מיוצאי השה"צ) קוסוי, דבדבני - אני סיימתי הוויכוח. בכמה מדברי החברים היה גם תוכן חשוב וגם ביטוי חי. הרצברג התאונן שהמפלגה אינה אלא פדרציה , התנגד לגיוס חברים לועידה - כי ההצטרפ תבוא רק לשם הכרעה בועידה, וההכרעה תהיה מקרית. הזנחת חזית הנוער, נגרמה ע"י התרוצצות פנימית של "הקושים". התנגד לדעת המרכז שהועידה לא תכריע בשאלה הפוליטית. וורבה סבור שהאיחוד הכזיב. סבורים היו שאחדות המעשה תביא לידי אחדות המחשבה. זו לא באה, ולא עוד אלא שאחדות המעשה נפגמה.בגושים מתקבלים חלוקי אידיאולוגיה. נוצרות בעיות נפרדות. {0138-128} שלטון המפלגה בישוב ובציונות הוא פרי כיבושי צמרת בתנועה - המון החברים לא השתת בהם ואינו מעריך אותם. - בשעה שמתאוננים על חוסר כוחות - אין שפע הכוחות שבאו מהגולה מנוצל, והוא הולך ומתנוון. ויינברג (צעיר עם הגיון וכשרון ביטוי) רואה סתירה במפלגה הרת משבר פרלמנטרי (וותיק - חדש, מסודר - ומח"ע, חיי מותרות - ודלות). אין חבר אקטיבי. על העובד במוסד מביטים בעין רעה - כשהוא עוסק מחוץ למשרד בעניני התנועה, ברוסיה יש פולחן אישי - אצלנו - פולחן מוסדות. כל מפעל משקי מוצדק ביסודו - הופך לרועץ לפועל הי דוגמא - המשרד הקבלני, שיש בו שיטת הזעה. המדריך מטעם ההס' נהפך למשגיח. עובדי המוסדות אין להם קווליפיקציה מבחינה מוסרית וחברתית. עתונינו חדלו לשמש במה למחשבה עצמית. מכתבי חברים לא ידועים - אינם מתפרסמים. יש להשתמש בתקופת שפל לטהור המחנה. דברים חשובים - אם לא חדשים - השמיע מהרשק - בכוח רב, באמונה עמוקה, בביטוי קולע. הפרובלימה העיקרית במפלגה אינה פרוגרמה, ד - אלא הגשמה. זה עשרים שנה אנו עומדים בקרב האחרון. לאחר "המאורעות נושלנו" מהפרדסים באשמתנו אנו - כי לא היינו צריכים לצאת מהפרדס - ויהי מה! מלחמתנו לעבודה עברית מלאה במ אחוז אינה תלויה במציאות חוסר עבודה בארץ - תמיד יש חוסר עבודה המוניים בתפוצות מאה אלף שיש לנו - זוהי רק התחלה. אנו מצפים למיליונים - ולשם קליטתם מלחמה לל פשרות על עבודה עברית. וולדק ולוויק מונים אותנו על יחסנותנו - אמנם אנו "יחסני - אנו חלוצים. האסון הוא לא רק שאין עליה - אין גם התפרצות לעליה. לפני 1500 שנה יצאו 7000 יהודים מקריטה בסירותלארץ - וכולם טבעו בים. היכן הסירות בימינו? פעולה פוליטית אינה רק שיחה עם הנציב - אלא התפרצות לארץ. דרוש לא רק פדיון כסף - אלא פדיון נפש, מטשטשים כשלונות המוסדות בהתקפה על גופי התישבותיים. האסון שאין חברת עובדים. ח"ע - זוהי מרות המעמד, לא המעמד שבארץ. א עוד מעמד בארץ אלא המעמד שבגולה. העליה. בוויכוח אמר לו רמז: אתה רוצה באר עמוק ואני רוצה ים רחב. לא - אני רוצה מעין שאינו פוסק. תנועתנו עושה פשרות עם החוץ {0138-129} למען שפשרות אלה לא תהיינה מסוכנות עלינו להיות לכל הפחות חזקים בפנים. ברזילאי התאונן על שליחי הצבור שאינם נפגשים עם הצבור. הפועל במושב לא מוכן למלחמה לעבודה עברית - כי אין העבודה מפרנסתו, והוא מוכן לעזבה. בלי התערבות לא תספיק החלוציות. יום יום הצבור נגדנו - כי הוא זוקף כל צרותיו על חשבוננו. אולם ברגעי הכרעה הוא נאמן אתנו מתוך אינסטינקט נאמן אך אין לסמוך על אינסטינקט בלבד. וויינשטוק מתקנא במפלגות מיעוט: יש להן קדרים של מתנדבים, מה שאין כך אצלנו. מינקובסקי דרש שלושה דברים: 1) הגשמת חברת העובדים. יש אבטונומיזם מופלג במוסדו ויש צורך במפקדה כלכלית. 2) מלחמה מוגברת על עבודה עברית. 3) הקמת המפלגה - של תתכן בלי הסתערות על הנוער. רסיס דורש מדריכים לסניפי המפלגה. במפלגה יש מעין - אבל הצנורות סתומים. בפרלמנ האנגלי אפשר לשאול מיניסטר על כל דבר קטן וגדול. אצלנו - לא. אנגל רואה השאלה הכאובה בהזנחת חזית הנוער. פיצול ורבוי מסגרות, משחק פעולתנו. דרושה תנועת נוער אחת. הבוגרים אינם פעילים בנוער שמתוכו יצאו. דרושה מגמה סינטטית בנוער. ללא יסוד פסלנו שיטת הצופים. שרייבמן אף הוא מתנגד לגיוס חברים, אינם צריכים להכריע בשאלה הפוליטית. הצבור המפלגתי אינו שותף במערכה הפוליטית. מז'נבובסקי מציין אף הוא שיום יום אין מפלגה - ובשעת מבחן אנו מנצחים בכל זאת. היותנו מפלגת רוב אינו דבר שבמקרה - כי דרכנו היא הכרח מציאות א"י כארץ התישבותית. אבל יש כשלונות, ולא מעטים, כי אין אנו מגשימים תמיד הפרוגרמה שלנו, עלינו לשוב לראשוני התנועה: יתר שתוף, יתר השוואה, יתר מרות, יתר מחשבה קולקטיב באו רבים - אך לא הקנינו להם דמות הראשונים, דמות העליה השניה. {0138-130} במקום להרים הרבים לדרגת הראשונים - מורידים לדרגת האחרונים. אין אפשרות של כפי אבל דרושה תביעה. אל להקל למתנכרים . נדרוש מכסימום של הגשמה. על המפלגה להורות מכסימום של שיתוף. המפריע הקבוץ למפלגה? גרבובסקי קבל מרה על פלגנו את החלוץ. כהן מתאונן שבגיוסים שלנו שכחנו עזרה לפועל במושבה. לא די להגיד שעליו להתגאות בחלוציותו - יש לתת דירה זולה ואפשרות של קיום. משבח חופש המחשבה במפלגה - ע"י כך אנו יכלים להיות מפלגת רוב. דרושה הדרכה לסניפים. בסיומי הבררתי מדוע אין הועידה יכלה עדיין להכריע בוויכוח הפוליטי. אין עדיין ה מסויימת שאפשר לדון בה ולהכריע כן או לא. לפי שעה יש למפלגה עמדה מאוחדת בשאלה הפוליטית, לא כשאר המפלגות: העמדה שקבענו במועצת האיחוד והקונגרס בצוריך. אין בתוכנו מחייבי חלוקה, גם "המחייבים" יודעים הנזק והסכנה של ביטול זכויותינו שבמ לגבי חלק גדול של הארץי ושל הקמת מדינה עברית. אין בתוכנו שוללי מדינה, מעין אל שבהשה "צ. הוויכוח בין המחייבים והשוללים שלנו הוא זה: כולם יודעים הנזק בחלוקה היתרון של מדינה, אבל מתווכחים: מה מהם עדיף ומכריע. המחייבים סבורים שיתרון העצמאות בחלק הארץ לקבל כנגד ההפסד שבחלוקה וביטול המנדט. השוללים סבורים שהפסד בשאר חלקי הארץ גדול מרווח העצמאות בחלק. אבל שניהם יחד סבורים - וכך החליטו פה אחד - שלפי שעה אין לנו - לנו כלומר לתנועה כולה - להגיד למפרע כן או לא. גם המחייבים סבורים שאין עדיין להגיב כן - כי אין הצעה מסוימת. להצעת הועידה המלכו אנו מתנגדים,ואגב אין היא הצעת הממשלה. לממשלה אין עדין הצעה. השוללים אף הם סבורים שהתנועה אינה יכלה להגיד לפי שעה לא - כי רבים סבורים שרעיון המדינה יש הצלה, ואין למנוע בירור מוקדם עם הממשלה ושאר הגורמים המדיניים. ולפי שעה אין בתוכנו מחלוקת פוליטית, כלומר וויכוח מה לעשות עכשיו: הוסכם שלפי שעה עלינו לברר מהי ההצעה. רק כשתהיה הצעה מוסמכת - לכשתהיה יתחדש בתוכנו הוויכוח, ואז נצטרך להכריע. דבר זה לא יהיה עוד בועידה. {0138-131} ואשר לתביעת מז'בובסקי (שהיא בעצם עמדת הקבוץ) : מכסימום של שיתוף כדרך המפלגה אין היא אלא אחת התביעות. יש תביעה אולי עוד יותר חשובה. כי המכסימום של שתוף (קומונה) מתקיים רק בתוך מינימום של פועלים. ויש צורך עוד יותר חיוני במינימום של שתוף בתוך מכסימום של פועלים: כלומר בתוך כלל הפועלים. אין ניגוד בין שתי התביעות, ואם יש - הבכורה לשתף מינימלי בקרב מכסימום של פועלים. השלמנו בקלות קיום ארגוני פועלים נפרדים - כי אין אנו מעריכים החיוניות הגורלית בלכוד כל מעמ הפועלים - אפילו לפרוגרמה מינימום: רק, למשל, לשם חלוקת עבודה ולשמירה על תנאי עבודה. ואם הטלת מכסימום של שיתוף על הצבור באפשרות מסגרת אחת למכסימום של פועלים - הטלה זו היא פסולה. התפקיד הראשי המוטל בשעה זו על המפלגה - היא הגשמת "חברת העובדים" בתוכה, כלומר הטלת מרות המפלגה על כל חבריה וחלקיה ובעיקר בשלושה שטחים: החלוץ, הפעולה בנוער ופעולת החנוך בקרב צבור הפועלים.בלי מרות זו נכשלנו בחלוץ, נעשינו עקרים לגבי הנוער הארצישראלי, ובלי יכלת גיוס חברינו שבהתישבות העובדת לא נרים את המשא הכבד של חנוך מאה אלף פועלים - רובם בלי הכשרה חלוצית, בלי ידיעת ערכי תנועתנו, רבים גם בלי ידיעת השפה - וקליטתם התרבותית והמוסרית בתוכנו. ואם הוועדה תבצע מרות המפלגה בשלושת השטחים הללו - תמלא תפקיד גדול. את אפשרות הביצוע הזה עלינו להכשיר לפני הועידה. בערב שבתי לתל-אביב.