יומנים > יומן - מלא 30/09/1934

{P001} {0122-36} 30.9.34 בבוקר המשך המועצה. דר לרנר (בוקרסט - צ"צ) האיחוד לא קם באשמת מפא"י ובין המנהיגים האר"ים. אף חבר מרכזי לא ביקר ברומניה. מלצר- בהרבה שאלות תכריע תמיד מפא"י. אולם יש ענינים שהמפלגה בארץ צריכה להתיעץ אתנו - כמו בענין סטבסקי. בתוכן הסכמנו למפלגה, אבל בנוגע לסגנון היינו יכלים ליעץ, כי הדבר נעשה על חשבוננו. גם גלוי הדעת - אין לו כלום נגד חכנו. אבל הוא ארוך יותר מדי. שרף - כל התקופה שלאחר הקונגרס עמדנו בהגנה ובהתנצלות - בטרנספר, ובענין סטבסקי. כל שני - נעשינו ארגון לעליה. - יש לנו כוח רק בציונות - אבל לא בעם. לקונגרס קבלנו 90.000 קול, רק 10.000. החלוץ איבד כוח המשיכה. אינו גדל - ואולי הוא פוחת. הרוויז. והמזרחי מושכים חוגים חדשים לציונות. לקונגרס הבא ימשכו שוב חוגים רחבים חדשים. - גם המפלגה בארץ אשמה בחולשה שלנו. מחליטים בלי שיתוף החברים בגולה - פה נכנעים להחלטה, אבל בלי רצון והבנה, הנהגה זו של התנועה לא תסכון. - בלי משלחת מהארץ לא יקום האיחוד בפולין. - פוע"צ חוטאים בהתנכרות: ל"תרבות", מניחים שם את השה"צ בבדידות ומניחים לרוויז. לכבוש את תרבות. {0122-37} הניג - (פוע"צ, קרקו) - פוע"צ מוכנים לאיחוד ולפשרות, לא נתנגד להשתתפות חברי ההתאחדות בתרבות אפילו לא להוצאה עתונים עברים. אבל האיחוד צריך להיות עם פולין. - לא על קואליציה נסתמך אלא על כוחנו. עלינו להחדיר לתוך ההמונים את ההכרה לא"י העובדה תפסה את המקום של הציונות הכללית. ניישטד - לפוע"צ ההיסטורית היו כמה צדדים שליליים. החשיבו נוסחאות - לא הענין אלא הסיסמא והפסיק היו העיקר. עכשיו נתפסו לשגיאה זו אנשי ההתאחדות, בגליציה לא מיסדים בתי ספר עברים - אלא מכריזים על עברית. - כרוז המפלגה מיד לאחר פסק הדין התאים בדיוק למה שאנו כתבנו מיד עם קבלת הטלגרמה על השחרור. גלוי הדעת שבא אח"כ הציל את התנועה. רבבות אנשים קראו איתו בפולין. הוא עשה רושם כביר, גם ההחלטה לא לענות למכתב הרוויז. שימחה כלנו - אבל יש להצטער שכל זה נעשה כלי השתתפותנו. פצ'נובסקי (גורדוניה) - כוחנו בציונות אינו מטרה אלא אמצעי. אם זבוטינסקי כובש ע"י פיזולוגיה דימגוגית - כדימגוגים בעמים אחדים - עלינו להזהר בפיזלוגיה שאנו משחמשים בה. הנוסחאות שלנו אומרות להמונים ההיפך מכוונתנו. "הכלליים" המתכוננים לאינטרסים מעמדיים משתמשים בלשון עממית, שאנו שמשרתים את העם - מדברים בשפה סיעתית. - ביחס לנו המאוחד בתנועה מגזימים. זהי השפעת הפשיזם. אין לקצץ חופש המחשבה, ואין לטשטש שנוי-גוון במחשבה התנועה. אין לטפח הבדלי סגנון, אבל אין לפחד מהם. - סדרנו אנקיטה בארץ. התברר שרק 4 מתוך 600 לא נכנסו למפלגה. מצב מעין זה שורר בגליציה {0122-38} המזרחית. גם בפולין אנו רוצים לעבוד עם המפלגה. המצב בפולין לא נורמלי - וטעון תיקון. יחסנו ל"פועל" חיובי - אבל נעשו שגיאות. אין אנו צריכים להסגיר עמדות לרוויז. יש פה "מכבי", ובו שכבות עממיות. בעזרת גורדוניה והשה"צ נתקבלה בועידת מכבי החלטה לטובת ההסת', כל זמן שהפועל יתבייש בדגל תכלת - לא נכנס להפועל. קורן - (צ.צ. קישינוב) האם אנו חלק של מפא'י או מפא'י היא חלק בתוכנו גורל עם של 17 מיליון לא יכריע אחוז קטן של האיכלוסיה . יש שהחלטה מפא"י מתנגדת לכל האינטרסים שלנו. (שאלתי: למשל? ) ענין סטקוסקי. נחוץ אוטוריטט בגולה - ואיננו. - ברומניה החלו הרוויז. בפעולה שתביא להם עשרות מנדטים: מגדילים ביתר, מושכים אישים, חוגים לא ציוניים. אלינו לא בא איש. ברגינסקי (עברית) - קובלים על א"י שהיא הקובעת - וכל אחד תובע שא"י תשלח אנשים, - שלטון המפלגה על החלוץ רק יזיק ירידת מספר חברי החלוץ הביאה לידי הבראה. היה ערב רב. החומר העולה עכשיו שובח. ברש (עברית) - מדוע הולכים למפלגות אחרות בלי סרטיפיקטים - וכוח המושך שלנו הוא בעיקר הסרטיפיקט. אין אנו מחנכים לאורה של א"י. למרות כל הזעזועים בחלוץ - והעזיבות - לא עבר אף אחד לביתר. לא היה לי אף פעם חשש שחלוץ העולה לארץ יצטרך לרוויז. כי קבלו חנוך סוציאלי. (הרחיב הדיבור על היחס לעברית). {0122-39} גלר (פוע"צ - בוקובינה) לפני שנה היה האיחוד מסתיים - אילו בא דבר מרכזי. מרגע יש ערכים רק לצד צ.צ. התנגדו לבוא טרטקובר. למשרד אין הערכה מספיקה - כי מפא"י אינה משתפת את המשרד (גילוי הדעת). חברי א"י צריכים לבוא לרומניה. רץ (מערב גליציה, התאחדות) - במשרד הבריח יש מזכירות ולא הנהגה. האיחוד בפולין מוקדם. מוטב לתת לצ.ס. התאחדות אפשרות התפתחות ולהתאחד אח"כ. במערב גליציה יש שלוש מניעים לאיחוד: א) פורמלית - כאן היתה הבטחת עצמאות או שתקום. לכל פולין מפלגה אחת, או שלוש מפלגות. במערב גליציה יש מנטליות מיוחדת, וכל המפלגות הציוניות הן עצמאיות, ב) אידיאולוגית - אחרי דנציג נתגלו חילוקי דעות. פוע"צ במערב גליציה הכריזו שהם אידישיסטים. ג) טקטית, אנו יכלים לגדול כשאנו לעצמנו. כשנתאחד - נעסוק בדיסקוביות טיאורטיות, נתגלו לנו שטחי התרחבות, ואנו רוצים לנצלם. אין בחירות רעיונית בתנועתנו. לא נשמעו רעיונות חדשים בתוכנו בזמן האחרון. יחזקאל קופמן ציין את מבוכת-המחשבה השוררת עכשיו בחוסר רעיון ברור צפון חוסר האונים שלנו. רומנובסקי (פוע"צ - וושו) - לפוע"צ יש זכות קיום רק במידה שאנו מיצגים את מעמד הפועלים. האידישיזם שלנו מכוון לא נגד עברית אלא נגד פולוניזם. {0122-40} עלינו לשמור על הקו המעמדי שלנו. תמונת הרצל לא יתכן שתהיה תלויה על קיר הועידה הפולנית. שיינדוב - שאלתי את ביאת כוח המפלגה הפולנית אם הודעת רומנובסקי נעשתה בשם המפלגה. ניישטד ענה - שאף פעם לא דנו על שאלה זו ואיש לא היה מוסמך למסור הודעה מעין זו. ישיבת "הפועל": ברוך, דוב, גד, אני. אמרו שיש 200 סניפים, אבל על השאלון ענו רק 70 סניפים (מחוץ למזרח גליציה - אם יש עוד 20) המונים 400, כחצי מהם עוסקים בספורט, ברוב הסניפים עוסקים רק בכדורגל ופינגפונג. תנאים לפעולה ספורטיבית טובים: אפשר להשיג אולמים בזול (מהארגונים הצבאיים ( .P.W ) בכל העיריות יש מגרשי ספורט. יש אי אמון למשרד המרכזי של הפועל. הבטיחו סרטיפי. וכמובן לא קיימו. ארגנו כנוסים - ולא בצעו אותם. במשרד עכשיו - פקר, זילברמן, ביילופולסקי, בוגינסקי, המזכיר - ד.ג. דרוש עוד איש מהארץ - לבקורת ולתעמולה. ב.ג. מציע את אליעזר קרול. דוב תומך בהצעה זו. {0122-41} עומדים לסדר עכשיו קורסים למדריכים. באו בדברים את האינטרנציונל שיתן את בירן (מעמל גרמני) וישתתפו בחצי משכרתו - 7,5 לא"י לחודש. כקודם יבוא ל פולין, אה"כ ילך לארץ (חודש בפולין, 4 - בארץ). יסודרו גם קורסים לחברות. - החלוץ אינו משתתף כמעט. העירותי שהפירוש הוא לא כל כך שחברי החלוץ יהיו חברים בהפועל - אלא שיונהג כחובה הספורט בחלוץ. דרשתי גם לקבוע יחסי דברים עם המכבי. בשבוע הבא יתכנס הקונגרס של הספורט האינטרצנציונלי. להשתתפות ב.ג. דרושים 5 לא"י. הבטחתי את הסכום הזה בשם הוה"פ. - המשך המועצה, דברי שנית וורשה וביילוסולסקי - רייס (ציחיה) - זילברשטיין - היתה בגליציה ועידה של פועלי אמוני ישראל, ואפשר היה לחשוב שזוהי ועידת ציונית סוציאליסטית. דובר על ערך העבודה, על הניצול והסותר את התורה, על הפעולה בארץ, על הכשרה וחלוציות. ענו טרטקובר ורייס. אח"כ הרצאתי על המצב בארץ ובציונות ופעולת ההנהלה - לאחר כמה הערות על הווכוח: חסרון תאור מצב תנועתנו בארצות, עמדת מפא"י בברית. אי התאמת המסגרת הארגונית להיקף וטיב תנועתנו, היות ומפלגתנו בארץ לא סניף בברית - אלא המדינה בבנינה - ענין סטווסקי וחוסר אומץ שגילתה תנועתנו בגולה לעומת התעללות הרוויז. {0122-42} - המצב בארץ: עמדת ההסתדרות וכוחה - לעומתה התאחדות האכרים . . . . המצב הפוליטי : אגרת ארלזרוב בימיו האחרונים, חקי קרקע, הבריטים, ניגוד לעבודה עברית, המועצה המחוקקת, תעמולה ערבית נגד העליה, ההנהלה החדשה, מכת השידול, הציד, גזרות התיירות, המהומות, האופי החדש של מלחמת הערבית, משמעת ערבית, סכנת ההתלקחות, חששות הפסקת העליה, הודעה לראשי עיריות. המצב הפנימי: חובות, חוסר הכנסה, החרטה, שיסוי, סכנת שמיטה. פעולת ההנהלה בעליה, בטחון והגנה, קרקעות ועבר הירדן, יחסים עם ערבים. הבראה כספיח, מלווה. - לקראת הקונגרס הבא: יצירת רוב מוצק שלנו תנאי לכשרון הפ עולה של ההסתדרות הציונית. קואליציה רחבה - בהכרעתנו. השאלה המרכזית לא כוחנו בציונות - אלא כוחה של הציונות. לא שלטון בציונות - אלא שרות לציונות - תפקידנו, מעמד הפועלים - מפלגת העם. איך נהיה לרוב?' מינימום של חצי מיליון שוקלים שלנו. הקונגרס לא ידחה. הכנותינו: ביצוע האיחוד בפולין ורומניה, הרחבת הפועל והעובד, ביצור החלוץ וארגוני הנוער שלנו. משיכת הנוער הציוני הכללי וצעירי מזרחי, עתון יומי, שרות אינפורמציה טלגרפי ועתונאי שלנו בכל העולם, שרוב זרם א' בכלליים ובמזרחי, מלחמה אידיאולוגית ברוויז. - אמונה בכוחות עצמנו.