יומנים > יומן - מלא 30/10/1952

{P001} {0058-13} 30.10.52, יום ה' יצאתי לכנוס קציני חיל האויר בחיפה. נאספו גם קציני העתודות, בס"ה כ800- איש. הודיתי ערמטכל ולמפקד חיל האויר שגידו עקבות תעותה .ימי התנך (רכב האש של אליהו,מוטות כנפיו בכל רוחב הארץ), כניגוד למה שחשבתי קודם, וגם בדקתי ומצאתי שנמצא כבר בתהלים תאור מלא וגם שמו המפורש של מטוס קרב, והתיאור נעשה ע"י דוד המלך (פרק יח' של תחלים, גם שמ"'ב, כג'). וזו הלשון: {0058-14} "עלה עשן באפו, ואש מפיו תאכל, גחלים בערו ממנו. ויטל שמים וירד, וערפל תחת רגליו. וירכב עז כרוב ויעף, וידא על כנפי רוח. ישת חשך סחרו, סביבותיו סכתו, חשכת מים מים, עבר שחקים. מנגח נגדו עביו עברו, ברד וגחלי אש. - וישלח חציו ויפיצם, וברקים רב ויהמם" - ולכן תמוה שחיל האויר שלנו מונה רק 5 שנים. ההיסטוריה הצבאית שלנו מתחילה עם המצביא והלוחם העברי הראשון, אברהם אבינו שנלחם בכדרלעמר מלך עולם והבעל מלך גויס ואמרפל מלך שנער ואריאך מלך אוסר. אכן חמש שנים אלה, האחרונות, קיפלו בתוכן מאורעות ועלילות ,לא רבים כמותם בכל ארבעת אלפים השנה. עמדתי רק על חמש עלילות, המרכזיית והמכריעות ביותר: הקמח המדינת, מלחמת הקומכיות, הכפלת הישוב, תנופת הבנין והפיתוח, גיוס הון תועפות. כל אחת העלילות האלה יש לה משמעות, מוכן חשיבות ונסיבות משלה, הצד השווה שביניהן - שכולן נעשו בניגוד להגיון המקובל ו"מעשיות הנסיונות של ריאליסטים, אבל אין לראות בהם נסים, כי נעשו מתוך הכרח יהודי מיוחד ומחוך יכולת גנוזה שלא הבין זר. הקמת המדינת - היא המענה הפנטסטי ביותר בתולדות העמים. עם מפוזר שנידח מעל ארצו לפני אלפים שנה, והארץ נושבה זה למעלה מאלף ושלוש מאוח שנח ע"י עם אחר, שתפס סביב הארץ שטח ענקי של למעלת מארבעת מיליון מ.מ. ומונה כשבעים מיליון נפש, הקיסמדינה - כשהתנגד לכך כל העולם הערבי, המעצמה העולמית בעלת ההשפעח הגדולה בארצות המזרח, ומתוך התנגדות של חלקים גדולים בעם היהודי וגם בתנועה הציונית מתוך ריאליסמוס, חשש לכוחות מחר" וכו'). {0058-15} מאורע פנטסטי שני - מלחמתנו נגד כל עמי ערב. איזה מומחה צבאי הוא מניח אפשרות זו אילו חיו אומרים לו באפריל 1947 (אז בדקתי חזיון של ההגנה) כי מצד אחד עוסד ישוב של 60.000 ולו 350 ישובים מנותקים בשטחים נפרדים, ולעומתם - 1.2 מיליון ערבים בארץ השולטים על כל הכבישים ועל שטח רצוף ולעזרתם שבע מדינות ערב, עם צבאות מסודרים, עם נשק כבד, תותחים, טנקים, מטוסי קרב - כשבידינו יש רק 10.000 רובים, מקלעים, 186 מכונות יריה קלות, 672 מרגמות של שני אינטש ו96- מרגמות של 3 אינטש? ומי מאנשי המעשה היה רואח אפשרות של תשטפה הארץ הקטנה, ההרוסה במדינה שנוסדה בלהבות מלחמה מאות אלפים מהגרים מחוסרי הון וכושר מקצוע והשכלה כשאין בארץ בתים, ומזון, וחמרי בנין, וזרעים, ובעלי חי, וחמרי גלם, וכלי רכב, וכבישים ומכונות - כלום עליה זו לא תוליד אנרכיה, רעב, מהומות, אנדרלמוסיה? ותנופת הבנין - הקמת מאות ישובים, סלילת מאות קילומטרים של כביש'ם בנגב ובהרים, הקמת אלפי בתי מלאכה ובתי חרושת, בנין רבבות בתים, מוסרות, ב"ס ועוד - ע"י מתגרים גמולי עבודת וטבע, ללא כל הכשרה מוקרמת, מקצועות ותרבות? וגיוס הון תועפות - נוכח עליה ללא הון, כשרכושם של שלושה מיליון יהודים הוחרם ברוסיה ובגרורותיה, כשהוצאות הון נאסרה בכל העולם החפשי חוץ מארצות אחדות, וכשרוב העליה גא מארצות דלוח ועניות - לגייס מאות מיליונים של חון - במלווים ממלכתיים בין לאומיים, במלוות עצמאות שכל המומחים הפיננסיים התנגדו לו כי אינו אפשרי לדעתם, ולבסוף השילומין מגרמניה - תקדים ראשון בהיסטוריה העולמית שעם קטן מכריח בכוח מוסרי בלבד עם גדול ותקיף שגס המזרח וגם המערב סחור אחריו - לשלם פיצויים ולהשיב חלק מהגזלה והשוד. {0058-16} אך כל אלה לא היו ניסים - אם כי אנשי המעשה והמומחים לא ידעו סודם. בהתיצבות הממשלה הנבחרת הראשונה בכנסת קבע אז רה"מ שכל אהד מהיעדים של המדינה - בטחון, קיבוץ גליות, עיצוב דמות אומה ריבונית ומתקדמת הוא כמעש למעלת מיכלתנו, ונעשה אותם, לא רק באצר זהו צו הגורל ואין ברירה, אלא באשר אנו מאמינים בשלשה, ומהם ניבנה: אהבת העם ויכלתו הגנוזה, החלוציות הגנוזה בנוער בארץ ובגולה, ובכוח המדע. בכוחם עשינו המלאכה וביצענו חמש העלילות. שלושה אלת הכרתיים במיוחד לחיל האויר - הענף הקשת והחיוני ביותר בצ.ה.ל. אס כי אין חיל האויר לבדו יכל לקיים בטחון ולנצח, אף לא צ.ה.ל. כולו - כי בטחוננו הוא ביכלתו הטוטלית של העם, בעצמתו המוסרית וכשרו המשקי והכספי והמקצועי. אבל אין בטחון בלי צה"ל, ואין צה"ל בלי חיל אויר, והוא יבנה אך ורק מהתנדבות טובי העם גם בגולה לח"א, מהאדרת היכולת החלוצית של הנוער ושימוש מלא בחידושי המדע והטכנולוגיה המתקדמת. עליהם יכון כוחנו. ואיחלתי לח"א אלא יבייש עברו הקצר ורב-הזוהר ויהיה ראוי לעתיד הגדול הצפוי לו ולעם במולדת העצמאית. - משם חזרתי לת"א ושהיתי שעה קלה במועצת ההסתדרות, וכחצות עליתי לירושלים.