יומנים > יומן - מלא 28/08/1947

{P001} {0053-23} ציריך, 28.8.47 פוליה יקרה - הנסיעה הפעם מלוד הנה לא היתה קלה ומוצלחת. הביאו אותנו לקהירו, (מלוד יצאנו רק אחרי שתים, כי האוירון מניו-יורק נתאחר), והיינו צריכים להגיע ביום א' בלילה, בשתים עשרה, לרומא. באחת-עשרה הודיעו לנו שאנו יורדים לאתונא, כי ברומא יש סערה גדולה. באתונה נשארנו כל הלילה - בלי מקום לישון או לשכב. רצוצים ועיפים יצאנו מאתונא ביום ב' בבוקר, בשעה שש וחצי, ואחרי נסיעה קשה בדרך מרומא מגנף הגענו בארבע אחרי הצהרים לגנף. פת פגשו אותי חברים, ואחרי ששתינו משהו יצאנו באבטו לציריך בתשע וחצי בערב. באותו ערב לא ראיתי שום איש, כי הייתי עיף מאוד, אך סיפדו לי שהוועד הפועל נפתח בבוקר והרצו משה על המצב הפוליטי, וביחוד על הוועדה של.U.N ., סילויר [סילבר] על אמריקא וקפלן - על המצב הכספי, ושלמחרת ביום ג' יתחיל הוויכוח, לאחר אמבטי וסם-שנה שכבתי לישון, וביום שלישי בבוקר קמתי רענן והרצאתי בועה הפועל על המצב בארץ, על צרכי הבטחון ועל המלחמה בפורשים. ובסעיף זה - בדרכי המלחמה בטירור - נמשך הוויכוח הזה .שני ימים - גם בועד הפועל וגם בהנהלה. היום החלו הוועדות לעבוד, וההנהלה דנה על דרכי המלחמה בטירור, ובשנויים מילוליים נתקבלו שליש ההנחות שלי. {0053-24} 1) עזרה לישוב במלחמתו נגד הטירור ואישור החלטת ההנהלה כענין זה, 2) הסברה רחבה בגולה על הנזק המוסרי והפוליטי של מעשי ארגוני הפורשים ועצם קיומם 3) כל תמיכה בארגוני הטירור מהווה הפרת משמעת ציונית (ואפשר מפני כך למסור למשפט ולהוציא בגלל זה מההסתדרות הציונית). בועדה הפוליטית דנו בינתיים על העפלה ובן-אהרון שחזר עכשיו מאמריקא התקיף באופן מכוער ושפל את החברים המטפלים בעליה. אפילו הרוויזיוניסטים אמרו שהתקפה כזו אין שום איש הגון רשאי לעשות. היתה התרגשות גדולה באולם וכל שליחי הפועלים בישיבה התביישו שאחד מהם עשה מעשה שכזה. פה נתברר לי באופן סופי שבן-אהרון זה קיבל כסף מסילוור (כמובן לא בשביל עצמו אלא בשביל המפלגה שלו), ויש "שתוף פעולה" אמיץ בינו ובין כנופית סילוור להשמיץ את מ.פ.א.י. על הדבר שמעתי עוד בארץ מחבר של סיעה ב' שחזר מאמריקא ופניתי ישר לבן-אהרון ושאלתי אותו . הנכון הדבר שקיבלת כסף מסילוור? התשובה היתה: נכון שקיבלתי מציונים עשירים אחדים שהם ידידי סילוור כסף בשביל החלוץ הצעיר, אולם המתווך ביני וביניהם לא היה סילוור אלא איש אחר ... ואמנם הוא שרת את סילוור בנאמנות בישיבה זו. בוויכוח הכללי התקיף באופן גס, בסגנון רוויזיוניסטי זול את ההנהלה בירושלים, וגמר את נאומו בשבח ותהלה למנהיגי הציונים באמריקא . {0053-25} מסופקני, אם חבריו בסיעה ב' בארץ ישמחו על שרות זה ... איני יכל לתאר לעצמי שטבנקין יאשר את הברית בין בן-אהרון ובין סילוור. מהוועדה של .U.N בגנף שמעתי כאילו בשורות טובות, . אולם אני מלא ספיקות קשים. אין לי אמונה ביו"ד הוועדה, שנראה לי שועל ערום ובלחי-כנה, ואיני מקווה הרבה מהמלצות הוועדה ולא מהחלטות האו"ם (.U.N) הכל כמעט תלוי בדעת הממשלה האמריקנית, ולמרות הצהרתו האופטימיסטית של סילוור, שנתפרסמה בעתונים לפני צאתו מהארץ שאמריקא תומכת במדינה יהודית - יש לי ספקות קשים בדבר , והבעתי ספקות אלו בנאומי בוועד הפועלי נחכה ונראה. הישיבה אולי תגמר באמצע השבוע הבא, ואסע מפה ליום או ליומים לפריס ואשוב מיד לארץ. מה שלומך? איך השנים ? אני מקווה שלאחר שובי ארצה תוכלי לשוב הביתה, כי נדמה לי שהשכיבה גופה בבית החולים לא טובה בשבילך, ובבית תבריאי הרבה יותר מהר. הרואה אח הילדים ? שלום רב לך ונשיקות. . דוד.