יומנים > יומן - מלא 28/08/1949

{P001} {0050-107} 28.8.49, ג' אלול, יום א' כוח אדם ביום 15.8.49: בשרות פעיל 44581 חיילים, 5265 אזרחים, ס"ה 49.846. חי"ר 14.838 (+ אזרחים 83), מטות מחוזות 680 (21+), פרשים 161 (1+), תותחנים 2577 (21+), הנדסה 1671 (103+), חיל קשר 1546 (159+), אכא 2765 (393+), ש.ר. 2776 (873+), אגא 5558 (2307+), אגם 1196 (246+), מהד 1244 (17+), ממשל צבאי 336 (9+), שונים 1534 (373+), אוויר 3772 (478+), ים 1983 (86+), אמונים 883, מחנות מעבר 1002, רמ 1' 59. מלבד אלה יש 8630 מחוץ לשרות: חולים ופצועים 2363, חללים 3822, נעדרים 380, אסירים 195, 1859 עריקים, 11 במחנה שחרורים - ס"ה 8630, עם הנל 53,211, עם אזרחים 58.476. שוחררו במשך השבוע הקודם 1393, יצאו לרמ 7 - 79, נתגייסו מחדש 13, חזרו מר.מ. 1 186, נוספו אזרחים 37. שרותי אגא אספקה 822 (229+), תחבורה 2871 (864+), ציוד 535 (832+), הנדסה חימוש 542 (92+), חימוש 621 (287+), בעלי חי 257 (3+), ס"ה 5558 (2307+) = 7865. {0050-108} אגם: קשר לעתונות 20, מודיעין 823 (174+), בסיס 53-805 (8+), ש. בטחון 265 (64+), הא"פ הג"ס 35, - ס"ה 1196 + 246 = 1442. מהד: מטה ב"ס צבאיים 85, בסיס אמונים 361, ב"ס לקציני חי"ר 121 (7+), בי"ס לחי"ר 351 (6+), בי"ס למגדים 38 (3+), בי"ס למנהלה 66 (1+), בי"ס לשריון 161, ב"ס לצניחה 61, ס"ב 1244 + 17 = 1261. שונים: מחנה מטכל 236, מטכל 50+495, מטכל מת"ש 289+123, גדנע 12+365, מח' אמונים גדנע 2+65, חמד 17+234, ירחון 3+16, ס"ה 373+1534. אכא: קציני עיר 15+130, חן 54, מחנות 59+828, ש.ר. +2776 873, תרבות 14+251, מ.צ. 15+767, שונים 290+735 (ש. דתי - +84 ש. משפטי 2+77, ש. סעד 5, תזמורת 11+51, מחקר פסיכולוגי 9+37, מחנה מטכל/אכא 227+470, משרד בק' רכוז 41+8, קשר לצ.א. 3, ס"ה 266+5541 = 6867. ד"ר הלר מציע ש.ר. לימי שלום (לצבא של 22000) 250-300 מיטות. כולן בבית חולים מרכזי אחד. זה צריך להיות בתל השומר. את שיירי החולים הוא מציע לחלק: חולי השחפת והרוח לרכז בסרפנד ולמסור לרשות אזרחית. המקרים החירורגיים ואורתופדים להשאיר ברשות הצבא בתל-השומר. לרשות הנכים להעמיד בית ההבראה בנס ציונה - ברשות אגף השקום. בא משה דיין. הגיע עם מפקחי או"מ למשבר בשתי נקודות: הנקודות המפורזות בגבול סוריה ובענין הפליטים. {0050-109} ישיבה עם ש.ר., דר. מאיר (משרד הבטחון), נשארו עכשיו 2000 חולים, מהם 250 + 164 באלישע קטועי אברים, 240 בסרפנד (חולי רוח ושחפת, השאר מקרים יותר קלים, שיכולים להבריא ולשוב לצבא עד סוף 1949. בתוך 2000 החולים יש כ- 500 חולים "נורמלים" בצבא, שלא בקשר עם המלחמה (בצבא יש 1% חולים), השאר: 900 פצועי מלחמה, 240 חולי רוח ושחפת, 250 נכים, 164 באלישע (מקרים קשים שטעונים עוד ניתוח, אבל לפי שעהה אין צורך שיהיו בבית חולים, אלא מספיק בית החלמה); יש עוד 750 שנשתחררו, מהם 150 קטועי אברים, והשאר נפגעו מלחמה אחרים. מטפל בהם ש.ר. גוריון מוסר שהנכים דורשים: 1) חוקה שמבטיחה זכיותיהם, 2) אברים מלאכותיים, 3) שיכון. 4) שיקום, 5) טיפול רפואי. בחוקת הממשלה יש זכות לשיקום, פנסיה קבועה שנכים שנכותם היא למעלה מ50%-, פיצוי חד פעמי לכל אלה שנכותם היא 50%-10%, טיפול רפואי (באופן זה החוקה כוללת 5,4,2). שיבר - יש שאלת תשלום למשפחה לנפגעי מלחמה. דרושה גם כתובת לטיפול רפואי לקטועי האבר, כי הפרוטזה מתקלקלת מזמן לזמן. השאלה מי יתן הטיפול הרפואי לאחר השחרור? ש.ר. צבאי - או משרד הבריאות. ואשר לשיכון - יש לפזר הנכים, ולא לרכז אותם ביפו. מאיר מציע שכל המקרים החרוניים - רוח, שחפת, ימסרו למשרד הבריאות, אם בית החולים בסרפנד ימסר למשרד הבריאות. כמו כן המקרים שאינם דורשים טיפול אורטופדי (שתוק וכדומה). (יש 900 פצועי מלחמה, 240 חולי רוח ושחפת, 250 נכים, 164 באלישע (מקרים קשים) - השתחררו 150 נכים. {0050-110} יעקב עומד בתוקף על כך שהמען לנכים יהיה משרד הבריאות ולא הצבא. הצבא יעסוק רק בצבא - נכה אינו איש צבא. צדוק סבור שמבחינת המוסר הצבאי - מוטב שהצבא יטפל בפגועי מלחמה, מלבד חולי רוח ושחפת. מאיר מוכן לקבל כל המקרים - פסיחיים, נברוטיים, ועוד - מלבד חלק מהמקרים האורטופדיים הדורשים טיפול. ואשר לבית החולים בסרפנד - הוא מוגדר ומופרד ממחנה הצבא. שיבר מתנגד למסירת ביה"ח בחיפה למשרד הבריאות, כי יתכנו גם בימי שלום תאונות קשות לצבא, ואי-אפשר להובילם לתל-השומר. שאלתי אם נשאיל בית החולים למשרד הבריאות בתנאי שישמר - לשעת הצורך - מספר מיטות לצבא - יספיק הדבר? כי עלינו לצמצם ש.ר., אחרת נצטרך לצמצם יחידה לוחמת. שיבר הסכים לתנאי זה. בערב ישיבת המזכירות על אינטרנאציונל והרחבת הקואליציה. לאחר הישיבה הודיע לי אלקנה שלפנות ערב נפלה פוליה בחדר ושברה עצם בזרוע הים. ניגשתי לאסותה ששם היא שוכבת. פרופ. מרכוס אמר לי שאין זה ענין חמור, אבל הרפוי ידרוש שלושה שבועות.