יומנים > יומן - מלא 30/01/1964

{0199-24} 30.1.64, יום ה', טז' בשבט בהבוקר אני קורא הל הסתדרות לפי החומר בשנתון ההסתדרות תשכ"ד משום מה טרם הגיע לידי): בסוף 1962 מנתה ההסתדרות 790.883 חברים וחברות, מהם 764.193 יהודים; 26.690 ערבים. עם ילדיהם היוותה אוכלוסית ההסתדרות 1302.945 נפש. רוב תושבי הארץ. בתעשיה ומלאכה עוסקים 251.210 איש, מהם כ170.000- בתעשיה בלבד. הסתדרות הפקידים מונה: 23.000 עובדי מוסדות ההסת', 14.000 פקידים בתעשיה ובחברות ממשלתיות, 2000 בחברות תעופה; 25.000 ברשיות מקומיות, 4,000 בסוכנות, 11.000 בנקים, 42.000 עובדי המדינה, 8000 בארגון הארצי של אחיות, למעלה מ24.000- בהסת' המורים, מהם 11.705 מורות, 1.596 גננות. - ב11- בא אצלי ג'ון קמחי. נמצא פה כבר שבוע. לפי דבריו יש לו בארץ 3000 חתומים על [כתב יד באנגלית] הוא מתכונן להוציא מהדורה אמריקנית. הוא מאמין שיהיו להם שם 3000 קונים. יש לו לדבריו קוראים אנגלים מרובים. הוא בטוח שהמורים לא יבחרו, אבל הוא מפקפק אם הפועלים יבחרו. לפועלים יש רק איש חשוב אחד - הרולד וילסון. שאר חבריו אינם חשובים. לפרלמנט עכשיו באנגליה אין חשיבות בעיני העם. לא קוראים על הוויכוחים בפרלמנט. הוא מייעץ לי לקרוא הספר [כתב יד באנגלית] של [כתב יד באנגלית] שיצא בארה"ב. לדבריו יש עכשיו בקרב הנוער בצרפת, באנגליה ובאמריקה צמאון לרעיונות ולערכים, יש סטודנטים ערבים שאין להם שנאה לישראל. מתענינים באנגליה במאמרי על "בדרך" וכו'. {0199-25} בשתים עשרה הגיעה אלי משלחת של שלום יוכמן יליד גרמניה, זאב רקובר, צבי דולה, יוספ טויל, צפורה קופרמן, שרה לורברבום, מבית הספר "מעלה"(דתי)בירושלים. מעסיקה אותם בעית מזוג גליות, ורוצים להוציא עתון שידון על קבוץ גליות ושואלים דעתי על כך. אמרתי שהביעיה היא קליטה כלכלית וקליטה תרבותית. בראשונה יש התקדמות רבה, בשכון, בהבטחת עבודה, בהעלאת רמת החיים, אם כי יש עוד הרב פגמים, עוד חיים במעברות, יש שכונות עוני של עולים וותיקים, יש הרבה מקרה סעד, אבל אנו בדרך לפתרון הבעיה הזו, ובשטח זה עשינו גדולות. לא כן בשטח הקליטה התרבותית והרוחנית. הדבר הראשון נעשה ע"י הסוכנות והמדינה ובעזרת העם בגולה. הדבר השני לא יתכן רק בכוח הממשלה, א) מפני שאין לה האמצעים, ב) אין המורים, ג) ובכלל לא יספיקו לכך כוחות ממשלתיים, אלא דרושה התנדבות אישית - יחס הוותיקים לעולה אינו טוב, לא מקרבים, לא עוזרים ויש פער עצום בחינוך ובאפשריות החינוך. בזמן האחרון משרד החינוך עשה גדולות: שעות ארוכות, שכר לימוד מודרג, מילגות, עכשיו התחילו במערכה נגד הבורות, אבל בלי התנדבות רבה לקרב עולים ע"י ותיקים, רבוי מילגות, התנדבות נוער ללמד בוגרים וצעירים הדבר לא יעשה. - בעוד אנו משוחחים הגיעו נתן אלטרמן, המשוררת בת מרים, ינאי אבידוב, דורמן. הכנסתי לחדר עם תלמידי "מעלה". בתום השיחה הלכנו לאכול, והאורחים האחרונים הלכו לראות המדרשה. אחרי שלוש באו אצלי, והם גילו לי הרעיון שלהם - כשהלכנו יחד לצעוד - להוציא עתון יומי לפועלים. יש שלושה עתונים אבל לא קוראים אותם, קוראים רק מעריב, י.א. והארץ. אין תוכן לשלושת עתונים. למרחב קוראים חברי הקבוץ, כי זוהי גזרה: כל 4 חברי קבוץ צריכים לחתום על עתון. הוא הדין על המשמר, דבר לא קוראים. שאלתי מי הם האנשים {0199-26} שיעשו העתון. אמרו לי היוזמים הם נתן, יזהר, דורמן. אמרתי אם יש לכם אנשים המסוגלים לעשות עתון טוב, גם שיש לו ענין מרכזי וגם מושך קוראים - תקחו לכם "דבר" כי עתון מצריך הרבה כסף, ומאחורי דבר עומדת ההסתדרות. הם לא קיבלו דעתי -אבל לא נתנו לי תשובה על שאלתי: מי הם האנשים ומאין האמצעים. בערב ניגשנו שוב למדרשה. תלמידי השביעית מגבעתיים - ביניהם גם חוה טוראל, נכדה של רחל, - מסרו סקירות על מצפה רימון, שדה בוקר וירוחם; על כלכלה,חינוך, תרבות, רפואה, יחסי עדות. כולנו שמענו על מצפה רמון (נמשך כשעתיים) - ונתן א. וחבריו נפרדו וחזרו לת"א. שלחתי על ידם חומר לחיים. הלכתי לשדה- בוקר לאכול - וחזרתי למדרשה. בהעדרי מסרו סקירה על שדה בוקר וכשבאתי סיפרו כבר על מרוקנים, שבעיתה העדתית בה היא בכל חומרתה: 65 צפון אפריקאים, 10% פרסים, 10% (כמדומני בבלים), 10% רומנים, והשאר ותיקים. בין הצפון אפריקנים רבים לא יודעים קרוא וכתוב. בדרך כלל ראיתי שהתלמידים (רובן - תלמידות) ראו את המצב, אם כי שהו בירוחם, רק 5-4 שעות. דברו עם תלמידים, עם הורים, עם עסקני המקום - וראו הבעיות. בשעה מאוחרת הלכתי הביתה. וכתבתי מכתבים.