יומנים > יומן - מלא 29/01/1938

{P001} {0139-07} פריס 29.1.38 אמש, באחת עשרה, הגעתי הנה. האניה נתאחרה קצת, ובמקוס שבע בבוקר הגענו למרסיל בעשר. בתחנת נפגשתי עם ירבלום, שבא גס הוא באותו זמן מגנף. היה שלושה ימים מטעם הקונגרס היהודי בעניני יהודי רומניה. דרישת המשלחת היהודית לד בפטיציה הרומנית באופן דחוף לא נתקבלה. גולדמן נתקבל אצל קרנבורן, וממשלות אנג וצרפת הבטיחו לדבר עם רומניה. ישיבת החבר, לדברי י., עושה רושם מדכא - ישיבת א החבר חדל אונים המדינות "הנייטרליות" דורשות לשנות סעיף ששה-עשר (סנקציות). מדינות אחרות (פולין, רומניה) פוסחות על שתי הסעיפים. ירבלום דיבר עם דלבום בעניני א"י. דלבוס הבטיח לדבר עם עדן על שני דברים: הצורך להחיש את פתרון שאלת א"י, גבול הלבנון. הבטיח לעמוד בכל תוקף על השני, זהו ענין חיוני לצרפת. הרושם בגנף מ"האיגרת" - נסיגה מרעיון המדינה היהודית. מכלליים ופוע"צ בצרפת מתכוננים בקרוב לכנס מועצה משותפת שתדרוש מדינת.. הבוקר טלפן לי שאול מברוסל, ובערב הגיע הנה. פניו טובים - והוא בטוח שהבריא. פלאי קונין. בלונדון נתידד עם נמיר. זה היה בטוח ששאול הוא מחי אך גם לאחר שנודעה לו הטעות לא נתקררה ידידותו ... מלצט עודנו חולה כבד ואין לראותו. המשרד מדכא - מעשיה ישנה - ש. עומד להשיג כספים בבלגיה והולנד, והוא חוזר מחר לברוסל. - לאחר חילוף ידיעות הגענו לוויכוח. שאול הסביר התנגדותו "על רגל אחת": מה שיסכון לצ אנגליה לא תתן מה שאנגליה תתן - לא יסכון. - לאחר ששמעתי הסברה זו נמוג כל " ארץ" שלי בפני התנגדותו. מנין לו "מבינות" זו על אנגליה? אם נקודת המוצא של ע הוא הערכה מה אנגליה מסוגלה ואינה מסוגלה לעשות - עמדתו פסולה, כי אין הוא מומח {0139-08} אני שיודע את אנגליה הרבה יותר ממנו - לא ברור לי כלל וכלל מה היא מסוגלת לעשות ומה אינה מסוגלה. ולא אקח על עצמי לתבוע למפרע שאנגליה תעשה או תסרב לעשות דב מה. לכל היותר אני יכל לראות מראש אפשרויות - לא אחת, יחידה, אלא כמה, אפשרוי הפוכות וסותרות זו לזו. ולא הייתי מקבל אפילו דעת המומחה האנגלי המוסמך ביותר. הקבינט הבריטי בעצמו אינו יודע תמיד למפרע איך יפעל במסיבות ידועות - או בלתי י שאול בונה את "מבינותו" על התנהגות הפקידות בארץ מראשית הכיבוש עד היום. הכללה זו צולעת על שתי רגלים. 1) לא היה בהתנהגות זו קו אחיד ומסקני. הרי שנות 1934-5 כהרי שנות 1929-30. 2) אין הפקידות אנגליה - אלא אחד מגילויי המרובים. מכתב מרוזטי (תאריך 27.1.38): מידלסון טלפן לו "היום" ושאל מחי אהיה בלונדון. מפלגת העבודה רוצה להתיעץ עם חבר אר"י בטרם תקבל החלטה על וויכו ב"בית". היא מוכנה לדחות החלטתה עד לאחר בואי. ורוזטי מבקש לדעת "מחר" מתי אה בלונדון, - אולם המכתב הגיע לידי "מחרתים". טלגרפתי שאהיה מחר בלונדון.