יומנים > יומן - מלא 29/01/1928

{P001} {0066-115} ז' שבט 29 ינואר יום א' x) בבוקר ראיתי העבודה שנעשתה ושעומדת להעשות. טומשוב ואחר כך סמונוב בארו לי את התכנית. יסתמו את הירדן {0066-116} ברלהמיה ויחפרו תעלה משם עם האגם המלאכותי שיעשו במקום המוקף גבעות ושלתוכו ישתפך הירמוק. משם תצא תעלה לתוך הירדן. תכנית זו תתן 12.000 כוח סוס. תגמר בערך בעוד שנתים. נעשתה כבר עבודה רבה. סותמים עכשיו אפיק אחר של הירדן במקום שישנו אי קטן בירדן. האי יחובר ליבשה ממזרח בעבודה זו עובדים ערבים. מה שראיתי אתמול בעמק והיום פה הפעים אותי. מתוך צרות הרגע ומתוך היותנו קרובים לדברים אין אנו רואים את המעשה ההיסטורי הגדול המתהוה נגד עינינו בארץ - את המהפכה הגדולה באנשים ובארץ שאנו מחוללים כאן. ברור לי שאנו חיים בדור הכי גדול של ההיסטוריה העברית. דור זה יטביע חותמו על מאות השנים הבאות. באלפים השנה שלפנינו ואולי במשך הרבה מאות שנים אחרינו אין דור שהעמיס על עצמו מפעל מהפך ומשנה ערכים, אנושיים וטבעיים, כדורנו. כשרכבתי עם לבקוביץ מקומי לתל יוסף וילד בן שלש רוכב אתנו ומצביע "זהו שדה תלתן" נזכרתי בילדותו ובסביבתו של לבקוביץ - סביבת העירה הפולנית, החנונית, החסידית המדולדלת, התלושה, התלויה באויר ושקועה במסורת ימי הבינים. מנותקת מהקרקע ומהטבע, מיצירת העבודה, טבועה בחותם הבטלה והעקרות הכלכלית והתרבו תית, והנה הילד ההוא מפלונסק שלא ידע את המלה תלתן ולא ראה מעולם את הדבר שנקרא תלתן, שבלה את עלומיו בבית המדרש - נהפך לאיש האדמה, המשק, העבודה, התנועה החברתית המהפכנית, ועל סוסו רכוב ילד בן שלש המכיר כל שדה וכל צמח. מה רב המרחק ומה עצומה המהפכה האנושית שנתחוללה בימי דור אחד... והמקום. זה רק שש שנים היה שומם ועזוב ונגוע קדחת - ומה עשיר ורב ענפים המשק אשר הופרח כמעט בין-לילה {0066-117} במאמצי דור=פלאים זה, וכמה הוא שונה מהמשק הדל, המדולדל וחד-הענף של האכרים שקדמו לנו במושבות הגליל התחתון והעליון... ופה - כל פני המקום עומדים להשתנות עד לבלי הכר, ונחלי - הקדומים השוטפים אלפי ורבבוח שנה מהרי הבשן והגליל - ירתמו בחבלי-קסם ויפרו בכוח חשמל את הארץ.... וזה רק שתים עשרה שנה ראיתי אח רוטנברג בא לאמריקא ומבקש ממני מקורות ספרותיים על הירדן. והנה היה החלום --- בצהרים ישיבה את ועד הפועלים. בררנו שוב את מצב העבודה, היחסים את ההנהלה, דרישות בעלי המשפחה, עניני התרבות, קפת חולים ושאלת העבודה הערבית. שלשה מהחברים שיצאו מהקבוץ דברו אתי. בערב נסעתי ברכבת לצמח ומשם לטבריא.