יומנים > יומן - מלא 30/09/1949

{P001} {0051-64} 30.9.49, יום ו' ז' תשרי ליפשיץ ממשרד התחבורה: אין שמירה על הגבול לרכבת. עוברים 2000 ליום (לפעמים 5000 ליום). נוסעות ארבע רכבות משא (רק בכיוון מחיפה לת"א, חזרה - ריקו הרמטכל הודיע שאינו יכל לשמור, גם המשטרה הסתלקה. מדוע אין רכבת נוסעים לירושלם? מחוסר שמירה. לבאר שבע מנחל שורק יש סוללה אנגלית, קילומטר רכבת יעלה 50,000 ל"י. המרחק מנחל שורק לבאר שבע 92 קילומטר, הסוללה הקיימת תחסוך כסף. ביקשתי מליפשיץ תכנית וחשוב הוצאות לקוי רכבת מודי סרר למגדל מצד אחד ולבאר שבע מצד שני וגם כן קו לתל השומר, לצמח מחיפה ומחיפה לראש הנקרה. - ג. זק הביא לי חומר ראשון למצב החינוך המקצועי: במתכת יש 10 בתי ספר 925 תלמידים, נגרות 1 - 22 ת., תפירה ומשק בית 12 - 833 ת., בי"ס ימי (ע"י הטכניון) 63 ת., מורים ומדריכים בערך 150 - 200. יש גם ב"ס ערב להשתלמות מקצועי של הנוער העובד - 3 ב"ס בחיפה בת"א ובירושלם. בכל שנה משתלמים 500 מתוך 1500 שמתחילים. {0051-65} בב"ס של מכס פיין לומדים 3 שנים - לומדים משנת 14 עד 17. ג. זק אינו מאמין שעד יאנואר יהיו 20000 יחידות. הממשלה עומדת בבנית 10,000 יחידות, מזה 5700 בכפר - מושבים וכפרי עבודה. 1000 במשקים, 1000 במושבות הישנות, כ2000- בסביבות ערים. לתימנים הבאים עכשיו יש להקים שכון מיוחד. הם שונים מהתימנים הקודמים - ירודים בבריאות. אשכול מציע לבנות בתים בתוך מטעמי הזיתים - משפחה בעלת ילדים רבים יתפרנסו מזיתים (?) - יוסיפו להם עז ועוד משהו. דרושות 5000 יחידות לתימנים - לכך דרושים 2 מיליון פונט. ין עומד לסדר שביתה. רמז בכל זאת יוציא החוק. הלשכה המונופולית של ההסתדרות: גורי, טבצ'ניק, יודין, רשיש וסק. בענין חתומי "פת". מערערים על הוצאת גבעת השלושה ונוה עוז מתחום עירית ת"א, אם כי הכניסו שכונת הפה"מ "משכנות" מספר הבוגרים בגה"ש 450, בנוה עוז בערך 640; בשכונות שצרפו יש כ1700- בוגרים. הוצאו גם שכוני עולים ע''י גת-רמון 200 משפחה, וע"י היובל (אדמת יהודיה) 750 משפחה. לדעת גורי זקוקים לסיפוח באופן מיוחד שיכוני העולים. ללא יסוד הוצאו גם שיכון תימנים (שעריה) על יד המושבה. שיכון חיילים משוחררים ממלחמת העולם השניה שנבנו בכספי העיריה ובית נכים, על יד המושבה. על יד בית חולים ביילינסון יש שיכון פועלים תל נטר, וגם הוא הוצא. הוועדה שהציע גבולות חדשים אלה היא: מירון מנהל אגף לשלטון עצמי במשרד הפנים יו"ר, קופרמן ממונה על מחוז ת"א, י. דודאי (מנהל התיכנון) ראש עירית פ"ת ספיר, ושני סגניו - שטמפר ורשיש. - יצחק ציזיק הביא לי מסקנותיו מהבקור בדרום. מפקדת הדרום מתחלקת למספר גיזרות יסודיות שבעיותיהן שונות זו מזו: א) גזרת ההר הגובלת עם איזור חברון, מתחילה בעג'ור ובית נטיף ונמשכת עד ראס אל זווירה ועין גדי. שטח הגבול הררי, היה מאוכלס בצפיפות מרובה לפני המלחמה, {0051-66} ביחוד בחלקו המערבי (דוימה, קוביבה, בית גוברין, עג'ור, זיכרין, וכו') וגם היו הרבה בתים בודדים. השטח עכשיו ריק. לכל אורך הגבול אין אף ישוב יהודי אחד, ברוחב של 10 קילומטר, מלבד נקודת "יציבים" בבית גוברין. בשטח הערבי מול הגזרה התרכזו הפליטים הערבים. 2) גזרת החוף, גובלת עם רצועת עזה-רפיח, מודי חסי על ים התיכון עד לגבול ישראל-מצרים. השטח ברובו מישורי, ואדמתו ניתנת לעיבוד בנקל. היה מעובד כולו ע"י ערבים לפני המלחמה ושימש מקור מחיה לרוב המשפחות בעזה, דיר אלבלח וחן יונס. בגזרת עזה ריכוז פליטים גדול (כרבע מיליון) בתנאי כלכלה קשים. ישובים יהודים פזורים פה ושם במרחקים של 3-8 קל"מ מקו שביתת הנשק, ובכמה קטעי הגבול יש אורך של 15-10 קל"מ שאין בקרבת הגבול עד 4 ק"מ כל ישוב יהודי. 3) גזרת הערבה ודרוס הנגב - מרבית שטח הנגב מסדום וביר עסלוג עד אילת. ריקנות באוכלוסין, מרחקים בלתי רגילים במושגי א"י, דרכי תחבורה משובשים. דלילות האוכלוסין היהודית מושכת פליטים המצטופפים בעזרה ובחברון. כוחות הצבא שלנו לא מספיקים עכשיו. יש חיילים שבעד כסף עוזרים להברחה בקרב ערבים. רבין סבור שהבטחון לא יוקם ע"י חיל ספר או משטרה אלא רק ע"י צבא. ציזיק מצא שהבטחון הורע בששת השבועות האחרונים היו 7 מקרי עליה על מוקשים שלושה מצד אזרחים עם קרבנות בנפש. בכל גיזרה פעלו עד לפני שני חדשים שתי פלוגות כיום פועלת בשתי הגיזרות רק פלוגה אחת. וגם זו אינה מופעלת במלוא כותה, כי יש חולים ומקבלי חופש. אין לפלוגה סיירים וחבלנים. למפקדת המחוז אין הגמישות הדרושה לפעולה. אינם מספיקים תחמושת לישובים. ברוב ישובי הספר אין ביצורים, בחלק מהם אין אפילו גדר תיל. אין קשר טלפוני ואלחוטי. אף לא איתות בין הנקודות {0051-67} ובין באר שבע. אין כלי רכב קלים ומהירים להביא עזרה רפואית לנקודה נפגעת. השבילים בין הנקודות משובשים. בבאר שבע אין טליפון. לעומת זאת יש כ3000- עמודי טליפון בדרך באר שבע עוג'ה שאפשר להשתמש בהם, אחרת יעלמו. אין שירות דואר לנקודות. הדואר טוען שאין לו אמצעי תחבורה ומחכים להשגת ג'יפ להפעיל הדואר!). מצב ההספקה סדיר. מראשית המלחמה נעזבו 7 ישובים: בית אשל, נבטים, רמת הנגב. צאלים, מבטחים, בארות יצחק, נחשונים. הקבוצה הוותיקה עזבה רביבים והתחלפה באחרים. קבוצת אורים עזבה מקומה והלכה לאימרה. המחנות בבית אשל, רמת הנגב ואורים - נשארו ריקי ביתר הנקודות התישבו גופים חדשים. ציזיק חושש שקבוצת חלוצה תעזוב המקום. יש חשש של התפוררות בבארות יצחק (הפה"מ). קשה המצב בצאלים (נח"ל) המונה 50 חברים צעירים. עזבו 5 חברים, 2 מטעמי בטחון. ציזיק מציע ביצורים: גדרות, מקלטים לאכסנת נשק ותחמושת ועזרה רפואית. לכל נקודה דרוש לשם כך סכום של 5000 ל"י. לאורך הגזרה המזרחית יש להקים ישוב. יש 60.000 ל"י למטרות תחבורה: במשרד התחבורה 30,000 ובקה"ק 30,000, ויש להחיש תיקוני המעברים בנחלים בין הישובים. הזמנתי את יצחק רבין ובררתי אתו המצב: הגדילו בזמן האחרון הכוח הצבאי, אבל הדבר העיקרי יש להפעיל חטיבה שבע - לשלוח מזמן לזמן פלוגת עונשין. העיקר דרוש ישוב? לדעתי יש להקים בדרום שתי חוות לימוד כהצעת לביא - בכל אחת 500 אנשי נחל. - קראתי את הלפרין. לדבריו הוכנו זרעים ל25- מיליון שתילים מהרבה מינים (קליפטוס, ארן, אשל, שיטה ועוד) עקיבא דורש 3 מיליון שתילים לצבא. הזמין פרום. די-פיליפס מאיטליה (גוי שנתגייר) במכללת פירנצי (גינדל למד אצלו) ועוד מומחה יהודי מציריך.קנו מכונה לעשית עציצים. {0051-68} - הזמנתי טלגרפית פרופ. גרינברג מבואנוס איירס ע"י הציר שלנו וביקשתיו להביא זרעים לעצים וצמחים. - הזמנתי את עקיבא וגינדל. הוא גמר בפולין ובאיטליה ועובד בארץ כבר שמונה שנים. מבקר דרך הנטיעה של קה"ק. יש להקים יערות לא ממין אחיד. כי הפגעים השונים אינם פוגעים במינים רבים. יש לזרוע יער מאווירונים יום לפני הגשמים. הקימו כבר משתלה בין חוסב. עובדים מנהל ושלושה פועלים. יטעו אשל ושטים. ירדו גם לאילת להקים שם משתלה. המפקח על החינוך החקלאי ישראל כהן מוכן לטפל ביעור ע"י ילדים. מבטיח לתת 3 מיליון שתילים בשנה ע"י הילדים. דורש לכך 10.000 ל"י. יש לנטוע עצים לאורך הצנור בנגב, אין לנטוע בט"ו בשבט - לשם כך יש להוסיף שני עובדים לגינדל. דורש 5000 ל"י לנטיעת קקטוסים בפינות שזנות של הארץ. מנהל ביה"ס המקצועי בחדרה לנגרות ''עמל'' דורש להרגיל ילדי הארץ לעבוד בקליפטוסים - לכל סו רהיטים. - שיחה עם פנקס ושרים. הסברתי לפנקס שאין למסור פרטי הצבא לועדת כספים מטעמי בטחון. הוא בעצמו יוכל לראות כל החומר. - בררתי עם שרון תחנת הקריה. השטח 2000 דונם, אבל לבנין באים בחשבון רק 1000. מציע למצוא גבעה מיוחדת לאוניוורסיטה. יביא לי הצעה מסוימת. - בא אצלי דוליק. מצב הדוויזים בכל רע - אין מטבע זר די למזון, למספוא, לחומר גלמי. בחדשי יאנואר - אבגוסט נכנסו 50.651?.7 לי"ש + 69.337.957 דולר , = 31,4 מיליון ל"י. האימפורט היה 51 מיליון ל"י. ההבדל התכסה בחלקו ע"י יבוא שאין משלמים עבורו, בחלקו ע"י קניות שעוד לא שלמו. לכל חודש דרוש מיליון אחד ללחם, אחד לדלק, אחד למספוא. אין לו כסף זר בשביל צרכי הצבא והוא מיעץ לקנות ביוקר בארץ. {0051-69} מטבע זר נכנס בשמונת החדשים ממקורות אלה: אכספורט 5.641.891 לי"ש, 5.063,474 דולר = 7.329.717 ל"י קרנות לאומיות 814.781 " 55.505.276 " = 19.316.540 " תיירים 132.018 " 3.776.200 " - 1.390.592 " העברת הון ועוד 1.161.960 " 4.988.002 " = 2.324.637 " ס"ה 7.750.651 לי"ש 69.332.952 $ - 30.361.486 ל"י