יומנים > יומן - מלא 30/09/1957

{P001} {0160-21} 30.9.57, יום ב' כאן בשדה בוקר ביקרו אותי עד עכשיו - שילוח שהרצה לפני על תכנית פעולה בארה"ב. לנאטו לא יקבלו אותנו, אבל יש לשקוד על קשירת קשרים (גם יוון ותרכיה לא נתקבלו מיד). לשאוף להקים קשר התיעצות מתמיד עם ארה"ב על המדיניות במה"ת. הניח גם תזכיר בענין זה. מניח שגם בה"מ וגם ארה"ב לא רוצות במלחמה, והענין עלול להיגמר בחלוקה מה"ת לשטחי השפעה בין שני הגושים (והיכן עמי מה"ת בעצמם?) עד אז תהיה מתיחות רבה, ויש חמש שבה"פ תפגע בנו פגיעת בזק. ולכן יש להקים: 1) מוסד משותף ישראלי אמריקאי (או גם מערבי) לתיאום המדיניות, 2) מוסד משותף לתכנון הגנת ישראל וקביעת ממדי העזרה האמריקאית במקרה שנותקף. 3) אזהרה חמורה מצד ארה"ב לרוסיה, אם לא פומבית לפחות בצנורות דיפלומטיים. אתמול בבוקר יצאתי לישיבת הממשלה בירושלים - גם דבר המשלחת נדחה פעמיים לרגל היעדרי. איתן מסר סקירה קצרה על הידוע לנו (וכמעט לא ידוע כלום) על הנעשה בבירות ערב בקשר עם סוריה, ועוד. בנוגע למשלחת הודיע בר- יהודה כי גלילי מסרב להיות יועץ. בנטוב תודיע שהם דורשים שלאו דווקא חבר הכנסת יהיה יועץ. גם שפירא הודיע כי וורהפטיג לא יסע. סיפרתי על מנת שישאר בינינו - מה יעצתי לדוד הגהן לרגל פליטת הפה שלו, אם כי אין זו פוסלת אותו מהיות חבר המשלחת, ולכן השארתי בידיו ההכרעה. שאלתי אם מציעים ביטול ההחלטה הקודמת על משלחת ויועצים. סרבו להציע רק בנטוב ביקש שירשו להם לשלוח יועץ שלא מהכנסת. בהצבעה הצעתי נפלה. {0160-22} ישרתי סכסוך בין שפירא וכרמל על הודעתו בדבר יציאת דן במוצ"ש. נתברר כי הוא עמד על סטטוס קוו - אך בורג חלק אם זהו סטטוס קוו. ומכאן שהזזת השעון ביטלה למעשה המחלוקת - דרשתי משפירא לחדול מהוויכוח שאיבדו טעמו. סעדתי עם משה דיין אצל הנשיא, ומשה. סיפר לי על נקרומה. הוא לדבריו איש חזון ומעשי גם יחד. אין להם אנשים לעשות המלאכה ותלויים בכל באנגלים. השליטים הם קבוצה מצומצת של בעלי השכלה ורצון טוב, אבל תלויים למעשה כפקידים בימים, כי אין להם אנשים לעשות המלאכה. ממשה נודע לי דבר מפתיע - כי ראש ממשלת רודסיה הוא יהודי בשם ורונסקי. אמו תיתה גויה. היה פועל, נעשה מנהיג אגודה מקצועית והגיע להיות ר"מ. רוצה לבוא לארץ. גם טובמן מליבריה רוצה לבוא הנה; נקרומה אמר שיבוא הנה בשנה הבאה. מיד אה"צ חזרתי לשדה בוקר. בשיחה עם קדיש הבאתי לפניו תלונת חברו שדה בוקר - כי גבתי אינו סבור שכדאי לבזבז כספים על פיתוח חקלאות בנשק, כי באותו כסף אפשר לעשות בצפון הרבה יותר. אמרתי לו כי זה נכון, אבל יש לאכלס הנגב - וזה יעלה בהוצאות יתרות. קדיש הבטיח לי כי משרד החקלאות מבין זאת היטב וכך הוא נוהג.