יומנים > יומן - מלא 28/05/1937

{P001} {0185-106} 28.5.37 מכתבו של משה שהגיע הבוקר אישר את השערתי על מקור הידיעה בדבר הגליל. במכתב זה תמה משה על הנחתי כאילו א.ע. מסוגל "למסור סחורה". לא הנחתי אף פעם הנחה כזו, וכשקראתי עוד פעם את יומני שעליו מסתמך משה - לא ראיתי שום יסוד ליחס לי הנחה כזו. ראיתי צורך בביקור עם א.ע. למען שמשרד המושבות לא ידחה אותנו בטענה שא.ע. מתנגד - ואין הממשלה האנגלית יכלה לכוף אותנו. ובאשר להנחה המוטעית השניה - שא.ע. מסוגל להקדים הסכם בטרם בא ההסכם מצד האנגלים - הרי פ.ר. טוען שבידי נמצא הסכם כזה; אני פקפקתי ועדיין מפקפק בעובדה זו. אבל דבר זה יתכן - ודוגמה: האופציה של אדמתו. אמנם אפשר לטעון שמקרה זה שימש לקח בשבילו לבל חזור על המשגה הזה, אבל אין מן הנמנע להגיע את א.ע. לידי עמק השווה על מנת שהדבר יאושר ע"י הממשלה האמתית. חיים רואה מחר בבוקר את ב. ושב הנה בעוד 3-2 ימים. ישבנו כל הבורק עם פ.ר. הוא בטוח שההחלטה תהיה חלוקה והוא חוגג - אפילו קיצוץ הגליל אינו עוכר את שמחתו. אבל הוא נכון לעזור במלחמה. מפי אמרי שמע שמיד לאחר פרסום הדו"ח יקבל הזקן חופש, במקום ד. יבוא גנרל אחר ויוכרז מצב מלחמה. דבר אחד ברור: כעבור שבועות אחדים יפלו הדברים - ואולי מהלך ההיסטוריה שלנו ישתנה. עודני מאמין שאם חברי הועדה והממשלה ידעו בכמה מרירות נלחם כל התכנית אם הגליל יחתך - ירתעו לאחור. סוף סוף איני יכל למצוא כל נימוק חיוני (מבחינה בריטית) למעשה אכזרי זה. איני מעלה על הדעת שאמנם יש בדעת הועדה או הממשלה "לפנות" את הערבים מהשטח היהודי (אילו זו היתה כוונה היה אפשר להסביר את הקיצוץ) - אין ממשלה אנגלית שתעשה מעשה כזה. לשם מה איפוא הפכת הגליל למדינה ערבית?