יומנים > יומן - מלא 28/10/1958

{P001} {0009-55} 28.10.58, יום ג' בא אצלי אזניה. הוא "ממונה" על רמלה. נפגש עם ערבי רמלה. הם מתאוננים כי רק מי שקרוב לה"ע יכל להשיג משהו. שר הפנים נותן רשיונות לערבים לשוב לארץ אם קרובי אה"ע מבקשים, אולם אחרים לא. חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... לויד החלים בחיוב עלס נטוריונים וגם לונדון אישרה זאת. גולדה ביקשה מדלס כסף לסנטוריונים וגם לנשק אמריקני (האחרון 15 מיליון, הטנקים 8 מיליון) דלס ענה: כסף לנשק ישירות - לא. רק דרך עזרה כלכלית: טענק, דלק עודפי מזונות. הסכימו ל38- מיליון עודפי מזון, וויתרו על השליש .S.D שמחויבים לקנות מזון בשוק האמריקני הפרטי. על כך יש עוד וויכוח בין ובין משרד החקלאות. {P002} {0009-56} ארטור אמר לגולדה שדי-גול רוצה לפנות לארה"ב בענין הפטונים. באוטבה יש החלטה לא לספק נשק למזה"ת. דיברה עם דיפנבייקר. הוא איש לא חשוב, לדעתה. שר החוץ - סמיט - לגמרי לא חשוב. דיברה אתו - ביקשה לפחות "הומינג טורפידות" אמר שיעיינו בדבר. יש סיכוי שימכרו לנו טורפידות אלה.