יומנים > יומן - מלא 28/08/1923

{P001} {0001-18} ט"ז אלול 28 אוגוסט בשעה ארבע אה"צ יצאנו אתמול. ועד התערוכה דרש את שחרורנו המידי, והבחור שעכב בעדינו התנצל לפנינו. אחרי המרחץ בים אודיסא הצונן והרענן - כל ההפכות לא שנו את פני הים - הרגשתי את עצמי מחודש. הנוות שעל שפת הים נהרסו ונחרבו עד היסוד. "רוח {0001-19} ההרס" שטף הכל בסערתו בשנות=ההפכה. רק בים לא נגעו. העיר עגומה. התנועה קטנה כבכפר. גם האנשים לבושים כבני הכפר, בגדי בד משומשים ומעוכים. מונים במליונים. הרובל של הוצאת 1923 נזכר במין חבה מיוחדת כמליון. יש איזה מיוחד למרוששים ולמכים לשוחח בספרות מיליוניות. פונט שזיפים 10 מיליון, הסתפרתי והתגלחתי שלמתי 50 מיליון. . במסבת משפחה אחות חיה ר. ספרו לנו כל הערב על בלהות וזועות הפוגרומים והטבח של האכרים ו"הדניקינצים". ומתעוררת שאלה מאימת: הנשקט ונשכח כל זה? מה נעשה בתהום נפש ההמון הרוסי החשוך והנפחד? האין מצטברת שם איבה חריצית, מגברת ומדכאה לז'וד המושל ברמה ברגע הזה? מה יהיה ביום עברות... ---------------------------- בחור אחד ספר ששמע כבר ע"ד בואי לתערוכה על ידי ה"עמעס"... ה"עמעס" נזדרז והודיע שאני בא לתערוכה עם תוצרת המושבות העבריות שנעשו על ידי פועלים ערבים... כפי שספר לי יש לאורט כאן משק חקלאי - שדי=השקאה - שבו עובדים כמאה איש, צעירים וצעירות, המצטיינים בעבודתם. גם באריגת צמר עוסקים פה כארבעים איש לשם הכשרה. היתה גם נגריה, אבל היא נסגרה מחוסר אמצעים. כפי ששמעתי יש משקי הכשרה כאלה רבים בחבל אודיסא. בזחרבקה (חקלאות) 25 איש, ריבניצה (גדול-טבק) 15 איש, ברזובקה 20 איש, בלטה 12; באוצ'קוב יש קבוצת דיגים יהודים של 7 איש. {0001-20} מצב העבודה בעיר. כפי ששמעתי, אינו מזהיר. מחמשים - ששים אלף הפועלים הרשומים באגודות המקצועיות יש כעשרים וחמשה מחוסרי עבודה. פועל העובד מרויח 25 רובל=מרכלתי לחודש (לרובל מרכלתי נחשב הסכום הדרוש למען לקנות צרכי אוכל ומחיה, שבימי השלום שלמו עבורם רובל). הפועלים נחלקים לפי מדרגותיהם, ל17- מדרגות לפי ידיעתם המקצועית. המשכורת נקבעת לפי המדרגה, החל משמונה רבל מרכלתי וכלה ב150- רבל. יותר מזה אפשר לקבל רק על ידי רשיון מיוחד. ------------- ברכבת למוסקבה. ב12.20- נסעתי ברכבת הישרה ההולכת במשך יומים למוסקבה. תיכף לאחר התחנה אנו עוברים לפני שורות בתים נהרסים ומקורקרים, הגגות אינם ומהקירות נשארו רק שירים. ה"רוח ההרס" או פצצות הלוחמים החריבום? ברכבת יש ריסטורן של מחלקה ראשונה המזכירה את אירפה. אכלתי "שניצל" וינאי ולחם לבן ושלמתי 185 מליון, 99 קופיקות בחשבון זהב. הכרטיס עלה כמליארד וחצי, מלבד רבע מליארד לסבל שקנה את הכרטיס. הצטידתי לדרך בכרך אחד של "המזרח החדש" וחלק ראשון של "תולדות הסוציאליות" של בר. שלמתי מחיר עצום. למעלה משבע מאות מליון. כחצי פונט. הניר גרוע ודפוס לא מהודר - ויוקר זה למה? קניתי שרוך נעלים ושלמתי 50 מליון, כארבעה גרוש. פי עשרה אולי מאשר אצלנו. כפי שאמרו לי עולים ביוקר כל הדברים הנעשים בחרושת הרוסית, לרגל גבה המשכורת וגודל המסים. {0001-21} בקרון (אני נוסע במחלקה שלישית) נקיון יחסי. הקונדוקטור מזהיר לבלי לכלך הרצפה. גם זו לטובה. רוטברג יבוא ברכבת הבאה ההולכת ביום הששי, ועד התערוכה הבטיח לשלח מחר את חפצינו ברכבת מהירה. הרכבת הישרה מאודיסא למוסקבה הולכת שלש פעמים בשבוע: ביום א', ג', ו'.