יומנים > יומן - מלא 28/10/1952

{P001} {0058-06} 28.10.52, יום ג' משה דיין סבור שיש לעמוד על המקח עם סוריה בדבר חלוקת השטח המפורז ולדרוש תמורה במקורות הירדן. המצב הנוכחי הוא כזה: 1. הדן - מקור עיקרי של הירדן בצפון. גבהו 184מטר מעל פני הים, כמות המים השנתית 260 מיליון מ.מ. זרימתו קבועה ולא משתנית בין קוץ וחורף, ביו שנח שחונה ושנח בצורת. הוא משפיע בגבולנו, אך מספר מטרים ממנו מתחיל גבול סוריה. בשכנותו תל-קדי, אף הוא בגבול ישראל. 2) בנאיס - נובע בסוריה לא הרחק מגבולנו, נכנס לישראל של 300 מטרים. כמות המים הממוצעת 150 מיליון מ.מ. הזרימה לא קבועה. בחורף גדולה פי עשרת מאשר בסוף הקיץ. 3) חצבני נובע בלבנון בגובה של 560 מסר, נכנס לישראל בשטח סורי בגובר של 140 מטר. כמות ממוצעת 140 מיליון מ.מ. זרימתו לא רגילה. בחורף שוטף, בקיץ הזרימה מועטה. {0058-07} 4. בררית - זרם קטן. זורם בעיקר בחורף, נובע בלבנון נכנס לישראל בגויה של 480 מסר, כמות ממוצע פחות מ10- מיליון מ.מ. 5. מעינות - בשטח החולה יש מספר מעינות בגובה של מצד מזרה יש זרימות הבאות מסוריה. 6. שטפונות החולה - בשנה גשמים גדולים שוטפים מיס מהגבעות תסובבוה החולה, חלק ניכר בא מצד הגבול המזרחי. כמות תמים הכללית, במוצא ים החולה על יד גשר בנות יעקב מוערכת כ600- מיליון מ.מ, מחוץ למיס המתוקים בבצה; זוהי בערך כמות המיס הנכנסת מהירדן לים כנרת כמאתיים או כ250- מיליון מ.מ. מתנדפים ביס כנרת, ומים יוצאים לירדן כחצי מיליארד מ.מ. 7. הירמוק נכנס לגבול ישראל (מצד צפון) בגובה של 180 מטר מתחת לפני הים. כמות חמים הממוצעת של הירמוק נערכת ב500- מיליון מ.מ. 8. מעינות בית שאן מספקים כ150- מיליו; ן.מ. חלק ניכר ממיחס זורם לירדן. המים היוצאים מהתולה מתוקים באופן מיותר, ואינם מכילים אלא קרוב ל20- מלגרס כלור לליטר. הירדן ביציאתו מים כנרת מכיל 280 מילגרם כלור. יש מעינות מלוחים המתנקזים לים בגבול ישראל. מי הירמוק מכילים כ80- כלור מיליגרם לליטר. - הזמנתי מ.מ. לברר יחסי המשרד והמטה. אמרתי לו שאני רואה צורך להפריד בין עניני משק וכספים, עניני גיוס וכוח אדם, עניני אימוץ ומבצעים. רק על הדבר השלישי צריך להיות ממונה רמטכל, על שאר הדברים - אורחים. {0058-08} מ.מ. מציע מסגרת כזו: לשר הבטחון יש 3 או 5 עוזרים. כולם אזרחים: לכוח אדם וגיוס, למשק, לכספים ופיקוח ובקורת, ואולי גס לתעש ומחקר, אס שני אלה לא יעמדו תחת העוזר לכספים או למשק. במטה יהיו ארבעה אגפים אכא, אגא, אגם (כולל הדרכה, מודיעין, מבצעים, תכנון, ארגון ופיקוח על חילות הנדסה, קשר, תותחנים, שריון, חי"ר, נחל, גדנע) אגף כספים. עוזר שר הבטחון לכוח אדם וגיוס נותן הוראות לראש אגא בכל הנוגע לגיוס וחיול עד שחאיש מיוצב ביחידה. גם הרמטכל נותן לו הוראות ואס יש סתירה, הרמטכל פונה לעוזר. העוזר למשק נותן הוראות לאגם, העוזר לעניני כספים נותן הוראות לאגף הכספים. התחום בין העוזרים ובין הרמטכל הוא: עד שהאנשים והחפצים מגיעים לצבא - העוזרים, לאחר שהגיעו - הרמטכל. שאלתי דעתו של מ.מ. על מינוי שר בטחון מאהד מהשלושה: יגאל, מ.מ. מ. דיין. על עצמו הוא אומר שבכלל הוא רוצה לעזוב הצבא, כי הדבר קשה לו. משה טוב, אבל מהיחס לחלק דברים בקלות, ורודף קצת אתרי פופוליאריות, ולכן חלק בצבא לא מרוצה ממנו. ממליץ מאוד על יגאל, אם כי יודע שהצעתי זאת ליגאל והוא דחה. עוד אדון עם מ.מ. יחד עם פרס על ארגון המשרד והמטה ביום ה', ונחליט לאחר בואו של יגאל. - חזר נחמיה ממעברת עמק חפר - בת 1800. חיה שם עם ישעיהו, נלווה אליהם מפקד נפח חדרה. יצחק אבנרי רוב התושבים תימנים, מיעוטים עיראקים ופרטים. בקרבה יש פרדסים, בחם יש שומר שהצליח למנוע גנבות על ידי אנשי המעברה. נם חטיל אימתו על אנשי המעברה, כי הוא בודק אנשי המעברה העובר'ם במקום. לשומר יש גם ידידים במעברה, וגס ידידות שהוא מבקר צוחן בלילה. ביסים האלה תקף תימנית זקנה, חכה אוחה. חזרה למעברה. יש לה בן חייל, חזר {0058-09} למעברה בחופש וסיפרה לבן מה קרה לה. החייל לקח אחדים מחבריו והלך לשומר, והתחילה קטטה. לשומר יש כלב שהתנפל על החייל, החייל ירה בכלב. השומר התאונן בפני המשטרה. אנשי המעברה כשיש להם תלונה הולכים למנהל המעברה פקיד הסוכנות. היום דווקא נעדר, כי היה בעתודות. המשטרה הופיעה בשבה בבוקר במעברה עם השומר. השוטרים רצו לאסור ולגבות עדות - התימנים סרבו. אחר כך הגיעו השוטרים בשעת מנחה בכוח יוחד גדול - בלוית השומר, 22 שוטרים. השומר הצביע על תימנים שיש להם חשבון אתו. התימנים לא נתנו לקחת אנשיהם, והפריעו לשומרים לבצע תפקידם. השוטרים קבלו מכות. ביום א' בבוקר בא מפקד הנפח בלווית מאתים שומרים, ערך זיהוי, אטר 105 תימנים, שהוכרו ע"י השוטרים כמתקיפים. אתמול התקשרו התימנים עם ישראל ישעיהו וררשו התערבות. נחמיה הגיע למעברה הבוקר בעשר עם מלוויו. נאסף הוועד של המעברה, 8 אנשים, ביניהם הרב והשוחט. מפתים הציל המעשה הנ"ל. בין תוועד היה גם עיראקי. נחמיה לא נתן לשוטר לדבר. משם נסע נחמיה למשטרה. נתברר שאבנרי לא ידע כלל הסכסוך שבין השומר ובין המעברה. 39 איש עודם במאסר. לדעת נחמיה - אמר זאת לאבנרי - אין הוא בריר להחזיק כל כך אנשים. מספיק שיחזיק 4-3 ולחסל עד כמה שאפשר הענין. - יחזקאל סהר חולק על מסקנה זו. שוטרים הוכו. חיסול יעצה רושם דע על השוטרים ויחנך שאר המעברות לבזות השוטרים ולהוק. בהתפתחות השיחה מסר לי קצת על מצב הפשעים בארץ - בעצרת אלפים איש, מכל העדות, גם מבתים טובים. יש גם שחיתות רבה לדבריו בקרב הפקידים. {0058-10} - בא אצלי איתן ומסר לי על שיחת דייוויס בענין הנמל. בהזדמנות זו אמרתי לו שעלינו לענות לצרפתים ולאנגלים כשהם פונים אלינו בענין כצריף בהר הצופים - שאין זה ענינם ואין להם כל זכות להתערב בדבר. - ישראל ישעיהו הוסיף לי כמה פרשים על המקרה במעברה, וסקר מצב העליה התימנית. כשבעים אחוזיפ הלכו לכמר, כעשרים נתישבו על הקרקע. לא למדו עדיין המלאכה. הצעירים הנכנסים לצבא נהפכים לאנשים אמיצים וגאים. תימניות לא נכנסות לצבא, כי בת שמונה עשרה כבר נשואה. יש צורך בפעולה חרבותיה. - בערב לקח אוחי תדי ל"חוג" בבית אפי. מצאתי שם אהוד, תדי, שינד, פרס, משה (ד.), שלמה שמיר, יוספטל (בא באיחור), איסר, סהר, חבר מגינוסר ועוד מי שהוא. רוב הזמן דברו לשם מה חוג, חלק מהזמן קטרוג על המצב במדינה. הכוונה היתה לשאול אס אני מחייב החוג ומה תפקידו. אמרתי להם שאם חס מתכנסים לשם קטרוג על המצב - מוסב שלא יבזבזו זמנם. ולא משום שאין על מה לקטרג - הרע אולי גדול שבעתיים, אם כן נעשות גדולות ונצורות, ובעוד 5040 שנה, אם אחרי עשרים שנה לא נישמר על ידי הערבים, יהיו השנים האלה, ולא רק שנת 1948 שנות הפיסגה בהיסטוריה היהודית. אילו היה נמצאים בחדד עור 2-3 צעירים מסוימים הייתי אומר להם שכל דברי המדינה בידי החוג, וכמקום קטרוגים וטענות - תראו יכלתכם בעשיה, כי הדברים תלויים בכם. משה טען מי יפעל בנוער? אמרתי לו: אם, בכלל נחוץ חוג - ונמנעתי מהביע דעתי אם הוא נחוץ או לא ואם הוא "מותר" בכלל - הרי לנוער נחוץ חוג אחר, עשרה עשרים בחורים ש,לכו לצבא לעשות עבודת גדנע - יעצתי לחס להניח מלאכת הקטרוגים לעוזר לוונזווייל ולקרליבך.