יומנים > יומן - מלא 28/02/1944

{P001} {0152-02} ירושלים, יום ב,' 28.2.44 בביקורי במסיבת ידידי מקווה-ישראל, ביום ה,24.2- נפגשתי עם מר גולטליב מפיק"א, שהתאונן על קבוצת קייסריה שאינו יורדת מעל האדמה, והוא טען שכאילו אני נתתי להבטחה למר וולפסון בשעתו, שהקבוצה תרד. הכחשתי דבר זה. הבוקר בא אלי מר וולפסון, לאחר שמר גוטליב פנה אליו בענין זה. לפי דבריו היה הדבר כך: לא אני, אלא מהרשק הבטיח שהקבוצה תרד. אני דרשתי שפיק"א תסכים להקים בקייסריה נקודה באופן זמני. מטעמים מסוים וולפסון ענה לי אז שהוא אינו יכול לעשות זאת בלי אישור מפאריס, והוא פנה לפאריס בענין זה. הוא קבל אז טלגרמה מקפלן, שנזדמן בפאריס עם גוטליב, שבה קפלן לא הסכים לתנאים, כלומר לסידור של שלושה חדשים. אני כאילו אמרתי אז לוולפסון שאין זה ענין של קפלן, ובקשתי מוולפסון להכין חוזה לשלושה חדשים, ולמען הקל על הדבר אחתים את הקבוצה. וולפסון ¯חזר לחיפה. מהרשק בא אליו וטען שאין לחכות אפילו יום אחד, ובקש ¯הסכמתו של וולפסון שהקבוצה תעלה מיד, ואם במשך שבוע ימים החוזה לא ¯.ייחתם, הוא מתחייב בשם המרכז החקאלי להוריד אותם מהמקום עד כאן דברי וולפסון. אמרתי לוולפסון שאני כרגע איני יכול לזכור את כל הפרטים. איני מטיל ספק באמיתותו, אולם איני בטוח אם הוא זוכר את כל הפרטים. דבר אחד ברור לי, שאילו הייתי מוכן לחתום על חוזה הייתי חותם עליו, והעובדה שלא חתמתי מוכיחה שהיה תנאי כזה לחתימתי, שלא נתקיים, ואשר הוא כנראה עיכב את חתימתי, ועד כמה שאני זוכר לא הייתי מוכן לחתום כל עוד הקבוצה לא התחייבה. וולפסון טען שהוא זוכר בפירוש שאני הבטחתי לחתום גם בלי חתימת הקבוצה, אבל הוא אינו יכול להגיד עכשיו למה לא חתמתי, כי הוא אינו זוכר שאחרי שיחתו עם מהרשק בא אלי עוד הפעם בענין זה. ייתכן שהדבר היה מפני שאני יצאתי מהארץ. שאלתיו אם הוא זוכר מתי היה הדבר. הוא ענה שאינו זוכר בדיוק את הזמן, אבל זה היה לפני מפלת צרפת. =================== {0152-03} בא אלי דף, מורה לצרפתית באוניברסיטה העברית, חבר המועצה של דה-גול להפצת התרבות הצרפתית, אינו נתין צרפת, נתין ארץ-ישראל. הוא ביקר לפני זמן מה בבירות והתראה עם פיאר באר, בא-כוח הממשלה הצרפתית אצל נשיא לבנון, עם שאטיניו - ציר ממשלת דה-גול בלבנון, ובחזרו משם עם הקונסול הצרפתי כאן ועם לאפי - חבר המועצה של דה-גול בטשאד. הצרפתים מעוניינים בהקרנת התרבות הצרפתית בארצות המזרח. בקרב הערבים הם אינם יכולים לעשות ולא כלום, והם מחשיבים את לימוד השפה הצרפתית באוניברסיטה ובכמה בתי ספר תיכוניים עבריים. הוא דבר אתם על חוזה תרבותי בין הצרפתית ובין הסוכנות היהודית - לתועלת היהודים: היהודים יסייעו בהפצת הלשון הצרפתית, כי אינם מעוניינים שהלשון הזרה היחידה תהיה רק הלשון האנגלית, והצרפתים יעזרו: א) להקמת בתי ספר עבריים בצפון אפריקה; ב) לעלית יהודי המושבות הצרפתיות באפריקה לארץ; ג) עזרה מדינית לציונות. לדברי דאף יש אוזן קשבת לצרפתים בענינים אלה, אבל הם מוכנים לעזרה רק על יסוד של "תן וקח." ¯לאפי, שבכלל קבל את דבריו, שאל: היות וצרפת היא אימפריה ¯,עם אוכלוסיה מוסלמית גדולה, כיצד הם יתרצו לערבים את העזרה לציונות ¯,ודאף ענה לו שהם יגידו לערבים - הצהרת בלפור ניתנה על ידי האנגלים ¯.הם הביאו את היהודים לארץ. עכשיו היהודים בארץ. זו היא עובדה ¯הצרפתים מעוניינים בשקט במזרח הקרוב, ומשום זה יש לפתור את שאלת ¯.היהודים עודדתי את דאף בפעולתו זו. =================== אחרי זה נתקיימה ישיבה עם אנשי הכשרת הישוב על עניני החולה. על זה יש פרוטוקול מיוחד. ==================== {0152-04} התייעצתי עם טהון על דבר החברים לועדת-ירושלים. הוא מייעץ למנות את עוה"ד דוד אבולעפיה, שרייבמן, פרומין, מנשה אלישר, ויטלס, צוובדר ודר' רוזנפלד. ==================== אחה"צ התקיימה ישיבת הועדה הפוליטית המצומצמת של המפלגה וישיבת ועדת התיכון. ===================