יומנים > יומן - מלא 29/05/1944

{P001} {0152-65} ירושלים, ,29.5.44 יום ב' בשעה 3:30 באו אלי הח'ח' קפלן, רמז, בר-כוכבא בענין חברה לאומית לספנות. לדברי קפלן מוכנות החברות "נחשון ו"עתיד לרכוש כל אחת מניות יסוד ב25,000- לא"י ומניות רגילות ב50,000- לא"י, אותו הדבר מוצע גם לסוכנות היהודית, וחלק רביעי הוצע גם ללויד ימי א"י, אבל במקום תשובה חיובית באה תקפה בעתונות על הסוכנות היהודית המגבילה את היזמה של ההון הפרטי. בא-כוח ההון הפרטי דרשו זכויות מסוימות, ובעיקר הבטחת השתתפותם במנהלת החברה, וההצעה היא ב"כ ל"נחשון," ל"עתיד"; לסוכנות היהודית ולבא- כוח הקבוצה אשר ישלים את ההון עד 300,000 לא"י, וזו תהיה המנהלה לחמש השנים הקרובות. הנהלת הסוכנות הסכימה בפרינציפ להון יסודי של 300,000 לא"י והגדלתו על ידי הפצת מניות רגילות ומניות בכורה עד מיליון לא"י, והטילה על ועדה של שלושה לקבוע את הפרטים. הובטחו זכויות ויטו לסוכנות היהודית בשאלת הדגל וחבר העובדים. רוברט סולד מבקש פרטים על הרכב החברה ותכניותיה. לדברי בר-כוכבא הגיעו לידי הסכם על הרכבת מועצה של 21 איש, מהם: 10 לסוכנות היהודית, ושנים לבאי-כוח כל קבוצה או פרט הרוכש מניות רגילות בסך 50,000 לא"י ומניות בכורה בסך 150,000 לא"י. מקום אחד לחבל הימי שירכוש מניות ב25,000- לא"י. הבעתי את דעתי שאילו היו נחשון ועתיד מייסידים חברה זו - ייסדו, כך נהוג בכל העולם, אלא יש להתנגד שהסוכנות היהודית תהיה אמצעי להקנות לשתי חברות קטנות זכויות כאלו. הסוכנות צריכה למצוא הדרך להקים דבר גדול, ומפעל ימי יכול להצליח רק אם הוא יהיה מפעל גדול. לסוכנות יש זכות לדרוש זכויות גם אם היא משקיעה מעט, כי היא שומרת את אינטרס הכלל, אך מה ההצדקה של נחשון ועתיד בדרישותיהן? גם ההסתדרות בהיותה הסתדרות יש לה זכויות מסוימות. ב300,000- לא"י וגם במיליון לא"י לא נעשה הרבה. אני קובל על קפלן שלא דאג שיהיה מיליון מההון הלאומי, אך לא כאן המקום לשאלה זו. עלינו לשאוף לשותפות עם אנגלים או אמריקאנים, אם זה אינו מתנגד לאינטרסים של האנגלים. אם הסוכנות תתן את הגושפנקא שלה לחברות הקטנות זה עלול להפריע, עשינו בזמנו יחד עם ההסתדרות את "ביצור," הלכה אז הסוכנות יחד עם המתישבים. לדברי בר-כוכבא ישנן 3 אפשרויות: א) הסוכנות לבד; ב) ההון הפרטי לבדו; ג) שותפות, וזכויות נחשון ועתיד הן כזכויות החלוצים בפעולה הימית, הצענו גם ללויד הימי, אך הוא מסרב להצטרף. {0152-66} לדברי רמז אפשר לשכנע את נחשון לוותר בנקודה זו, אך הוא אינו יודע, כמעט משוכנע שוורכארד ("עתיד") לא יוותר. אולי כדאי להתנות שבמשך שנתיים הזכות בידי הסוכנות לפדות את כל העסק, או לשנות את התנאים. מסקנתי היתה שבר-כוכבא צריך לנסוע ללונדון ולברר שם את מצב הדברים עם החברים העוסקים בדבר. יכולים להקדים, עד נסיעתו, בירור בכתב, אבל רק בכתב לא ייעשה דבר.