יומנים > יומן - מלא 29/03/1931

{P001} {0084-94} י"א ניסן 29 מרס יום א' הזמנתי את חורין לבירור תלונות אוירבך. חורין מוסר: עבד שנתיים ביכין (ניהל פרדס של 34 דונם) מגלי וקלר התאוננו עליו שעבודתו לא טובה, אינו דייקן, אינו נשמע. בשנה השניה עשה אתו נסיון בתנאים אחרים - ושוב עבודתו לא הוטבה. אפילו פועלים התאוננו על העבודה. שוב ניסו אותו שנה שלישית,הוציאו אותו מרשות מגלי - דבר לא תוקן והכרחו לפטרו. אין לפיטורין אלה שום קשר עם הרצפלד. דברתי עם חורין ופיינשטין על סידור של שנידר בעבודה קבועה. הוא עושה רושם כאילו הוא מטורף קצת בדעתו. ברל רפטור מכיר אותו - והוא אישר את השארותו. פיינשטין הבטיח לסדרהו באחת ממושבות השרון. מרכז העבודה והעליה. היום מתאספת ועדת העליה. הסוכנות לא הכי נה כל חומר לשידול. סנטור אומר להציע רק רשימת קרובים, ולא חלוצים. ביום הששי היתה ישיבה מלאה של מרכז העבודה והעבודה לבירור שאלת השידול. בת"א הוטב מצב העבודה לקראת המשק. בירושלם לא גדל מכפר מחה"ע - הודות לעבודות הקשורות עם המשק. בחיפה ישתנה המצב לטובה בשבועות הקרובים - יסללו כבישים בהדר הכרמל, מפרץ חיפה, התחלת בנין שכונת עובדים. בעמק הקציבה קרן העזרה 1.500 לא"י נוספים לכבישים {0084-95} בעפולה החלה עבודת בנין משק הפועלות וברכה, נשארו רק 45 מח"ע (מ70-), בעמק היו 300 מה"ע ועכשיו 200. בחיפה = 600 מח"ע. בת"א 330 (זיאמה אמר לי אמש שלפסח לא יהיו מח"ע בת"א - כנראה לא מנה את הפקידים, פועלי האריג. הדפוס, פועלות). בירושלם 199, בטבריא = 25, במושבות = 40C, ס"ה 1.799. בעוד חודש וחצי יורע המצב. מהמושבות תפתח הרעה. במאי=יוני מחוסרי עבודה כ=1.500 עד אוגוסט. עם התחלת הבצור, הגיזום, זיבול ועוד. בערים = מלבד חיפה = יורע המצב לאחר המשק, העליה החדשה צריכה להתחיל באוגוסט, אז ימצאו בערים כ=1.600 מח"ע. מהעבודות של השידול הקודם נתקיימו רק 10%. היתה אז תכנית על 2.760 איש, העבודות שנתגשמו מרשימה זו העסיקו 260 איש. בעבודות שלא נכנסו לרשימת השידול נקלטו 3-400 פועלים. לדעת מרכז העבודה יקלטו עבודות חדשות 2.360 1.100 = בעבודות ממשלה (רוקפלר 100, ב"ס ערבי בירושלם 50, כדורי 50, כביש יריחו 100, בתי-מלאכה של רכבת 30, בית משפט חיפה = הוספה 20 = עד כאן העבודות אושרו). חצץ לנמל 30 (הוסכם כבר). המרכז תובע עוד עבודה ל=550 איש. 90 בנמל ובמחצבה, 480 לתיקוני כביש וכבישים חדשים. בעיריות חיפה וירושלם 110, תעול בחיפה 50, ס"ה = 1.080. בעבודות הסוכנות והישוב 1.305: שכונת עובדים חיפה 180, קפ"ח ובית חלוצות חיפה 45, יבוש ודי מויל במפרץ חיפה 30, בנינים בשכונת שכנים א' ב', פועלים מורחבת 50. בת"א בית משותף וגימנסיה תלפיות 50, בנין אפק ת"א 50, מכון למדעי יהדות ירושלם 200, {0084-96} בניני צפת וסנהדריה ירושלם 110, התישבות האלף 300, בנינים במושבות וויצו נ.צ. 25, בניני מול בפרדס חנה, ראשון, מגדיאל, רחובות, פ"ת, כ.ס. = 30, מעון פועלים פ"ת 20, שכונת עובדים פיקא ראשון ומרמורק רחובות = 45, בניני המשקים והשקאה = 150, בניני של עפולה 20 = בס"ה 2.385, ממספר זה יש לנכות 2.000 מ"ח פחות אלףמ"ח שהממשלה מתירה. נשארות 1.385 מקומות לעולים חדשים. לכך יש להוסיף 15% שרות (200) וקרובים 600 = ס"ה 2.186. הסכמנו שהצעה זו תוגש היום להנהלת הסוכנות. ישיבה עם ב"כ דפוס אחדות. הוה"פ החליט לתת ערבות לדפוס על 300, בתנאי שגם חברי הדפוס יכניסו 350 לא"י. החברים אספו 200. יש עוד 17 חברים שאינם יכלים להכניס כסף, ודרושה עזרת לוביאניקר שישיגו הלוואות בערבות הדפוס. הדפוס סובל מהדירה שעולה לו 22 לא"י לחודש. יש הצעה של בנין, אם יוכלו להכניס 300 עכשיו, ובמשך כל חודש 12=14 במשך 8 שנים. קפלן מעיר. הוה"פ נחן פעם 300, אחר כך על=פי בירורי ועדה שמצאה שאפשר להציל את הדפוס. הסכם על הלוואה נוספת של 300. לא יתכן עכשיו לדון על קומבינציה חדשה בלי מרכז הקואופרציה. ישיבה עם מורי וה"ת: בייגל, נבון, הלפרין. מרכז המורים פנה בסוכות תרצ"א לעובדי החנוך של וה"ת בדבר {0084-97} קביעת יחסים עם הסתדרות המורים. בט' חשון נפגשו מורי וה"ת עם מרכז המורים בחיפה לעבוד הסכם ראשון. חברינו הודיעו שאינם מיופי-כוח לדבר על כניסה ולא על נקודות מגע: פעולה תרבותית משותפת, השתלמות, כינוס פירגוגי, הנאה מקופת הפנסיה, קפת מלוה של מרכז המורים. ב"כ מרכז המורים הסכימו לכך, אולם השאלה העיקרית היא איחוד שתי ההסתדריות. הפגישות המחוזיות של עובדי החנוך בעמק וביהודה אישרו את ההסכם הראשון אך בשאלת הכניסה לא דנו. שאלתי מה דעת מורינו כשאכה האיחוד ? בייגל - עלינו לפעול בשאלה זו בזהירות. בתרבות (השתלמות) אפשרי שתוף גמור, אבל לכניסה מתנגד. החלטנו להזמין ישיבה מורחבת של וה"ת, ליום שני 6 באפריל 7 בערב. ברל, זלמן, אהרונוביץ, עובדי וה"ת ומורים "כלליים". פלר, יפה, קיפר, בן-יהודה, ברכה חבס מת"א, ארליך אבי-זוהר, דינבורג, איבשר ושרה גליקליך וספיווק מירושלם לדון על יחסנו לחנוך ולארגון המורים, ויחס המורים לתנועת הפועלים.